• FaceOff - עימות חזיתי

Mötley Crüe - Shout at the Devil

המלצת המערכת...


והפעם "Shout at the Devil" אלבום האולפן השני של להקת "Motley Crue" אשר שוחרר ב- 26 לספטמבר 1983.



לעניות דעתנו מדובר באלבום הטוב ביותר של הלהקה, נקודה סימן קריאה!


נכון, האלבומים "Dr. Feelgood" או "Theatre of Pain" אולי הצליחו יותר ממנו הן במכירות, הן מבחינת להיטים והן מבחינת מיקומים במצעדים השונים, אבל יש משהו באלבום הזה שגורם לו להתעלות עליהם בכמה רמות. זה המכלול, החבילה המלאה. החל בעטיפה, דרך כותרת שם האלבום, האווירה הכללית האפלה שעוברת כחוט השני בין כל שירי האלבום וכלה בעובדה שהיה בו משהו אמיתי, משהו אותנטי, הוא הוקלט שניה לפני הפריצה הגדולה של הלהקה ורגע לפני הגלאם הממוסחר שפירסם אותם.


יודעים מה? אנחנו נלך עם זה אפילו רחוק יותר, האלבום הזה הוא אחד האלבומים הגדולים בהבי מטאל של אותם שנים. כן, כן, למרות שהלהקה זעקה גלאם בניראות, בלבוש ואפילו קצת בסאונד, למרות שמי שפתח את העטיפה הפנימית של האלבום וראה את התמונות המצועצעות של חברי הלהקה לא יכול היה שלא לחשוב שמדובר כאן בגימיק ולא ניתן לקחת את החבורה הזאת ברצינות, עדיין האלבום הזה מבחינתנו נחשב להבי מטאל טהור שראוי להיכלל בין האלבומים הגדולים של הז'אנר באותה תקופה.


אמרנו משהו במכלול, אז העטיפה המקורית של האלבום היתה שחורה משחור וכללה את צורת הפנטגראם ההפוך, אחד מסמלי השטניזם. שמו המקורי של האלבום היה אמור להיות "Shout With The Devil", מה שיכול היה לייחס ללהקה הכחשת הנצרות ואמונה בשטניזם ולכן המילה "With" הוחלפה בהמלצת חברת התקליטים למילה "At", כדי לעדן במקצת את הזעזוע לשמרנים הנוצרים. לא שזה עזר להם, אבל לפחות חברת התקליטים היתה רגועה יותר...


גם התוכן של האלבום שידר קונספט למרות שהוא לחלוטין לא כזה. האלבום נפתח עם האינטרו "In the Beginning" שמשרה תחושה שמדובר כאן באלבום עם סיפור שיש לו התחלה אמצע וסוף. גם הקטע האינסטרומנטאלי "God Bless the Children of the Beast" מוסיף לתחושת הקונספט ולאווירה האפלה הכללית שיש באלבום.


אפילו כותרות השירים "Shout at the Devil", "Looks That Kill", "Danger" מתכתבים עם המארג הכללי, בעוד שהסאונד של האלבום מטאלי ומנסר, כך שאפילו בלדה קלאסית כמו "Too Young to Fall in Love" לא נשמעת חריגה בנוף הכללי.


גם הבחירה בביצוע גירסת כיסוי לשיר "Helter Skelter" של הביטלס, ככל הנראה לא היתה מקרית. מדובר בשיר שהיה מזוהה עם המעשים הנתעבים של צ'ארלס מנסון והוא משתלב באופן מופלא עם האווירה המרדנית של האלבום.


לסיכום, מדובר באלבום מומלץ ומצוין שבהחלט ראוי להיכלל ברשימת האלבומים הגדולים בהבי מטאל של אותה התקופה.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!