• FaceOff - עימות חזיתי

Jerry Cantrell Vs. Pixies Pavilion 1, Expo Tel Aviv, July 11, 2022

לא כל יום אנחנו זוכים לראות בישראל שתי הופעות של אומנים גדולים על במה אחת, במיוחד כאשר מדובר במוזיקאים כל-כך משפיעים כמו Jerry Cantrell וה- "Pixies".


מי שנכח אתמול בביתן 1, אקספו תל-אביב, זכה לחזות ב"דרבי" "רוק אלטרנטיבי" מהמשובחים שידעה ישראל בשנים האחרונות.


לא שאנחנו חושבים שצריך להציג אותם, אבל בחלקו הימני של המגרש, נמצאת הותיקה שבחבורה - ה- "Pixies". אחת מלהקות האינדי-אלטרנטיב המשפיעות ביותר של שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. להקה פורצת דרך ששינתה את פני הרוק האלטרנטיבי והשפיעה על אומנים והרכבים כמו Billy Corgan, PJ Harvey, "Blur", "Bush", "Radiohead", "Dinosaur Jr.", "Nirvana ואפילו "משינה" שלנו.


לעומתם, חציו השמאלי של המגרש כלל את Jerry Cantrell, אחד מהדמויות הבולטות בסצינת הגראנג', אשר ממשיך לספק חומרים איכותיים, בין אם דרך להקתו Alice In Chains" ובין במסגרת קריירת הסולו שלו. ג'רי עלה לבמה מחוזק בלהקת הליווי המצויינת שלו שכללה, בין היתר, את הזמר Greg Puciato המוכר בין היתר כפרונטמן של ההרכבים Killer Be Killed", "The Dillinger Escape Plan" ו- "The Black Queen", הגיטריסט Tyler Bates המוכר מההרכב של Marilyn Manson, המתופף Gil Sharone שגם ניגן בעבר עם "The Dillinger Escape Plan" ו- Marilyn Manson והבסיסט George Adrian ששיתף פעולה עם הגיטריסט Tyler Bates בכתיבת חומרים לפסקול סרט הקאלט "Psycho Cop 2".


נתחיל בכך ששני הצדדים העניקו הופעות מרגשות וסוחפות במיוחד, אבל אם צריכים להשוות בין שתיהן, אז ב"דרבי" האלטרנטיבי הזה ידה של ה- "Pixies" היתה על העליונה, וזאת חרף בעיות הסאונד שהיו במהלך הופעתה.


זה לא ש- Jerry Cantrell לא סיפק את הסחורה, ההיפך הגמור מכך! הוא נתן הופעה מעולה ובניגוד לטענות באשר להופעה שהעניק בליל אמש במועדון ה"בארבי", הסאונד היה טוב. את האנרגיות המטורפות ניתן היה לחוש בקהל ועל הבמה כבר משיר הפתיחה "Atone" - ללא ספק אחד הגדולים מאלבום הסולו האחרון שלו "Brighten". התחושות וההנאה הלכו והתעצמו ככל שהעמקנו אל תוך הסטליסט, אשר העניק לנו מינון מאוזן בין קלאסיקות של "Alice In Chains", קריירת הסולו של קנטרל והאלבום האחרון. ההפתעה הראשונה הגיעה כבר בשיר השני עם "Check My Brain" מהאלבום "Black Gives Way to Blue" - אלבום הקאמבק של אליס והראשון שלה עם William DuVall. ג'רי לא הרבה לנגן את השיר בהופעות וזו היתה הפתעה מלבבת לאחר ששום שיר מתקופת דובאל בלהקה לא נוגן בהופעת ליל אמש בבארבי. אחרי "Cut You In" ו- "My Song" - שני שירים מאלבום הסולו הראשון שלו "Boggy Depot", ההתרגשות בקהל גברה מיד כשנשמעו הצלילים הראשונים של "No Excuses" הלקוח מהמאסטרפיס "Jar OF Flies". נקודת השיא הבאה הגיעה עם "Man in the Box" שהצליח להעיף את הקהל באוויר.


כאן המקום לציין את השירה המופלאה של Greg Puciato שנשמע פשוט מצויין ולעניות דעתנו התעלה אפילו על William DuVall, במיוחד בביצועים לשירים "Down in a Hole" ו- "Rooster" שבהם לפרקים הצלחנו לראות את רוחו של האגדי Layne Staley מרחפת מעל הבמה.


המופע האדיר הזה הסתיים לצלילי "Would?" שאולי התחיל את הטירוף סביב ג'רי והלהקה אי שם לפני 30 שנה, עם יציאתו של הסרט והפסקול "Singles". הביצוע של השיר הזה סיכם בצורה מושלמת את התחושה הכללית לכל אורכה של ההופעה. ג'רי ולהקת הליווי שלו פשוט באו להנות בהופעה האחרונה שלהם, שסגרה את הטור האירופאי ועל הדרך הצליחו להעניק למעריצים המשולהבים את אחת המתנות הכי יפות לקיץ 2022 - להרגיש צעירים בשלושים שנה למשך 75 דקות של קסם.


הדאונסייד היחיד שניתן להזכיר בהקשר להופעה המצויינת הזאת, קשור דווקא בפרסום המוקדם של ההפקה, לפיו אנחנו הולכים לחזות במופע מלא של ג'רי. בניגוד לפרסומים זכינו לשעה ורבע של הופעה שכללה 13 שירים בלבד, ללא הדרן, לעומת סטליסט של 21 שירים שנוגן לילה קודם לכן במועדון ה"בארבי". בלטו בחסרונם במיוחד Bleed the Freak", "We Die Young" ו- "Them Bones" שמנגנים דרך קבע בטור הנוכחי.


לאחר כ- 20 דקות של התארגנות, עלו ה- "Pixies" לבמה ואת הניצחון ב"דרבי" האלטרנטיבי היה ניתן לחוש כבר בשניות הראשונות של ההופעה שלהם. הקהל נהר בהמוניו ונדחס במהירות לכיוון הבמה והצפיפות הורגשה היטב בניגוד להופעה של ג'רי. כבר ברגע זה לא היה שום מקום לספק. ביתן 1 הוא "מגרש הבית" של ה- "Pixies". הקהל שלהם שלט במתחם ולאחר קטע הפתיחה האינסטרומנטאלי "Cecilia Ann" ניתן היה גם לשמוע את זה. זה התחיל עם "St. Nazaire" מהאלבום "Beneath The Eyrie" שיצא בשנת 2019. הקהל פשוט שאג את מילות השיר שאינו אחת "מהקלאסיקות" של הלהקה באופן שלא הותיר מקום לספק. האולם מלא בקהל חם של מעריצי "פיקסיז" אדוקים שבאו לטרוף את ההופעה.


הלהקה נגנה סטליסט מושלם של 33 שירים שכללו את הקלאסיקות מכל התקופות. החל מאלבומי המופת "Surfer Rosa", "Doolittle", "Bossanova", "Trompe le Monde" מתקופת ההרכב הקלאסי שכלל גם את Kim Deal ועד לסינגל המצוין האחרון "Human Crime" ששוחרר לפני כארבעה חודשים ואפילו את הקאבר המעניין "Winterlong" במקור של Neil Young, ולקוח מאלבום הבי-סיידס של הלהקה.


כמעט שעתיים של הופעה בה הלהקה לא עצרה לרגע, אפילו לא לאמירת "שלום" או "תודה. כל השירים הגדולים היו שם. חגיגה אדירה של כל הטוב שיש בלהקה המשפיעה הזאת: "Wave of Mutilation", "Monkey Gone to Heaven", "Here Comes Your Man", "Where Is My Mind?", "Bone Machine ועוד שמרו על הקהל חם ומשולהב לאורכה של כל ההופעה כשהוא מדקלם את כל מילות השירים יחד עם Black Francis וחבורתו המשומנת. היה מדהים לראות את המתופף David Lovering והגיטריסט Joey Santiago שהינם בשנות ה- 60 לחייהם (טוב סנטיאגו קצת פחות) חולקים את הבמה עם הבסיסטית הצעירה שבחבורה Paz Lenchantin ושומרים על אנרגיות מטורפות לכל אורך ההופעה, עד לממתק האדיר שסיים אותה - "Debaser". למרות ה"פוזה" של הלהקה וההתעקשות שלא לא להוציא אפילו מילה אחת במהלך כל ההופעה.


לסיכום, אין מה להוסיף, היה פשוט "Gigantic". מצפים לעוד כאלה...



אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!