ב-9 ביולי 2002 יצא אלבומה השלישי של להקת "היהודים".
אנחנו נציין זאת בכל הזדמנות. אנחנו מעריצים שרופים של הלהקה, כן, כן, ממש כמו ילדים בני 16. אך עם זאת אנחנו חייבים להיות כנים למוסיקה ולעצמנו.
האלבום הזה יצא כ-4 שנים אחרי האלבום השני - "היהודים" (הנושא את שם הלהקה), אלבום ששבר את "תסמונת האלבום השני" והביא לנו שירים מפוצצים כמו "סמי חופשי", "עידן האלוהים", "תעזור לי", "אינטרמת" וכמובן "גניבה", לצד שירים מרגשים כמו "יכול להיות", "טיפה בים", "לעוף" המפרק ו"לפעמים" האלמותי, בקיצור אלבום מושלם!!!
הוא גם יצא 5 שנים לפני "פורטה" הכבד, הרצחני והמוזהב, אלבום שהרים את הלהקה מספר דרגות למעלה, ממש ממש קרוב לאולימפוס, עם שירים כמו "אין לך מקום", "הנה זה בא", "ניו-יורק סיטי", "גם כשלא בוכה", "לא יכול אחרת" וכמובן "What About You" שחושף את העוצמה הגלדיאטורית של הלהקה המטורפת הזו!!!
אז אם שמים לרגע את אלבום הבכורה המושלם בצד, האלבום שלנו הוא בעצם "ילד סנדוויץ'", בין הילד הבכור, המנהיג, הבוגר שכולם מפרגנים לו לבין הילד הצעיר, הקטן שכולם דואגים לו, הולכים אחריו ומפנקים אותו. ילד סנדוויץ' שלא ממש נתנו לו תשומת לב, לא ירדו איתו לפרטים הקטנים ונתנו לגדול ולהתפתח לבד. כן, הם כולם פה, אורית, תום, יהב, אבי סטרול, יפתח שחף ומיטלמן. הסאונד גם פה, הדיסטורשנים החזקים, העוצמות הבלתי נתפסות בשירה של הזוג אבל...אבל משהו כאן לא מלוטש מספיק.
למרות שבאלבום הזה השירים הרבה יותר ארוכים מהאלבומים הקודמים, יש כאן אפילו יותר שירים באנגלית מהאלבומים הקודמים, זה נראה כאילו שהלהקה ניסתה ללכת רחוק יותר, אבל משהו שם הלך לאיבוד בדרך.
מלבד שירים אלמותיים ומהפנטים שנמצאים עד היום בסטליסט של הלהקה, כמו "פעמון מלחמה", "ליפול", אולי "מקום אחר" וכמובן "המאה העשרים", שאר השירים באלבום חסרים משהו. הם מרגישים לנו חסרים בסינכרון, בהרמוניה ובזרימה שכל כך מאפיינת את הלהקה, כאילו החברים הלכו מכות באולפן ולא ממש זרמו אחד עם השני ברעיונות (זו רק ההרגשה שלנו, לא משהו שאנחנו יודעים).
קחו למשל את "אמן" שנשמע עייף וכבד, הוא לא מצליח להתרומם ונפרש לאורך כמעט 6 דקות. השיר "Oh Lord" שנשמע בעל פוטנציאל אדיר, זורק אותך לגראנג' עם קצב מעולה של התופים והריפים, אבל נשמע כאילו נלקח מאיזה "דמו" עלום של להקה בתחילת דרכה. השיר "עכשיו את" מרגיש חסר את הדינמיקה המוכרת של הלהקה. אנחנו נעצור פה כי אנחנו אוהבים את כל מה שהלהקה הזו שחררה, אבל את זה קצת פחות. גם מהשירים הפחות טובים יש כמה ניצנים שעושים חסד כמו "בסוף תבכו" ו"מקום אחר". אנחנו רוצים להאמין שזה אלבום שהלהקה הייתה חייבת להוציא כדי להתקדם ולהתבגר לאלבום שיצא לאחר מכן.
(Photo: Avihai Levy)
לאחר האלבום הזה עברו "היהודים" שינוי משמעותי בהרכב כשיפתח שחף עוזב ומצטרפים במקומו שני גיטריסטים ענקיים, דניאל ברכר וגיא באר. זה בא לידי באופן משמעותי בסאונד ובדינמיקה של האלבום "פורטה" בו מרגישים את קפיצת המדרגה שעשתה הלהקה.
זהו האלבום הראשון בו התחילה אורית לצייר את העטיפות והעיצוב של החוברת הפנימית.
אתם מוזמנים להאזין לאלבום "פחד מוות" ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט