The Clash - London Calling

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 14.12.1979

כאזרח שחי במדינה שהחדשות בה רצות בקצב מטורף מידיעה שלילית אחת לשניה, לשלישית, וכן הלאה, אני יודע כמה קל ליפול לתוך מלכודת "זה סוף העולם כמו שהכרנו אותו" אז המדינה ממשיכה להתקיים, ובסוף היום צריך אדם לעשות לעצמו את החשבון לאיזה תכנים הוא רוצה לחשוף את עצמו, וממה עדיף לו לשמור מרחק.

את הדוגמא הקלאסית לכך אפשר לשאוב מ- Joe Strummer חבר להקת "The Clash" שאלבומה השלישי "London Calling" יצא ב- 14.12.1979.

סטראמר שנולד באוגוסט 1952 באנקרה, טורקיה, בשם ג'ון גראהם מלור, היה בן למשפחה עשירה מהמעמד הגבוה (אביו היה מזכיר לשר החוץ), אבל הוא בז לעשירים ויצא חוצץ כנגדם, אותו Joe Strummer היה מכור לחדשות בצורה אובססיבית, התוצאה היתה שיר הנושא של האלבום "London Calling" שיר אפוקליפטי העוסק בדרכים שונות בסוף העולם, רעב, מלחמה, ובמחאה של פשוטי העם כנגד הממסד הבריטי.

סטראמר פיתח אהבה למוזיקת הרוק דרך תקליטים של ליטל ריצ'ארד, "הביץ' בויז" וודי גאת'רי להם האזין, בתחילת הדרך ניגן על יוקלילי, ובגיל 21 הפך לסולן של "הפליימינג יות'", כעבור שנה הלהקה התפרקה וסטראמר עבר ללונדון שם הקים יחד עם חבריו לדירה את להקת "101ers" שניגנה קאברים לשירי אר אנד בי ובלוז אמריקאים.

בסוף מאי 1976 זמן קצר לאחר הופעה של "101ers", פנו לסטראמר המוזיקאי Mick Jones ומנהלו ברני רודס שחיפשו סולן לאחר פרוק "לונדון SS" להקתו של ג'ונס, חודש לפני כן הצטרף ללהקה המתהווה גם הבסיסט Paul Simonon שגדל בבריקסטון, שכונת מצוקה של עולים חדשים.

רודס נתן לסטראמר 48 שעות להחליט אם הוא רוצה להצטרף ללהקה שתתחרה ב"סקס פיסטולז", זה כל מה שסטראמר היה צריך כדי לאמר שהוא בפנים.

המתופף טרי צ'ימס הפך למתופף הקבוע של ההרכב לפחות בתחילת הדרך, ואת שמה "The Clash" הביא Paul Simonon מכותרות העיתונים בהם המילה "התנגשות/קלאש" חזרה על עצמה שוב ושוב בהקשר למהומות על רקע המצוקה הכלכלית, והאבטלה ששררו אז בבריטניה.

סטראמר וג'ונס חלקו ביניהם את תפקיד הכתיבה וההלחנה של רוב שירי הלהקה.

לאחר אלבום האולפן הראשון, החליפו "הקלאש" את המתופף Terry Chimes ב- Nicholas "Topper" Headon שהפך לחלק מ"הקלאש" מכאן ועד לפירוקה.

לאחר אלבומם השני "Give 'em Enough Rope" שיצא ב 1978, הבינו חברי ההרכב שהם שואפים להיות יותר מאשר להקת Pאנק, ובסיבוב ההופעות שלהם בארה"ב בשנת 1979 בחרו בהופעות המשנה באומני רית'ם אנד בלוז כמו בו דידלי, סם ודייב, סקרימין ג'יי הוקינס, ולהקת הPאנק רוקאבילי "הקראמפס".

התפנית של "הקלאש" מכיוון הפאנק לכיוונים נוספים הביאה איתה פרידה ממנהלם עד אז ברנרד רודס, והם נאלצו לעזוב את אולפן החזרות שלהם בקמדן טאון לאולפן שנקרא "ונילה סטודיוס".

במאי 1979 הגיעו חברי הקלאש ל"ונילה סטודיוס" ללא חומר מקורי חדש, Mick Jones ו- Joe Strummer כותבי השירים של הלהקה חוו מחסום כתיבה, במשך שנה הם לא הצליחו לכתוב שירים חדשים, מתוך היובש הזה החליטו חברי ההרכב על משטר קפדני שכלל התכנסות באולפן אחה"צ לחזרות, הפסקה למשחק כדורגל לשחרר לחצים, אחר כך תדלקו את עצמם עם כמה כוסות בירה, ומשם בחזרה לאולפן להמשך ההקלטות.

הדרך הזאת הוכיחה את עצמה, המשמעת והנגינה בעצימות גבוהה גרמה לחברי הלהקה להתגבש היטב יחדיו ולקבל את הביטחון שלו הם היו כה זקוקים, אחר כך הכל היה הרבה יותר קל.

ההקלטות נמשכו רק כחודש וחצי, והשירים הוקלטו בטייק או שניים מקסימום. התוצאה, אלבום הפוסט Pאנק הכפול הראשון, אלבום מגוון המשלב בין כמה סגנונות מוזיקליים כמו פאנק, רגאיי, רוקבילי, סקא, ניו אורלינס אר אנד בי, פופ, לאונג', ג'אז, והארד רוק.

"היינו מלאים בבולשיט, ועכשיו אנחנו חוזרים לשולחן השרטוטים", אמר Joe Strummer ל- NME. "נדפקנו, אבל לא נדפקנו מספיק כדי להפסיק"

שירי האלבום עוסקים בדרך כלל בלונדון, עם נרטיבים שמציגים דמויות בדיוניות ומבוססות חיים כאחד, כמו פושע בעולם התחתון בשם "Jimmy Jazz" ו- "The Guns of Brixton" שמתארים את תחושות חוסר שביעות הרצון באזור בגלל הכוח הכבד של המשטרה, המיתון ובעיות אחרות באותה תקופה.

השירים מקיפים עיבוד של נרטיבים ודמויות אורבניות, ונוגעים בנושאים כמו מין, דיכאון ומשבר זהות.

לחלק מהשירים יש נרטיבים בעלי הקשר רחב יותר, כולל התייחסויות ל"נשיאים המרושעים" ההשפעות המתמשכות של מלחמת האזרחים בספרד ("פצצות ספרדיות"), וכיצד הצרכנות המתמדת הובילה לאדישות פוליטית בלתי נמנעת (אבודים בסופרמרקט).

בעטיפת האלבום מצולם הבסיסט Paul Simonon מטיח את גיטרת הבס שלו ומנפץ אותה בבמת אולם פלאדיום בניו יורק בהופעה בספטמבר 1979, כאשר הצבעים הורוד והירוק המשתלבים בשם האלבום הם הומאז' לעטיפת אלבום הבכורה של אלביס פרסלי.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר