top of page

Roxy Music - Siren

לפני 9 שעות
זמן קריאה 4 דקות

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 24.10.1975

Roxy Music - Siren (1975)

אהבה היא סם, אהבה היא גם תרופה לבדידות ולעצבות, היא יכולה להיות קשה וכואבת והיא יכולה להרגיש כמו הדבר הכי נכון.


"אהבה היא הסם בשבילי" שר בריאן פרי, סולן להקת הרוק "רוקסי מיוזיק", שאלבומה החמישי, "Siren", יצא ב-24.10.1975.


פרי נולד למשפחה ממעמד הפועלים בוושינגטון שבמחוז דורהאם, בילדותו עבד כפייפר בוי, ובכסף שהרוויח קנה תקליטי ג'אז.


פרי, שהיה סטודנט לאמנות באוניברסיטת ניוקאסל, ניגן במקביל בלהקות "Banshees", "City Blues" ו-"Gas Board", שם ניגן יחד עם גרהם סימפסון וג'ון פורטר, איתם ישתף פעולה בהמשך ב"רוקסי מיוזיק".


לאחר מכן עבר ללונדון, שם לימד קדרות, אך לא התמיד בכך בשל חיבתו למוזיקה, ופרש מההוראה על מנת להקים להקה. עוד לפני כן נבחן פרי כסולן ללהקת הרוק המתקדם "קינג קרימזון" כמחליף פוטנציאלי לגרג לייק, אך רוברט פריפ ופיט סינפילד סברו שקולו של פרי לא מתאים להם, אבל בהחלט התרשמו ממנו ומסרו את שמו לחברת EG Records כדי שתפתח ותחתים את המוזיקאי מלא הפוטנציאל לדבריהם.


פרי פרסם מודעה בעיתון שבה כתב שהוא מחפש נגן קלידים שישתף פעולה יחד איתו ועם גרהם סימפסון (גיטרה בס), אותו הכיר עוד מימיו כסטודנט לאמנות בניוקאסל.


למודעה הזאת השיב אנדי מקאיי, שבכלל ניגן על אבוב וסקסופון. לאחר שהתקבל, המליץ מקאיי על בחור שלמרות שלא היה מוזיקאי ידע להפעיל סינתיסייזר, והיה זה בריאן אינו. מקאיי ואינו הכירו עוד מימיהם באוניברסיטת רדינג וחלקו אהבה משותפת לאוונגרד ולמוזיקה אלקטרונית (בהמשך ישתף אינו פעולה גם עם רוברט פריפ מ"קינג קרימזון").


מקאיי המליץ לאינו להצטרף ללהקה החדשה, בתחילה כיועץ טכני ובהמשך כחבר מן המנין.


הגיטריסט רוג'ר באן והמתופף דקסטר לויד (פול תומפסון החליף אותו כעבור שנה) השלימו את ההרכב הראשוני של הלהקה, שנקראה בתחילה "רוקסי", שם שהגיע כהומאז' לבתי קולנוע ואולמות ריקודים בשילוב עם המילה רוק.


לאחר שנודע שקיימת להקה בשם הזה בדיוק בארה"ב הוסיפה הלהקה את המילה מיוזיק.


קצת לפני שהוקלט אלבומה הראשון של הלהקה הצטרף הגיטריסט פיל מנזנרה.


מנזנרה, שגדל בילדותו באמריקה הלטינית (קולומביה/ונצואלה/קובה), שאב השראה רבה מהמוזיקה הלטינית. הוא למד לנגן על גיטרה ספרדית וניגן מוזיקת פולק קובני, ולאחר מכן עבר לרוק אנד רול תוך כדי שהוא לומד לנגן על גיטרה חשמלית.


למרות הרקעים השונים שמהם הגיעו מנזנרה, מקאיי, פרי ואינו, חיברה ביניהם אהבה אחת משותפת ללהקת "מחתרת הקטיפה" ("The Velvet Underground"), דבר שמתבטא היטב במוזיקה שיצרה "רוקסי מיוזיק", שהייתה מורכבת מרוק ששילב השפעות קלאסיות עדינות, כמו גם ממוזיקה ניסיונית שכללה את הסינתיסייזר והאפקטים המיוחדים של בריאן אינו, וחיברה בין מוזיקת פופ לאמנות גבוהה.


למרות האוונגרדיות של אינו, גם בתחילת דרכה הצליחה "רוקסי מיוזיק" בפן המסחרי, עם סינגלים כמו "Virginia Plain" שהגיע למקום הרביעי, "Pyjamarama" למקום העשירי, "Street Life" למקום התשיעי ו-"All I Want Is You" למקום ה-12 במצעד הבריטי, גם כשחלקם יצאו בנפרד מהאלבומים, וכך כל ארבעת אלבומיה הראשונים נמכרו בצורה יפה יחסית ללהקה עם אמירה ניסיונית.


יש לציין שאינו עזב את "רוקסי מיוזיק" זמן קצר לאחר סיבוב ההופעות לאלבומם השני, "For Your Pleasure", ולאלבום השלישי, "Stranded", חברו נגן הבס ג'ון גוסטפסון והמחליף של אינו, המולטי אינסטרומנטליסט בן ה-18 אדי ג'ובסון (לשעבר מלהקת "Curved Air").


אם בשני האלבומים הראשונים היה בריאן פרי הכותב היחיד, באלבום השלישי והרביעי הצטרפו מדי פעם פיל מנזנרה ואנדי מקאיי לרשימת הכותבים.


מה שהפך לטפטוף הגיע לשיתוף פעולה פורה באלבום החמישי, "Siren", שבו השתתפו בכתיבה מנזנרה, מקאיי וג'ובסון בנוסף לפרי.


זה אלבום שהניב ללהקה את הלהיט היחיד שלה עד אז בטופ 40 האמריקאי, "Love is the Drug". הסקסופוניסט אנדי מקאיי כתב את הגרוב הבסיסי לשיר דרך נגינה בפסנתר החשמלי שלו.



לאחר הבסיס של מקאיי, שהושפע ממוזיקה כנסייתית, הלהקה התכנסה באולפן כדי לגבש את השיר, כאשר פרי והמתופף פול תומפסון הכניסו את השיר לקצב גבוה יותר, ופרי לקח השראה למילות הפתיחה מחבר טרינדדי שהיה לוקח את החיים בקלות.


מקאיי נתן קרדיט גדול למפיק כריס תומאס בהצלחת "Love is the Drug" בזכות היכולת שלו לגרום לחברי הלהקה לעבוד במשך שעות על תפקידים בשיר.


לאחר ששמע גרסאות מוקדמות של סדרת האקורדים של מקאיי, פרי כתב את מילות השיר בזמן שהיה בביתו בהולנד פארק. הוא הצהיר: "הדימוי שהיה לי בראש לשיר היה על בחור צעיר שנכנס למכוניתו ונוסע במהירות לעיר, מחפש אקשן במועדון".


בתיעוד ההופעה הטלוויזיונית של השיר "Love Is The Drug" נראה פרי לובש
מדי ג'י.איי. ג'ו ורטייה שחורה על עינו הימנית. בעוד שרוב המעריצים הניחו שהרטייה הייתה הצהרת אופנה, פרי אישר ל"וול סטריט ג'ורנל" שהוא סובל מפגיעה בעין.


"יום לפני ההקלטה נשלחתי לבית החולים כדי שיבדקו לי את העין. לא שמתי לב ונתקעתי בדלת. אני זוכר שחשבתי, 'אלוהים, אנחנו חייבים לעשות תוכנית טלוויזיה'. מה שעשינו למרות מצב העין שלי. בקליפ, אם מסתכלים היטב, אפשר לראות תחבושת עם חבישה מתחת. אבל הרטייה השחורה נראתה טוב".


אחד השירים האחרונים שהושלמו לאלבום היה הסינגל השני, "Both Ends Burning", שיר שהעיד על הלחץ הרב שהלהקה הייתה נתונה בו עקב סיבוב הופעות במקביל להקלטות האלבום. נגינת הבס של ג'ון גוסטפסון התבססה על תפקיד הבס בשיר "Dancing in the Street" של "מרת'ה והוונדלאס".



כמו כל מילות השירים של "רוקסי מיוזיק" המרגשות מבחינה פואטית, "She Sells" מלא במשחקי מילים ורמיזות. לא ברור מיהי הדמות כאן: האם מדובר בסוכן נדל"ן? בחייט שעושה תיקונים? רקדן שולחן במועדון? סוחר בסמים ממריצים? אספן קרמיקה סיני? נערת ליווי אסייתית? ואולי כולם בבת אחת. בכל מקרה, תמיד אפשר לסכם הכול כפנטזיה המשתוללת במוחו הקודח של בריאן פרי.


את המילים לשיר "Nightingale" כתב פרי במודע על הזמיר. בחירתו בציפור הספציפית הזאת לא הייתה מקרית. פרי הכיר בבירור את הספרים הרבים שנכתבו על ציפור הזמיר, שהיוו לו השראה לשיר הזה, וכן את ההשוואה בין שירת הזמיר לשירתו של הזמר ואת הדרך שבה הזמיר עוזר לזמר לעבור יחד את הלילה.


ההצלחה של האלבום נתנה ללהקה פתח להצלחה בינלאומית גם מעבר לים, בארה"ב, רק שדווקא אז חברי ההרכב, כנראה בשל העומס, החליטו לקחת פסק זמן שנמשך עד שחזרו להקלטות "Manifesto" בשנת 1978, והרכבת האמריקאית נסעה לדרכה.


ההשפעה של "רוקסי מיוזיק" על המוזיקה הייתה רחבה, ונגעה להתפתחות המוזיקה האלקטרונית, הפאנק רוק, הדיסקו והגל החדש. להקות כמו "מדנס", "סוזי והבנשיז", "דוראן דוראן", "הסמית'ס", "דפש מוד", המפיק נייל רוג'רס ("שיק") ועוד הכריזו על ההרכב כחלק מההשראה שלהם ליצירת המוזיקה שניגנו.


עטיפת האלבום "Siren", שצילם גרהם יוז, מציגה את חברתו דאז של בריאן פרי, הדוגמנית ג'רי הול, רוכנת על סלעים באזור אנג'לסי.


יוז לקח סקיצות שהפיק מעצב האופנה אנתוני פרייס, שצילם את הול בכמה תנוחות. ההשראה לצילום הגיעה לפרי לאחר שצפה בסרט תעודי בטלוויזיה על זרמי לבה ותצורות סלעים באזור אנג'לסי.


להאזנה: Spotify, Apple Music


"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

©2020 by FaceOff - עימות חזיתי All rights reserved

עימות חזיתי - מגזין רוק ומטאל, בלוג ופודקאסט

bottom of page