ב- 11 לינואר 1971 שוחרר האלבום "Pearl", אלבומה האחרון של Janis Joplin.
זה סיפור עצוב-שמח, על האלבום הכי מצליח של Janis Joplin אשר הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 ושהה שם 9 שבועות, אלבום שגם זכה לביקורות אוהדות ומהללות ונכנס למקום ה- 122 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. אלבום שייצר את הסינגל היחידי של ג'ניס שהפך ללהיט וכבש את ראש המצעד.
אבל כל זה קרה מעט מידיי, מאוחר מידיי, הואיל וג'ניס ג'ופלין מצאה את מותה ב- 4 לאוקטובר 1970, שלושה חודשים לפני שחרורו של האלבום, ועל-כן לא זכתה ליהנות מפירות עמלה ולחזות בהצלחה הגדולה ובאהבה האדירה שהקהל רחש לה.
אנחנו רוצים להתחיל את הסיפור הזה דווקא בנקודת מפנה בקריירה של ג'ופלין. ביוני 1967 מופיעה ג'ניס בפסטיבל Monterey, שם נתנה הופעה בלתי נשכחת, כאשר ביצעה בין היתר את השיר "Ball and chain" פעמיים, לדרישתו הנלהבת של הקהל. ביצוע מופתי ופנומנלי שהותיר אפילו את הזמרת Mama Cass אשר ישבה בקהל, בפה פעור. ההופעה הזאת מביאה לג'ופלין את הפרסום הגדול שלה ומשם אמורה היתה הקריירה שלה לנסוק למעלה.
ואכן, בשנת 1968 היא משחררת את האלבום המופתי "Cheap Thrills" עם "Big Brother and the Holding Company". האלבום כלל בין היתר ביצועים אדירים של ג'ניס לשירים כמו: "Summertime", "Ball and Chain" וכמובן Piece of" My Heart" הבלתי נשכח. אבל אז קורה משהו לא ברור. ג'ניס מחליטה להיפרד מלהקת "Big Brother and the Holding Company" ולצאת לקריירת סולו. ההחלטה הזאת תתברר בסופו של דבר כשגויה והרת גורל עבורה.
עם פרישתה, לקחה ג'ופלין עימה את הגיטריסט והיוצר Sam Andrew והשניים מרכיבים להקה חדשה שנקראת "Kozmic Blues Band", עימה הופיעה ג'ופלין בפסטיבל Woodstock באוגוסט 1969. אבל משהו לא עבד הפעם, וההרכב החדש התקשה לשחזר את ה"חשמל" שהיה באוויר רק שנתיים קודם לכן בפסטיבל Monterey. ג'ופלין הייתה כל-כך מאוכזבת מהופעתה עד כי היא ביקשה שלא להיכלל בסרט הדוקומנטרי שיצא לאחר הפסטיבל.
גם אלבום הסולו הראשון שלה "I Got Dem Ol' Kozmic Blues Again Mama!", אשר היווה הבטחה גדולה ויצא כחודש לאחר מכן בספטמבר 1969, זכה לביקורות צוננות מאוד, מה שהוביל את נשמתה השברירית ממילא של ג'ופלין, היישר אל חיקם של הסמים והאלכוהול, שלא היו זרים לה.
בניסיון להיגמל מהאלכוהול ומההתמכרות להירואין טסה ג'ופלין בפברואר 1970 לברזיל, שם היא פוגשת ומתאהבת בתייר האמריקאי David (George) Niehaus. לרגע הדברים החלו להיראות טוב עבורה והיא אפילו מצליחה לדחוק קצת את החומרים הממכרים מחוץ לחייה. השניים חוזרים לקליפורניה אבל אז ג'ופלין חוזרת להירואין ודייויד מחליט לעזוב אותה, לא לפני שהוא מפתיר בה לחדול מהשימוש בסמים. כמובן שהמהלך הזה רק יוביל את ג'ופלין מהר יותר אל הסוף המר...
זמן קצר לאחר עזיבתו של David Niehaus, היצר ההרסני של ג'ופלין יביא אותה לפרק גם את ההרכב "Kozmic Blues Band" והדבר היה כרוך גם פיטוריו הגיטריסט הנאמן סאם אנדרו אשר ליווה אותה מאז ימי ה- "Big Brother". ג'ופלין תרכיב להקה חדשה בשם "Full Tilt Boogie Band" המורכבת ממוזיקאים קנדים צעירים, אשר ילוו אותה בסיבוב ההופעות שנערך בקיץ 1970.
בספטמבר 1970 תיכנס הלהקה להקליט את אלבום הסולו השני של ג'ופלין, ומה שיתברר גם כאלבומה האחרון. כמפיק בחרה ג'ופלין ב- Paul A. Rothchild אשר הפיק בין היתר את אלבומיה של "The Doors". עבודת ההפקה של רוטשילד תוביל לצליל מעודן ומלוטש יותר מזה שהיה באלבומיה הקודמים של ג'ופלין עם ה- "Big Brother and the Holding Company" וההרכב "Kozmic Blues Band". ג'ופלין והלהקה יצליחו להקליט 9 שירים מלאים, אשר יחד עם עבודת ההפקה המקצועית של רוטשילד, ידגישו את היכולות הווקאליות של ג'ופלין. סשן ההקלטות האחרון נערך ביום חמישי ה- 1 לאוקטובר 1970 ובמהלכו הקליטה ג'ופלין את קטע הא-קפלה "Mercedes Benz", השיר האחרון שהקליטה לפני מותה.
ג'ופלין היתה אמורה לשוב לאולפן ב- 5 לאוקטובר לצורך סיום ההקלטות, אך דווקא ביום שנועד להקלטת השיר האחרון "Buried Alive in the Blues", היא לא הופיעה לאולפן. מנהל ההופעות שלה הרגיש שמשהו לא תקין ונסע לחדר המלון בו התאכסנה, שם לנגד עיניו התגלה מחזה נוראי. גופלין היתה שרועה לצד מיטתה כשמזרק תקוע בידה ואפה שבור, ככל הנראה מנפילה. כך יצא שהשיר האחרון אותו היתה אמורה להקליט - "Buried Alive in the Blues" נותר כקטע אינסטרומנטאלי המהווה עדות דוממת ומצמררת לטרגדיה שהתרחשה.
באופן שובר לב, מכתב האהבה האחרון ששלח David Niehaus לג'ופלין למלון בו התאכסנה, הגיע יום אחד לאחר מותה, ובו נכתב “Love You Mama, More Than You Know”.
האלבום ששוחרר לאחר מותה של ג'ופלין קיבל את השם "Pearl" - אחד מהכינויים שהעניקו לג'ניס חבריה הקרובים.
ג'ופלין לא ידעה שהאלבום יהפוך לנמכר והמצליח ביותר שלה, וכי השיר "Me and Bobby Mcgee" אותו כתבו כריס כריסטופרסון ופרד פוסטר ואשר בו ג'ניס מנגנת גם בגיטרה, יהפוך למזוהה ביותר עימה. השיר שראה אור לאחר מותה כבש את ראש מצעד הבילבורד בארה"ב והפך לשיר השני בהיסטוריה שהגיע למקום הראשון לאחר מות המבצע שלו (הראשון היה "Sittin' On The Dock of the Bay" של אוטיס רדינג).
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments