ב- 15 לאוגוסט 1969 החל פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, כנראה האירוע המשפיע ביותר בהיסטוריה של המוזיקה. 3 ימים של מוזיקה, אהבה וחופש, שהפכו לאירוע החברתי המעצב של דור שלם.
הפסטיבל התקיים בחווה בגודל 600 אקר (כ- 2400 דונם) שבבעלותו של החוואי היהודי Max Yasgur. החווה שכנה בעיירה Bethel (בית אל), כ- 80 מייל צפונית לניו יורק סיטי.
בפסטיבל נכחו למעלה מ -400,000 צופים.
הופיעו בו מיטב אומני התקופה, ביניהם Jimi Hendrix, "Crosby Stills Nash & Young", "Santana", "The Who", Creedence Clearwater Revival", "The Grateful Dead", Janis Joplin, "The Band", "Jefferson Airplane", "Blood" Sweat and Tears", Joe Cocker ועוד.
היו בו 3 מקרי מוות, 2 לידות וארבע הפלות..
האירוע המכונן הזה התחיל מיוזמה של כמה אנשים עם חזון. מייקל לנג (שארגן את הפסטיבל הגדול ביותר בחוף המזרחי באותה העת, פסטיבל הפופ של מיאמי), ג'ון רוברטס, ג'ואל רוזנמן וארטי קורנפלד.
רוברטס ורוזנמן היו אלה שהביאו את הכסף. הם שמו פרסומת בניו יורק טיימס ובוול סטריט ג'ורנל ובה נכתב כך: "גברים צעירים עם הון בלתי מוגבל מחפשים הזדמנויות השקעה מעניינות, לגיטימיות והצעות עסקיות". לנג וקורנפלד ענו והארבעה התכנסו והחלו לגלגל רעיון להקמת סטודיו להקלטות באזור אפסטייט ניו יורק, שם גרו אמנים רבים מתחום הפולק והרוק. בכדי לקדם את פרסומו של האולפן הם החליטו לארגן קונצרט באזור, ומכאן הכל התחיל.
הם החלו להזמין להקות בעלות שם לפסטיבל, וברגע שלהקות אלה הסכימו, נוצר ביקוש מצד אומנים רבים אחרים להשתתף גם באירוע. כך נוצרה לה רשימה של מוזיקאים שמילאה שלושה ימי הופעות.
השם "פסטיבל וודסטוק" נבע מהעובדה שהמארגנים התכוונו לקיים אותו בעיר וודסטוק שבניו יורק, אך כשנודע לרשויות היקף הפסטיבל המתוכנן ואופיו, הם ביטלו את האישורים שנדרשו לקיומו והמארגנים נאלצו להעבירו לחוותו של מקס יסגור שהסכים להחכיר את השטח לצורך קיום הפסטיבל.
ארבעת המארגנים כיוונו לקהל של 50,000 עד 100,000 איש, אך כבר יומיים לפני תחילת הפסטיבל היה ברור שצפוי קהל גדול בהרבה מהמתוכנן. באיזור החלו להיווצר פקקי תנועה אדירים כאשר אנשים רבים נטשו את רכביהם לצד הדרך ועלו לרגל מרחק של קילומטרים רבים לאיזור הפסטיבל. בסופו של דבר נכחו באירוע קרוב ל- 500,000 איש.
פקקי התנועה האדירים השפיעו גם על חלק מהאומנים שהיו אמורים להופיע בפסטיבל והמארגנים נאלצו להטיס חלק גדול מהם במסוקים אל שטח הפסטיבל.
גם מזג האוויר לא האיר פנים לבאי הפסטיבל. גשמים עזים ירדו במקום ואילצו הפסקה או דחייה של חלק מההופעות, כמו גם ניתוק של מערכות ההגברה והתאורה למניעת אסון.
גם התשתיות והשירותים לא היו מספיקים ולא תאמו קהל כל-כך אדיר, ובסופו של דבר מסוקים הצניחו מים ומזון לבי הפסטיבל.
למרות האמור, הפסטיבל עבר ללא תקריות מיוחדות, באהבה, שלום ואחווה בין המשתתפים. לא פרצו תגרות ולא נרשמו מעשי פשיעה.
מי שזכה לסיים את סדרת ההופעות בפסטיבל היה Jimi Hendrix אשר בין היתר היה אחראי לביצוע האלטרנטיבי והמיתולוגי להימנון האמריקאי.
מרשימת האומנים שהופיעו בפסטיבל נפקדו כמה שמות גדולים כמו, ה"רולינג סטון" שלא יכלו להופיע כי מיק ג'אגר צילם בדיוק סרט באוסטרליה, הביטלס שהיחסים בין חבריה לא היו טובים באותו זמן, הדלתות שהופיעו בפסטיבל מונטריי שנתיים קודם לכן וחששו שהפסטיבל הנוכחי לא יתעלה ברמתו על הקודם ועוד.
ג'וני מיטשל כתבה שיר על הפסטיבל שנקרא "Woodstock" למרות שלא הופיעה בו. השיר התפרסם בביצוע "קרוסבי, סטילס ונאש" שכן הופיעו שם. מיטשל שהיתה מיועדת להתארח באותו סוף שבוע בתוכנית טלוויזיונית, העדיפה שלא להיכנס לאיזור הפקוק מחשש שלא תצליח להגיע לתוכנית הטלוויזיה בזמן.
במהלך השנים נערכו מספר נערכו מספר ניסיונות לשחזר את הפסטיבל, בין היתר, בשנת 1994 במלאת 25 שנה, אך אף אחד מהניסיונות לא הצליח להגיע לשיא של האירוע המקורי.
בשנת 2019 היה אמור להיערך מאורע לרגל 50 שנה לפסטיבל אך לאור רשימה דלילה ולא איכותית של אומנים שהסכימו להופיע בו, הוא בוטל.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט