AC/DC - T.N.T.
- FaceOff - עימות חזיתי
- 1 בדצמ׳
- זמן קריאה 2 דקות
ב- 1 בדצמבר, 1975 "AC/DC" הוציאו באוסטרליה את אלבומם השני "T.N.T.".
מה שהתפרץ מאוסטרליה בשנת 1975 היה הרבה יותר מלהקה צעירה שהולכת ומתגבשת בביטחון. זה היה רגע ההצתה של "חומר הנפץ" שעתיד להרעיד את עולם הרוק כולו. "T.N.T." תפס את הרגע שבו הכול ננעל במקום: הצליל, הגישה, החוצפה, והכימיה הבלתי ניתנת לעצירה שהפכה את "AC/DC" למה שהיא בעשורים הבאים.
עם כניסתם לאולפני "Albert" בסידני, הצליחו האחים יאנג לחדד עוד יותר את הסאונד והסגנון ההתקפי שלהם, כשהם ממירים את האינסטינקט הגולמי בזהות מגובשת. Bon Scott, שהיה עדיין חדש יחסית בהרכב, הפך כבר לרוח החיה של הלהקה – פרונטמן חסר פחד עם קול מחוספס ומפחיד, הומור וכריזמה. Angus Young גילף ריפים שהרגישו כמו "זרמי חשמל", פראיים ומדויקים בו־זמנית. המפיקים Harry Vanda ו- George Young הצליחו לתפוס את הסאונד של הלהקה חיה, חזקה ולא מסוננת.
ההקלטות היו מהירות ואינסטינקטיביות. בלי קונספטים גדולים, בלי מחשבה יתרה, רק אמונה טהורה בכך שרוק צריך להיות פשוט, מלוכלך, ולפגוע ישר בחזה. מתוך האווירה הזו נולדה אסופה של שירים שהפכה לאבני יסוד במיתולוגיה של "AC/DC".
השיר "It’s a Long Way to the Top (If You Wanna Rock ’n’ Roll)" פותח את האלבום בהצהרת כוונות לכל ילד שחלם אי-פעם להיות על במה. השילוב בין חמת חלילים לרוק קשוח לא אמור לעבוד בתיאוריה, אבל הכריזמה הפאנקית-פיוטית של Bon Scott הופכת אותו לקטע בלתי נשכח. זו הביוגרפיה של הלהקה קורמת עור וגידים בזמן אמת!
השיר "Rock ’n’ Roll Singer" מעמיק עוד יותר את מוטיב המרדנות. Bon Scott קורע לגזרים את הציפיות, מצהיר על סירובו להתאים לכל תבנית. הוא מצליח להגיש את השיר בתערובת של חוצפה והומור, בזמן שהאחים יאנג דוחפים את השיר קדימה בעוצמה שלא ניתן לעצור.
השיר "The Jack" מביא כבר מביא איתו בלוז כבד, איטי ומלא סחף. Angus מכופף כל תו בגיטרה כמו נשק, ובון סקוט שר כאילו הוא מספר בדיחה מלוכלכת בפני בר מלא באופנוענים, מסוג הביצועים שהפכו אותו לבלתי ניתן להחלפה.
ואז מגיע "הפיצוץ"!!! "T.N.T." הוא אחד משירי הרוק האייקוניים ביותר בכל הזמנים. הריף שלו חותך כמו מסור, הקצב שלו הוא של המון פורע, רוקע בסינכרון, והקריאה “Oi!” של סקוט הפכה לסמל נצחי של הגישה החוצפה של הלהקה. זה רוק מזוקק לאדרנלין מרדני טהור.
השיר "Live Wire" נבנה מליין בס זוחל להתפרצות של אש, ומראה את הקלות הבלתי נתפסת שהלהקה האדירה הזאת יודעת לבנות מתח. "High Voltage" מתכתב עם כותרת אלבום הבכורה ומהווה הצהרת כוונות ברורה, בעוד ש- "Can I Sit Next to You Girl" מציג הצצה לגרסה המוקדמת של הלהקה, שמועצמת כעת בזכות הכריזמה של Bon Scott והאנרגיה המחודדת של Angus Young.
הקאבר שלהם ל- "School Days", הקלאסיקה של צ'אק ברי, מרגיש כאילו הוא נכתב עבורם. בוסרי, רועש וחי, ומוכיח עד כמה האחים יאנג הבינו לעומק את שורשי הרוקנרול.
כש- "T.N.T." יצא באוסטרליה, הוא הציב מיד את "AC/DC" כלהקה החזקה, הגולמית והבלתי מתנצלת ביותר שהמדינה ידעה. רבים משיריו הפכו לאבני יסוד בפריצה הבינלאומית שלהם, מעצבים לא רק את הסאונד והסגנון אלא גם את הזהות הבימתית והמיתולוגית שלהם לדורות.
גם היום, "T.N.T." מסמל את הרגע שבו "AC/DC" באמת הפכה ל- "AC/DC". הוא "מחשמל" ברוחו המרדנית, הוא בוסרי, הומוריסטי וחצוף ולוכד להקה שנמצאת על סף התפוצצות לממדי אגדת רוק עולמית.
להאזנה: YouTube Playlist
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות