ב- 21 לינואר 1977 שחררה "Pink Floyd" את אלבום האולפן העשירי שלה: "Animals".
מדובר באלבום קונספט שהושפע מספרו של הסופר האנגלי ג'ורג' אורוול: "חוות החיות".
הספר, אשר פורסם ב- 17 באוגוסט 1945, בסמוך למועד סיום מלחמת העולם השנייה, הוא סיפור סאטירי על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות ועל מעמדו של היחיד אל מול המשטר. אורוול הציג בספרו כיצד הרעיון הקומוניסטי של שוויון וצדק חברתי וכלכלי עלול להפוך למשטר של שחיתות וניצול, כל זאת באופן אלגורי, ציני וסאטירי.
כך, בסיפורו של אורוול חבורה של חיות מחליטה למרוד בבעל החווה האכזר. הן מצליחות לגרש אותו מהחווה והעתיד החופשי והוורוד נראה באופק. ואולם, בחלוף זמן קצר החזירים מנצלים את חוכמתם, עולים לשלטון בחוות החיות ולאט לאט נראה כי אין כלל שוני בינם לבין בני האדם או בעל החווה האכזר. הם מעבידים את יתר החיות, מנצלים אותן ואפילו עוברים לגור בבית של בעל החווה, באופן שמעמיד בסימן שאלה גדול את כדאיותו של המרד ותוצאותיה של המהפכה שביצעו החיות.
את הרעיון לאלבום הגה Roger Waters, שנולד בסמוך למועד יציאת הספר. ווטרס לקח את הרעיון מספרו של אורוול, התאים אותו לזמן ולמקום ופיתח אותו ליצירת מחאה מוזיקלית אנטי קפיטליסטית המשמשת כמראה לחברה הבריטית וכמעין קונטרה למהפכת הפאנק שהתחוללה באנגליה באותה תקופה.
האלבום הזה היה רובו ככולו פרויקט סולו של רוג'ר ווטרס אשר סימל, במובן מסוים, את תחילת הסוף של "פינק פלויד" כלהקה. ווטרס כתב את כל השירים באלבום למעט "Dogs" שנכתב במשותף עם David Gilmour. הקלידן Rick Wright והתופף Nick Mason לא היו שותפים כלל לכתיבה ולמעשה שימשו כנגני אולפן לכל דבר..
מה שאִפשר את תהליך ההשתלטות של ווטרס הייתה בן היתר העובדה שהקלידן Rick Wright הפך באותה תקופה לצל של עצמו, עם התפרקות חיי הנישואין שלו והתמכרות כבדה לסמים. ווטרס, שזיהה את החולשה של רייט, מילא מייד את החלל בדומיננטיות כמעט מלאה שריחפה מעל תהליך היצירה.
ההשתלטות הזאת של ווטרס השפיעה גם על הסגנון המוזיקלי של האלבום. בהעדרו של Rick Wright, שמשך את הלהקה לכיוונים פרוגרסיביים, האלבום הזה נטה לכיוון רוקיסטי יותר.
היצירה מחולקת לחמישה חלקים, כאשר ווטרס מציג לנו את השחקנים הראשיים שיככבו במהלך סיפור המעשה:
החזירים - בני המעמד העליון, בראש הסולם, בעלי עושר וכוח, שולטים בחברה ביד חזקה.
הכלבים – בני מעמד הביניים, תוקעי סכינים, בוגדים, מתרפסים שיעשו הכל כדי לעלות בסולם החברתי.
הכבשים - בני מעמד הפועלים, הולכים כעדר פסיבי, הכלבים והחזירים מנצלים אותם שוב ושוב.
האלבום מתחיל ומסתיים בקטע "Pigs on the Wing", על שני חלקיו. אלו קטעים השונים באופן מהותי מיתר הקטעים האפלים והקודרים באלבום והם נועדו לתחום אותו במסר אופטימי של תקווה ואחווה. לפי המסר הזה, האהבה יכולה להגן על האנשים מפני כל רעות העולם, בין היתר - מפני הרעות המתוארות ביתר שירי האלבום של ההתנהגות האנושית הצבועה והנצלנית. את השיר, על שני חלקיו, כתב ווטרס לאשתו דאז, קרוליין, והוא מחליף הלכה למעשה את הסוף הפסימי של אורוול במסר אופטימי.
הקטע השני באלבום "Dogs", הוא כאמור הקטע היחיד באלבום שבו קיבל קרדיט חבר נוסף בלהקה – David Gilmour. השיר עוסק באיש עסקים רע ואכזר שבסופו של דבר מוצא את מותו ממחלת הסרטן, בודד וערירי. גילמור ורוג'ר ווטרס כתבו את הקטע בשנת 1974 ושמו המקורי היה "You've Got to Be Crazy". ווטרס שינה קצת את המילים, החליף את הכותרת כדי שתתאים לקונספט של האלבום ושינה קצת את הטון כדי שהשירה תוכל להתאים גם לו וגם לגילמור. זה השיר הארוך ביותר באלבום, מעל 17 דקות. מעניין לציין שבאזור דקה 15:30 בשיר ווטרס אומר את המילים "Who was trained not to spit - in a fan". ואכן, ווטרס ירק בסופו של דבר על מעריץ במהלך סיבוב ההופעות "In The Flesh" שנועד לקידום האלבום, בהופעה שנערכה במונטריאול בשנת 1977. ווטרס, שהיא המום מתגובתו שלו, קיבל באותו רגע את הרעיון לבודד את עצמו מהקהל באמצעות חומה שתוצב לאורך הבמה וכך נוצר הקונספט של האלבום "The Wall".
הקטע השלישי הפותח את צדו השני של התקליט, הוא "(Pigs (Three Different Ones". יש בשיר 3 בתים כאשר כל אחד מהם מייצג "חזיר" אחר. אחד מאותם "חזירים" היא מרי ווייטהאוס, פעילה ציבורית בריטית שיצאה כנגד מה שלטענתה נחשב כהידרדרות הדור במוזיקה, בטלוויזיה ובקולנוע. השיר הזה כולל את אחד מהסולואים היפים של David Gilmour, אשר עושה שימוש באפקט "Talk Box" שמתיימר לחקות קולו של ה"חזיר". אשר עשה שימוש באפקט "Talk Box" שמתיימר לחקות קולו של ה"חזיר". זו הפעם הראשונה שבה גילמור עשה שימוש באפקט זה באלבום של "פינק פלויד". David Gilmour גם ניגן בשיר הזה בגיטרת בס, כמו גם בשיר הבא "Sheep".
הרצועה "Sheep" מייצגת, כאמור, את מעמד הפועלים. השיר כולל מסר סמוי ופרודי בדמות ציטוט ממזמור כ"ג בתהילים: "מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר..." או כפי שנשמע מתחת למוזיקה בקול מעוות ורובוטי: "The Lord is my shepherd, He converteth me to lamb cutlets". בדומה לשיר "Dogs", גם השיר הזה נכתב ואף בוצע כבר בהופעות עוד בשנת 1974, אז היה שמו "Raving and Drooling".
האלבום נסגר כאמור עם חלקו השני של השיר "Pigs on the Wing" ועם מסר אופטימי של אהבה, תקווה ואחווה.
העטיפה האייקונית של האלבום, שעיצב Storm Thorgerson האגדי, צולמה בתחנת הכוח "Battersea" שבלונדון. החזיר המתנוסס בין ארובות תחנת הכוח היה בלון ענק בדמות חזיר שמולא בגז הליום ונקשר באמצעות כבלים לארובות התחנה. מלאכת הצילום לא הייתה פשוטה כלל ועיקר ולצוות נדרשו שלושה ניסיונות בכדי להשיג את התמונה הרצויה, כפי שהיא מופיעה על העטיפה, וגם זה קרה לבסוף רק בעזרת תעלולי עריכה. צוות הצילום שכר צלף שתפקידו היה לירות בחזיר במקרה של ניתוק הבלון מכבליו. ביום הראשון הצוות לא הצליח להרים את החזיר ולמקם אותו בין הארובות ולכן הצוות נדרש לחזור לשם ביום המחרת. ביום השני החזיר ניתק מכבליו, אך הצוות שכח להזמין את הצלף ליום הצילומים הזה ולכן החזיר נסחף בשמי לונדון, התקדם לכיוון נתיב הטיסה של נמל התעופה הית'רו וגרם לעיכובים בטיסות. לבסוף נחת החזיר בחווה חקלאית ובעליה התקשר לדווח למשטרה שהחזיר נחת בשטחו ומפחיד את הפרות שלו. רק ביום השלישי הצליח הצוות להשיג תמונות טובות של החזיר במיקום הנכון, אבל זה קרה ביום שמש עם שמיים כחולים, מה שלא התאים לאווירה הקודרת שת'ורגסון רצה לשדר. לכן, בסופו של דבר נלקחה תמונת החזיר מיום הצילומים השלישי והולבשה על תמונת תחנת הכוח מיום הצילומים הראשון.
למרות הניסיון של ווטרס לעטוף את היצירה הכבדה והאפלה שלו במסר חיובי, נוצר כאן דיסוננס גדול מאוד בין ווטרס היוצר לבין ווטרס האדם. היצירה המופתית הזאת הפכה לפרודיה נוקבת שחיציה מופנים כלפי היוצר שלה. השתלטנות והעריצות של ווטרס כלפי חבריו ללהקה במהלך הקלטת האלבום פשוט זעקו לשמים, באופן שהפך את ווטרס לגיבור הטראגי של היצירה שאותה הוא עצמו יצר.
השתלטנות של ווטרס תאלץ את גילמור ורייט להוציא בשנת 1978 אלבומי סולו. במהלך סיבוב ההופעות שנועד לקידומו של האלבום יתבודד ווטרס ויתרחק יותר ויותר מחבריו ללהקה. העריצות והניכור ילכו ויגברו ושיאן יגיע בהתפוררות טוטאלית של ההרכב האדיר הזה. למרות שמדובר באלבום אדיר, "Animals" ייזכר בדפי ההיסטוריה כאלבום שסימן את תחילת הסוף של "פינק פלויד".
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
להאזנה לאלבום בגירסת הרמיקס: Spotify
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
עריכה לשונית: אורי ענבי/Ori Anabi