האלבום השני של להקת "איפה הילד?" הוא אחיו הצעיר והמתוסבך, אך אולי גם הבוגר יותר, של אלבום הבכורה "זמן סוכר", יצא ב-29 למאי 1994.
בתחילת שנות התשעים כשכל העולם מקבל את הרוק למיינסטרים עם דיסטורשנים מחוספסים, תופים חזקים, בסים מקפיצים ושאגות עם טקסטים מרגשים. גם הקהל הישראלי רצה את החלק שלו ולהקות כמו "מופע הארנבות של דוקטור קספר", "איפה הילד?", "היהודים", "נושאי המגבעת" ועוד רבות אחרות הצליחו להתברג לכותרות, לרדיו ולטלוויזיה (נכון, לא כולן ולא באותה מידה) ו"איפה הילד?" הייתה אחת מהן.
לאחר יציאת אלבום הבכורה "זמן סוכר" ב-1993 בהפקתו של יובל שפריר, הלהקה הייתה כבר ישובה וחגורה בתוך תא הטייס מחלקה ראשונה לכוכבים!! הלהיטים מהאלבום נוגנו ללא הפסקה ברדיו ובטלוויזיה: "איפה הרוח", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "השמיים הגבול", "נפלת חזק", ו"אחד אלוהים".
שנת 1993 ראתה חבורה של קיבוצניקים מגבעת ברנר הופכים לרוק סטארים עם תהילה שנראת רק מחוץ לגבולות מדינת ישראל. באותה שנה חברי הלהקה כתבו והקליטו את החומרים לאלבום "שדים". שלושה ילדי קיבוץ אבודים עם חיפאי אחד נורמלי שחטפו מהלומה חזקה מכל התהילה שעטפה אותם בעיקר התבלבלו מאוד ולא הצליחו להבין מה קורה סביבם. ההופעות היו מפוצצות, התקשורת לא הפסיקה להכניס אותם לכל מקום אפשרי ונערות בלבוש מינימאלי היו רודפות אחרי חברי הלהקה ברחוב.
(תמונה: ערוץ היוטיוב של איפה הילד)
המפגש הזה עם העוצמה של התהילה, כמובן בפרופורציות של הארץ, יצר אצל חברי הלהקה ובעיקר אצל חמי רודנר אלרגיה ותופעות לוואי שעד היום מלוות אותם. התהילה הייתה להם טראומטית והם חשו אבודים עוד יותר ממה שהיו. חברי הלהקה הרגישו זאת במיוחד בהופעות שונות במספר מקומות בארץ כשהקהל היה מגיע רק כי אמרו לו בחדשות שזה הדבר הכי חם עכשיו או כתבו במגזינים ש"איפה הילד?" היא ה'להקה היום. בהופעות הללו הקהל היה משועמם, לא התחבר למוזיקה ואף הוביל לאלימות.
על סמך צפייה בשני קליפים של הלהקה שצולמו בהפרש של כמה חודשים ב-1993. הקליפ של "מה שעובר עלי", מתוך אלבום הבכורה "זמן סוכר", מראה את הלהקה מנגנת על גג בתל אביב מול כמה עשרות חברים ובני משפחה. זאת "איפה הילד" שבריר שנייה לפני ההצלחה. הקליפ של "מישהו שומע אותי", שיצא כסינגל כמה חודשים אחרי "זמן סוכר", כבר נראה אחרת לגמרי. מועדון "רוקסן" מפוצץ בקהל משולהב. קליפ שמציג להקה אהודה, אפילו נערצת, וחבריה, ובעיקר הסולן שלה, מתנהגים בהתאם.
התשובה או התרפיה של הלהקה לכל הדבר הזה היה האלבום "שדים", כראקציה לטירוף ההצלחה חברי הלהקה כתבו שירים אפלים יותר ופסימיים יותר מהשירים באלבום הראשון. בנוסף חמי רודנר שסומן כמוביל הלהקה בעקבות האלבום הראשון, העדיף לקחת צעד אחורה ולתת לשאר חברי הלהקה את הקדימה. בחמישה שירים באלבום חמי הוא לא הסולן הראשי ובאחד הוא שר יחד עם אסף מרוז. חמי סיפר שאסף היה בפריחה אדירה כמלחין ואת שני הלהיטים הגדולים של האלבום, "מישהו שומע אותי" ו"לבן בחלום שחור", הוא הלחין. אופיר בן עמי הבריק עם "אהובה הקטנה" ו"נכנס בך השד".
חברי הלהקה נכנסו לאולפן והקליטו 12 דמואים לייב. חיים שמש מ"הד ארצי" שהוא אחד הדמויות הבולטות במוזיקה הישראלי בכלל ובשנות ה-90 במיוחד, הרגיש שמשהו חסר והדמואים לא מספיק טובים אז הוא שלח את הלהקה חזרה לאולפן להקליט עוד שירים. זה מה שהוביל לאלבום של 15 שירים עם יותר מ-70 דקות של מוזיקה. מאז ומתמיד "המחוייבות לאחידות היתה ונשארה רחוקה מאיתנו לטוב ולרע" העיד חמי רודנר.
מבחינה סגנונית יש ב"שדים" את הגראנג' המחאתי ("ישראליאנה", "הבלדה על פגום", "נכנס בך השד"), פאנק ("השדים הירוקים"), בלדות לב שבור ("כדורגל", "למי", "קרן"), גותיות לא מוסברת ("לבן בחלום שחור"), אהבה למוזיקה שחורה ("בתוך התחתונים", "מישהו שומע אותי"), פסיכדליית סיקסטיז ("אמצע הקיץ"), אייטיז ("אהובה הקטנה") ובלוז ("מסמרים חלודים"). בכל השירים יש שדים חורצים לשון ומטריפים את הדעת: תשוקה, חרטה, חרדה, התעללות, התאבדות, מוות ואהבה. מי שעזר לחבורה המפוזרת ליצור את האלבום הקלקטי אך שמר עליהם כלהקה מגובשת היה גם הפעם יובל שפריר.
מבין הלהיטים הגדולים באלבום "לבן בחלום שחור" שלא היה אמור להיכנס לאלבום בכלל ונכתב מתוך עצבים. הלחן של השיר נוצר ע"י אסף שריג לבקשת אמן ישראלי אחר שכתב את הטקסט, אך כשחמי שמע זאת הוא התעצבן והבטיח לאסף שהלחן מעולה ושהוא עצמו יכתוב תוך 5 דקות טקסט יותר טוב מהאמן האחר. כך נוצר שיר עצבני ואפלולי שהלהקה לא חשובה שהוא טוב מספיק ונכתב על מוות בתקופה שהייתה פאניקה אדירה מאיידס.
"מישהו שומע אותי" הוא אחד השירים המדויקים לש הלהקה לדבריו של חמי רודנר וכנראה ההקלטה הכי טובה שלהם. השיר נוצר עוד לפני האלבום הראשון כשאסף הביא את הבייס ליין וחמי אילתר מילים, גם זה שיר שהלהקה הרגישה שהוא פשוט מדי וגנזה אותו בעבודה על האלבום הראשון. הפזמון הוא מפגן עוצמה של להקה עם ביטחון עצמי וכיף.
באמצע שנות ה-90 היתה תקופת שגעון החייזרים ומשם הגיעה ההשראה לשיר "השדים הירוקים" מעבר לפארודייה על חייזרים זה גם היה נסיון של הלהקה לעשות מחווה אוהבת לפאנק של סוף שנות ה-70 עליה גדלו חברי הלהקה. זהו אחד השירים המהירים של הלהקה וכאן במיוחד אך בכל האלבום משתתף על הקלידים אילן גרין מ"נקמת הטרקטור".
האלבום "שדים" שמור אצלנו על המדף יחד עם שאר שנות ה-90 הישראליות, המדהימות, המרגשות והמלהיבות שמחזירות אותנו בכל פעם מחדש אחורה עם געגועים עזים לפסטיבל ערד, פסטיבל צמח ורוק עצמאות.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט