Cocteau Twins - Treasure

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 1.11.1984

השעה חצות הלילה כשאני מתיישב לכתוב, והאוויר הקר והצונן משתלט על כל מטר רבוע בחשיכה שבחוץ. כנראה שזה הזמן הנכון להתיישב ולכתוב על מוזיקה כמו זו שיצרה להקת "קוקטו טווינס", שאלבום האולפן השלישי שלהם, "Treasure", יצא ב-1 בנובמבר 1984.

סוף 1984 היה יצירתי במיוחד עבור הלייבל 4AD, שאיבו ווטס-ראסל הקים ארבע שנים קודם לכן. ב-1 באוקטובר 1984 יצא לאור האלבום הנפלא והמלנכולי "It'll End in Tears" של הקולקטיב "This Mortal Coil". אחד מרגעי השיא באלבום היה הקאבר האוורירי של אליזבת פרייז'ר לשירו של טים באקלי, "Song to the Siren".

מלבד אליזבת פרייז'ר השתתפו באלבום גם הגיטריסט רובין גאת'רי, חברה ללהקה, והבסיסט סיימון ריימונד. את ריימונד הכירו גאת'רי ופרייז'ר במהלך ההקלטות, נוצרה ביניהם הבנה משותפת לדרך, וזמן קצר לאחר מכן הוא הצטרף ל-"קוקטו טווינס".

למרות שהיה חבר חדש בלהקה, ריימונד טען ש-"Treasure" נעשה בחופזה, וראה בו אלבום לא גמור: "בילינו חודש בהכנת האלבום, ומכיוון שמעולם לא בילינו זמן כמו שצריך אחד בחברת השני, עדיין למדנו להכיר אחד את השני. היינו חברים רק לזמן מה, הקלטנו המון דברים ואז האלבום יצא. זה מרגיש כמו תקליט לא גמור, והאלבום הגרוע ביותר שלנו בקילומטר".

המוזיקה שיצרה "קוקטו טווינס" היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אפשר ליצור מוזיקה פופולרית בלי לעקוב אחר צורות השיר הרגילות, ובמקום זאת להסתמך על טקסטורות אינסטרומנטליות וקוליות כדי ליצור מצב רוח.

ניתן לזהות מיד את המרקמים הקוליים של הלהקה, עם אפקטי הדיליי על הגיטרות של רובין גאת'רי, מכונות התופים הגבוהות במיקס ומעל הכול, כמובן, הקול השמימי של אליזבת פרייז'ר. גאת'רי תיאר את המוזיקה כאימפרסיוניסטית, ורוברט סמית' מ-"הקיור" אמר ש-"Treasure" היה האלבום שהאזין לו כשהתכונן לחתונתו, כי זה הצליל הרומנטי ביותר ששמע אי פעם.

לקראת האלבום השלישי הציע איבו ווטס-ראסל לצרף ללהקה כמפיק את בריאן אינו, יחד עם שותפו דניאל לנואה. אינו, שזה עתה סיים את ההקלטות של האלבום "The Unforgettable Fire" של "U2", נפגש עם הלהקה והבין במהירות שהוא מיותר בעמדת ההפקה. הוא אמר להם: "זה ממש מחמיא שביקשתם, אבל מעולם לא היה לי האומץ להשתמש בגודל ההדהוד שהשתמשתם בו ב-"Head Over Heels"! אתם לא צריכים מפיק, אתם יודעים בדיוק איך המוזיקה שלכם אמורה להישמע, וכדאי שתעשו זאת בעצמכם".

הרבה נאמר על משמעות המילים באלבום הזה, או על היעדרה. לא רבים מבינים שזה היה מקרה מושלם של כורח המציאות. איבו נזכר בשיחת טלפון שקיבל מרובין גאת'רי: "אתה חייב לבוא ולעזור, לליז אין מילים. היא התייבשה לגמרי. עליתי וישבתי איתה, עם מילון, וכתבתי שירה, לא הצעתי ברצינות מילים אבל ניסיתי להניע את התהליך. אבל זה לא הסתדר כמו שהיא רצתה, ושם, לראשונה, ליז התחילה להשתמש במילים בצורה יותר פונטית מאשר לירית".

לגאת'רי היה הסבר נוסף: "ליז אף פעם לא אהבה שמבקרים אותה, וגם מחמאות היו מאוד מביכות אותה, והיה לה פחות ביטחון במה שהיא כותבת. אז היא התחילה להסוות את מה שכתבה, או לפצל את המילים במקומות הלא נכונים".

מרכיב חשוב באלבום הוא הצליל שרובין גאת'רי הצליח להפיק ממכונת התופים EMU Drumulator. המכונה שוחררה שנה לפני הקלטת האלבום, ומיד אומצה על ידי הווארד ג'ונס באלבומו "Human's Lib" (1984). גאת'רי התקין את שבב הסאונד Rock Drums כדי לקבל את צלילי התופים הבומבסטיים, וכמעט לכל השירים באלבום יש את הסאונד המובהק של מכונת התופים.

חלק משמות השירים באלבום לקוחים מהמיתולוגיה, בהם דמויות נשיות כמו פרספונה (אלת השאול במיתולוגיה היוונית) ופנדורה (גם היא מהמיתולוגיה היוונית, האישה שנוצרה בידי זאוס, מלך האלים, כעונש לבני האדם על גניבת האש. פנדורה, שלמרות האיסור פתחה את התיבה, שחררה לעולם את היאוש והצער) ולורליי (מהמיתולוגיה הגרמנית, הנערה שישבה על סלע ושירתה כה מושכת, עד שהמלחים והדייגים נהיו מהופנטים אליה ולא שמו לב לסלעים המסוכנים שבנהר הריין, וסירותיהם התנפצו לרסיסים). באופן משעשע משהו, נפתח האלבום דווקא ב-"Ivo", שיר המוקדש למנהל חברת התקליטים 4AD, איבו ווטס-ראסל.

בניגוד לדעתם של המוזיקאים שיצרו אותו, "Treasure" הוא ללא ספק אחד האלבומים המעניינים ביותר של הלהקה. יש לו איכות שמושכת אותך לתוך המוזיקה ונושאת אותך לעבר נופים חלומיים וקרירים של מוזיקה שמימית, ומילות ג'יבריש חינניות מקולה המלאכי של אליזבת פרייז'ר.

האלבום הגיע למקום ה-29 במצעד האלבומים של בריטניה, והפך לאלבום הראשון של הלהקה בטופ 40 הבריטי, כשהוא נשאר שם שמונה שבועות.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר