כתב: Noam Asulin
תאריך יציאה - 12.8.2022
חברת תקליטים - Century Media
ז'אנר - Melodic Death Metal
זה אלבומה ה- 11 במספר של להקת המלודת' השבדית "Arch Enemy".
להקת "Arch Enemy" נוסדה ב- Hamstard, שבדיה. במקור מדובר בסופרגרופ שכללה חברים מההרכבים "Carcass, Armagedon", "Carnage" ועוד. הלהקה הוקמה בשנת 1995 על ידי Michael Amott - הגיטריסט המוביל של "Carcass" ומי שהיה חלק מאלבומם "Heartwork" ועל-ידי הזמר Johan Liiva, שניהם במקור מלהקת דת' מטאל בשם "Carnage".
הלהקה קרמה עור וגידים וצירפה אליה את הגיטריסט Christopher Amott (אחיו הצעיר של מייקל) ואת המתופף Daniel Erlandsson.
אלבום הבכורה של ההרכב "Black Earth" יצא בשנת 1996 וכבר אז Michael Amott נטל את ההובלה כשהוא כותב את מרבית השירים באלבום, מנגן בגיטרה מובילה וקצב, בגיטרה בס, מפיק ואחראי על המיקס לאלבום. בשנת 1999 נכנס להרכב הבסיסט Sharlee D'Angelo, כאשר בשנת 2000 הסולן Johan Liiva עוזב את הלהקה ומוחלף על-ידי הזמרת הגרמניה Angela Gossow, אשר בשנת 2012 החליטה לפרוש משירה ועברה לנהל את הלהקה. אנג'לה היתה זו שהמליצה בחום על Alissa White-Gluz הקנדית, עד אז סולנית להקת "The Agonist", כמחליפה שלה.
הכניסה של Alissa White-Gluz ללהקה בשנת 2014 והאלבום "War Eternal" שיצא גם הוא באותה שנה, קבעו סטנדרטים חדשים במונחים של הלהקה, כאשר במקביל מצרף ללהקה שחקן חיזוק משמעותי בדמותו של Jeff Loomis, גיטריסט להקת "Nevermore", אשר החליף את Nick Cordle, גיטריסט "Arsis" שנקרא לדגל כמחליפו של Christopher Amott שהינו כיום הגיטריסט של להקת "Dark Tranquility" השבדית.
(Photo: Metalinjection)
עד כה הלהקה הוציאה שלושה אלבומים עם Alissa White-Gluz, כולל האלבום נושא הסקירה.
עם הצטרפותה ללהקה הביאה עמה Alissa White-Gluz רובד שלא היה בלהקה בתקופתה של אנג'לה. שירה נקייה שבעיניי רק מוסיפה לגיוון ולסאונד.
האלבום "Deceivers" מספק לנו עוד מאותו דת' מטאל מלודי שאנחנו מורגלים לקבל מהלהקה, ריפים חזקים, גיטרות ליד נוסקות לשחקים ושירת דת' עילאית, את כל אלה כבר התרגלנו לקבל מ- "Arch Enemy", במיוחד לאחר כניסתם של אליסה וג'ף לומיס ללהקה. אבל עדיין, האלבום הזה מרגיש לי קצת אחרת. השירה של אליסה יוצאת דופן כמו תמיד, אבל הפעם נראה שהשירים נכתבו כדי לתת לה את המרחב שהיא תמיד הייתה צריכה והיא מנצלת את המרחב הזה עד תום, עם יכולות שירה מדהימות שפשוט השתפרו פלאים מהאלבומים הקודמים. מהנה במיוחד להאזין לאליסה שרה את הקולות הנקיים שלה שמוסיפים גיוון כל-כך חשוב לסאונד של הלהקה.
הלהקה הוציאה מהאלבום, עד כה, שישה סינגלים, הראשון "Deceiver, Deceiver" יצא עוד באוקטובר 2021 והאחרון "The Watcher" יצא לאור ב- 14 לאוגוסט 2022.
האלבום מתחיל עם "Handshake With Hell" ויש לכך סיבה. הלהקה ידעה היטב מדוע צריך לפתוח עם השיר הזה. "Handshake With Hell" מראה איך האלבום הזה הולך להישמע ונותן את הטון למה שאנחנו הולכים לקבל בהמשך. כבד, מהיר ועם סולואים מדבקים. מדובר באחד השירים הארוכים של הלהקה. אחד הדברים הראשונים ששמים לב אליהם זה יכולות השירה והגראולים של אליסה. היכולות שלה פשוט השתפרו בצורה ניכרת לאוזן ומבחינתי היא הערך המוסף של האלבום שהופך אותו לאחד הטובים שלהם עד כה. זה שיר בועט ומאוד מהנה לאוזן.
השיר השמיני "Spreading Black Wings" לא יצא אומנם עדיין כסינגל, אבל הוא שיר מאוד מיוחד אשר נכתב לזיכרו של Lars-Göran Petrov, סולן להקת "Entombed" שמת במרץ 2021 ממחלת הסרטן והוא בן 49 בלבד.
האלבום שומר על רמה מאוד גבוה של יכולת כתיבה וביצוע לכל אורכו וכמו שציינתי הוא לדעתי אחד הטובים של הלהקה עד כה, אך זאת למעט שני קטעים שנופלים לדעתי מכל היתר.
הראשון הוא הקטע האינסטרומנטאלי "Mourning Star" אשר למרות המלודיות שלו הוא לטעמי סוג של "פילר". זה לא חדש ש- "Arch Enemy" משלבת באלבומים שלה קטעים אינסטרומנטליים, אבל על-פי רוב מדובר בקטעים שמוסיפים לזרימה של האלבום או מהווים אתנחתות בין השירים, וככאלה יש להם משמעות והם מעניינים לשמיעה. זה לא המצב במקרה של "Mourning Star", אשר נשמע קצת סתמי ולא קשור לאלבום.
השני, היא הרצועה שמגיעה מיד אחריו - "One Last Time", אשר בכל זאת מצליחה לרגש קצת במיוחד בסולו במהלך ה- C-Part.
לסיכום, האלבום רובו, ככולו מאוד מלודי ועם זאת מאוד כבד, אולי הכי כבד של הלהקה אי פעם. אליסה ממשיכה להשתפר ומוכיחה כמה היא טובה, הן בשירה הנקייה והן בגראולים העוצמתיים, שלטעמי מראים כמה היא ורסטילית. אין ספק שמדובר באלבום "Arch Enemy" קלאסי, עם הסולואים של מייקל המהווים סוג של "חתימת סאונד" המזוהה עם הלהקה. עם זאת, שירים כמו השיר הפותח "Handshake with Hell" מראים שהלהקה מעוניינת להתפתח ולהציג צדדים קצת שונים שלה וזה ראוי להערכה בעיניי.
מתופף הלהקה, Daniel Erlandsson הוא המתופף האהוב עליי. קשה לי להסביר למה, אבל אני מתחבר מאוד לסגנון הנגינה ונהנה מאוד מהתיפוף העוצמתי והמדויק שלו. דניאל אחראי גם על האפקטים, הקלידים, הוא משתתף בהפקת האלבום והוא טכנאי הגיטרה והבס של הלהקה, כך שהוא מתגלה כסוג של מולטי טאלנט שהתרומה שלו ללהקה אדירה.
לפני סיום אני חייב להתייחס לעטיפת האלבום, שלטעמי היא קצת משעממת וחד-מימדית, שלחלוטין לא מעידה על מה שקורה בפנים. הייתי מצפה שאלבום כל-כך יפה, דינמי, עשיר ועתיר סאונד יקבל עטיפה שתמשוך את העין בצבעוניות ובגיוון שלה.
האלבום "Deceivers" של "Arch Enemy" הוא אלבום מלודת' מהודק וטוב שלבטח יהווה הנאה לכל מעריץ של הלהקה, אבל גם לכל מי שאוהב את הז'אנר. לתחושתי האלבום הזה הוא בקלות אחד הטובים שלהם עד כה...
להאזנה: Deezer, Spotify, YouTube Music, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט