Brian Eno - Here Come the Warm Jets
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני יום 1
- זמן קריאה 4 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 08.02.1974
"אני אוהב מלנכוליה ומעולם לא מצאתי שזה אותו דבר כמו עצבנות או עצבות. תמיד נהניתי להיות מלנכולי, אולי בגלל שמצב הרוח הזה הוא מאפיין של הסביבה שבה גדלתי. זה מקום עגום מאוד ורוב המבקרים מוצאים אותו די עלוב. אני לא חושב שהוא עלוב אבל זה בהחלט סוג של מקום אבוד בזמן אבוד - שום דבר לא השתנה בחלק הזה של אנגליה במשך מאות רבות של שנים"
הוא נולד במאי 1948 בעיירה מלטון במחוז סופולק, אנגליה, השם המלא שלו בריאן פטר ג'ורג' סנט ז'ן לה בפטיסט דה-לה סאל אינו...שם שובר שיניים ללא ספק, אנחנו נסתפק בשמו המקוצר בריאן אינו.
הוא תמיד יהיה ידוע בעיקר בזכות המצאת הז'אנר "מוזיקת אווירה", ובשל עבודתו כמפיק יוצא דופן מאחורי קלאסיקות כמו "Remain In Light", "The Joshua Tree" ו"טרילוגיית ברלין" של בואי, אבל עוד לפני שהפך למפיק פורץ דרך, הוא יצר את המוזיקה של המחר כאן ועכשיו.
אינו לקח את חוקי המוזיקה, ומתח אותם עד לקצה הגבול האנושי. הוא לקח שירי פופ ביסודם ופירק אותם על מנת לחקור צלילים יחודיים, ויוצאי דופן באלבום הסולו הראשון שלו "Here Come the Warm Jets" שיצא ב- 08.02.1974. זה קרה זמן קצר לאחר שעזב את להקת "רוקסי מיוזיק" איתה הוא הקליט שני אלבומים.
אינו הצעיר למד בבית הספר הדקדוק הקתולי באיפסוויץ' שם החל להאזין למספר תקליטים של אמני אר אנד בי אפרו אמריקאים, בלוז ודו וופ; הוא שאב השראה במיוחד ממשפחת לאפייט, צמד המוזיקאים הניו יורקי דון וחואן, "הצלליות", וריצ'רד הקטן אותן העריך כדמויות מפתח אמריקאיות מוזיקליות.
הוא קיבל השראה גם מהצייר ההולנדי פיט מונדריאן. אינו גילה אותו לראשונה בזמן שהותו בבית דודו קרל אוטו אינו, שם היה אוסף יצירות אמנות. עד 1964, לאחר שרכש השכלה באמנות ומתמטיקה, פיתח אינו עניין באמנות ובמוזיקה ולא היה לו עניין עוד בעבודה קונבנציונלית.
ב- 1966 למד אינו בבית הספר לאמנות וינצ'סטר, ממנו סיים את לימודיו ב- 1969. בווינצ'סטר אנו השתתף בהרצאה של Pete Townshend גיטריסט "The Who", הוא מציין זאת כרגע שבו הבין שהוא יכול ליצור מוזיקה ללא הכשרה רשמית. בזמן הלימודים, אנו השתמש ברשמקול ככלי נגינה.
בסוף 1967 הקים אינו את ה- "Merchant Taylor's Simultaneous Cabinet", שלישיית אומני מוזיקה ופרפורמנס אוונגרדית עם שני בוגרי וינצ'סטר. לאחר מכן הגיעו קדנציות קצרות במספר להקות אוונגרד, שבחלקן הציג אינו את עצמו בתור סולן עם פרסונה תיאטרלית על הבמה, ובמקביל ניגן בגיטרה.
ב- 1969, לאחר שנפרד מאשתו, עבר אינו ללונדון, שם החלה לנסוק הקריירה המוזיקלית שלו. הוא החל להיות מעורב בתזמורת הסקראצ' ובסימפוניה של פורטסמות'. בשלב מסוים, אינו נאלץ להרוויח כסף כעוזר הדבקה למדור הפרסומות בעיתון מקומי.
כעבור שנתיים (1971) הצטרף אינו ל"רוקסי מיוזיק" עם בריאן פרי ואנדי מקאיי. אינו התבטא על אלילת המזל שהעירה לו פנים הפעם.
"הייתה לי הזדמנות להיפגש עם הסקסופוניסט אנדי מקאיי בתחנת רכבת, מה שהוביל אותי להצטרף ללהקה, אם הייתי הולך עשרה מטרים יותר על הרציף, או מפספס את הרכבת הזו, או שהייתי עולה בקרון הבא, כנראה שהייתי מורה לאמנות עכשיו".
אינו שהכיר את מקאיי עוד מתקופת הלימודים באוניברסיטה חלק איתו חיבה משותפת לאוונגרד ומוזיקה אלקטרונית. לאחר שסיבוב ההופעות "For Your Pleasure" הסתיים באמצע 1973, אנו עזב את הלהקה עקב חילוקי דעות עם בריאן פרי, מה שהשפיע על יכולתו של אינו לשלב את הרעיונות שלו.
לאחר שעזב את "רוקסי מיוזיק" שיתף אינו פעולה עם Robert Fripp הגיטריסט והמייסד של להקת "קינג קרימזון", על האלבום עבדו יותר משנה לקראת יציאתו, במיוחד עם מערכת פורצת דרך שלימים נודעה בשם "Frippertronics". השיא נחשב כפורץ דרך להתפתחויות עתידיות במוסיקה ניסיונית ואמביינט.
ב- 1973, אלפי סינגר ביים והפיק את "Eno", סרט תיעודי בריטי בן 24 דקות על בריאן אינו, שבמרכזו מפגשי ההקלטה לאלבום האולפן הראשון שלו, "Here Come the Warm Jets". באותה תקופה, אינו היה קלידן ומלחין אוונגרדי שזה עתה עזב את "רוקסי מיוזיק" כדי להפוך לאמן סולו. כפי שהסרט מראה, האלקטרוניקה המופשטת, עידן החלל והרבדים הקוליים שאותם הוא יצר, היו חדשים יחסית לרוק בתחילת שנות ה-70.
הסינתיסייזר איתו ניגן בתקופת "רוקסי מיוזיק" ה- EMS VCS 3 שימש את אינו גם באלבום הסולו הראשון שלו. הסינטיסייזר כלל ג'ויסטיק מובנה ליצירת אפקטים קוליים, וניתן היה לחבר מקלדת חיצונית וכלים אחרים לעיבוד תווים. בנוסף ל- VCS 3, השתמש אינו במקלדות אלקטרוניות, אלקטרוניקה לשינוי קול ו- Tape Loops כדי ליצור טקסטורות שובות לב ואפקטים של זמזום.
צלילי מדע בדיוני אינם שולטים באלבום. בלב כל שיר שולט סגנון הגלאם רוק. השימוש של אינו באלקטרוניקה נועד לצביעה, לטקסטורה ולהחלפת מצבי רוח על ידי הוספת אימה לשיר אופטימי, למשל, או היסטריה להחזרת רוקנ'רול.
האלבום "Here Come the Warm Jets" עוסק בניגודים וקפיצה הלוך ושוב בין העבר לעתידו של הרוק.
הוא הוקלט בתוך 12 ימים בלבד כאשר אינו מקבץ להקלטות שורה של מוזיקאים מגוונים ביניהם Phil Manzanera, ו- Andy Mackay ששיתפו איתו פעולה ב"רוקסי מיוזיק". Robert Fripp שגמל לו על שיתוף הפעולה ביניהם שנה קודם, Simon King מתופף להקת "Hawkwind", הבסיסט John Wetton והבסיסט Busta Jones (אלברט קינג, "טוקינג הדס", "Gang of Four").
"הסינתיסייזר, איך שאני מנגן בו, לא מצריך שום מיומנות ידנית. אתה לא צריך להיות חכם כדי לסובב כפתור."
האמנות הופקה על ידי שיקול דעתו של אינו, בחירת הצלילים שלו וההתמזגות שלהם עם כלי נגינה מסורתיים. בסרט תיאר את עצמו אינו אומנותית כ"דקדנטי", כלומר המוזיקה שלו הייתה בין "חצי מתרבות אחת שפשוט גוססת וחצי מתרבות אחרת שרק נולדת".
רוב השירים באלבום נתונים לפרשנות למעט שיר כמו "The Paw Paw Negro Blowtorch" המספר את סיפורו של וויליאם אנדרווד אפרו אמריקאי צעיר מפאו-פאו, מישיגן שהתיימר בזמנו להיות בעל יכולות פירוקינטיות, מה שהפך אותו לסלבריטאי מקומי (1882).
לאחר שיצא האלבום ראיינה את אינו עיתונאית NME צעירה בשם Chrissie Hynde (אולי מכירים?) ושאלה אותו: מה עם השיר "On Some Faraway Beach" ששילב 27 פסנתרים? – זה שנכתב בהשראת חלום...
אינו ענה לה על כך: "זה לא היה רק בהשראתו - כל המילים לכך התרחשו בחלום. לעתים קרובות אני מתעורר ורושם את החלומות שלי כי אני מוצא אותם כל כך מסתוריים".
"אני מוצא שהחלומות הם תמיד הרבה יותר מבריקים בבנייתם מכל דבר שאני חושב עליו במודע. על האחד הספציפי הזה, הרגע התעוררתי עם כל המילים האלה בראשי וכתבתי אותן ישר בחושך. כשכותבים מתוך חלומות, אתה לא מרגיש שום אחריות על מה שאתה עושה, וזה חשוב לי".
שם האלבום נחשד זמן מה בהקשר של מתן שתן, אך בראיון למגזין Mojo ב- 1996, אמר אינו שזה בא מתיאור שכתב לגיטרה המטופלת ברצועת הכותרת; הוא קרא לזה "'גיטרת סילון חמה'... כי הגיטרה נשמעה כמו סילון מכוון."
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל