ב- 16 ליולי 1970, שוחרר "Cosmo's Factory", אלבומה החמישי של "Creedence Clearwater Revival".
זה האלבום בחמישי של הלהקה בתוך שנתיים, נתון מטורף בכל קנה מידה, אשר בהחלט לא מעיד על איכות נמוכה של חומרים, אלא להיפך.
שמו של האלבום הגיע מהמתופף Doug “Cosmo” Clifford אשר התייחס למחסן שהוסב לאולפן הקלטות כ"מפעל" - ומכאן "Cosmo's Factory".
זה אולי האלבום המצליח ביותר של הלהקה מבחינת מכירות והוא בהחלט אחד מהשיאים היצירתיים שלה.
יש הסוברים, בטעות, שהלהקה הגיעה להצלחה מטאורית בתוך זמן קצר, כאשר שנה אחת בלבד אחרי ששחררה את אלבום הבכורה שלה, היתה בין הלהקות הראשונות שלוהקו לפסטיבל Woodstock האגדי, אך לא כך הדבר.
בראשית דרכה קרידנס הייתה צריכה להיאבק על מקומה. היא החלה כהרכב בשם "the Blue Velvets", אשר הוקם עוד בסוף שנות החמישים על-ידי שלושה חברי בית ספר - הגיטריסט/זמר John Fogerty, המתופף Doug Clifford והפסנתרן Stu Cook. בהמשך הפכה בראשית שנות השישים ללהקת הליווי של Tom Fogerty, אחיו הבכור של ג'ון, אך גם שישה סינגלים ששחררה בראשית שנות השישים לא הצליחו להשיג להם את חוזה ההקלטות המיוחל.
בשנת 1964 הלהקה מצליחה לקבל סוף סוף חוזה הקלטות בחברת "Fantasy Records", הם משנים את שמם ל- "the Golliwogs" ומחליפים כלי נגינה כאשר Stu Cook עובר מפסנתר לגיטרת בס, Tom Fogerty עובר מעמדת הזמר המוביל לגיטרת הקצב ו- John Fogerty נטל את תפקידי השירה והפך לכותב העיקרי שלה.
אבל דווקא אז, דאג וג'ון מקבלים צווי גיוס לצבא ארה"ב והלהקה נאלצת לדחות את הקלטת אלבום הבכורה שלה עד להודעה חדשה.
לאחר שדאג וג'ון השתחררו הלהקה משנה את שמה בינואר 1968 ל- "Creedence Clearwater Revival" ומחליטה "להחזיר עטרה ליושנה", תוך שהיא משנה את סגנונה ומתרכזת ברוק האמריקאי השורשי שהשפיע על להקות כמו הביטלס והרוינג סטונס בתחילת דרכם. עם זאת, בניגוד למגמת השינוי של הביטלס והסטונס, שבאותן שנים נעו לכיוון הפסיכדליה והרוק המתקדם, נאחזה "CCR" בשורשי הרוק האמריקאי שהשפיע על אותן להקות בריטיות.
ואכן, רבים משירי הלהקה כמו גם שני הסינגלים הראשונים ששחררה, "Susie-Q" ו- "I Put a Spell on You", היו גרסאות כיסוי לשירי בלוז ורוקנ'רול בסיסי משנות החמישים והשישים.
האלבום "Cosmo's Factory" שחוגג היום יומהולדת ממשיך באותה נוסחה שאפיינה את ארבעת האלבומים הקודמים, שילוב בין גרסאות כיסוי לקלאסיקות רוק ובלוז לחומר חדש ומקורי.
כך, מצד אחד אנחנו נהנים מביצועים מחודשים לקלאסיקות רוקנרול ורית'ם אנד בלוז כמו: "My Baby Left Me" של Arthur Crudup, אשר הוקלט עוד בראשית שנות החמישים והתפרסם בזכות אלביס, "Before You Accuse Me" של Bo Diddley משנת 1957 ו- "Ooby Dooby" של Allen Richard Penner & Wade Lee Moore משנת 1955, אשר התפרסם על-ידי רוי אורביסון, לצד ביצוע מדהים לקלסיקאת הסול של מוטאון משנת 1966 - "I Heard It Through the Grapevin", אשר התפרסמה הודות ל- Marvin Gaye.
מצד שני, אנחנו עדים ללהיטים מקוריים מבית היוצר של John Fogerty, אשר מעבר לעובדה שכתב את כל השירים המקוריים, הוא מנגן כאן על מגוון רחב של כלים מעבר לגיטרה, כמו מפוחית, פסנתר וסקסופון. בנוסף לכל זאת, פוגרטי גם הפיק את האלבום.
בין השירים המקוריים ניתן למנות את שיר הפתיחה "Ramble Tamble" שמושך לכיוון הפסיכדלי וחוצה את קו ה- 7 דקות למרות שהוא מבוסס על ריף אחד שהתפתח מג'אם סשן לשיר המדהים הזה.
הקטע "Travelin' Band" הושפע מהאומן Little Richard והוא מזכיר את השיר "No Time" של להקת "The Monkees". פוגרטי קיווה לבצע את השיר "Good Golly, Miss Molly" של ריצ'רד, אך בשל בעיות זכויות יוצרים כתב את השיר, מתוך מחשבה שיש לו מאפיינים דומים לשיר של ריצ'רד.
הרצועה "Lookin' Out My Back Door" אשר נפתחת עם צליל "הרכבת" שמפיק פוגרטי מהגיטרה שלו, נחשבה שנים כשיר על סמים, אך פוגרטי הסביר שכתב אותו לבנו ג'וש בהשראת הספר "And to Think That I Saw It on Mulberry Street" של ד"ר סוס.
הקטע "Run Through the Jungle", אשר שימש כחלק מפסקול סרטי וייטנאם, ונכתב בכלל בהשראת התיקון השני של חוקת ארה"ב ותרבות הנשק המסוכנת שלה.
השיר "Who'll Stop the Rain" אשר נכתב בעקבות הגשם הבלתי פוסק בפסטיבל וודסטוק והנסיונות של הקהל לשיר בכדי לגרום לו להפסיק. השיר קיבל משמעות שונה לחלוטין נוכח רוח המחאה של אותה תקופה כאשר הוא הופך למעין שיר של תמימות ותקווה, שאולי הדור הצעיר יצליח לעצור את הרוע והזוועות.
השיר "Long as I Can See the Light" הינו שיר נדודים אולטימטיבי ,אשר הושפע מהדמות של ירמיהו ומפרק כז' בתהילים.
עם השנים הפך "Cosmo’s Factory" לקלאסיקה, כאשר שירים רבים מתוכו הפכו ללהיטים בלתי נשכחים. באופן מאוד מצער, הלהקה האדירה הזאת לא שרדה זמן רב לאחר מכן. דווקא בשיא הצלחתה נתגלו אצלה סימני המשבר הראשונים עם חיכוכים ומריבות. חברי הלהקה לא אהבו את הפוקוס שקיבל John Fogerty והתייחסות המבקרים אליהם כלהקת הליווי שלו. מספר חודשים לאחר מכן, בדצמבר 1970 שוחרר האלבום השישי של הלהקה - "Pendulum". האלבום הגיע לראש מצעדי המכירות בין היתר בזכות "Have You Ever Seen the Rain?" אשר גם ניבא את סופה של הלהקה.
בשנת 1971 פרש Tom Fogerty מהלהקה, והיא המשיכה כשלישייה והוציאה בשנת 1972 את אלבומה האחרון "Mardi Gra", אשר נחל כישלון מוחלט. באוקטובר 1972 הכריזה הלהקה באופן רשמי על פירוקה.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט