top of page

The Cranberries - No Need to Argue

לפני יום אחד (1)
זמן קריאה 3 דקות

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 03.10.1994

The Cranberries - No Need to Argue

"Unhappiness Where's When I Was Young, And we didn't give a damn, 'Cause we were raised, to see life as fun and take it if we can"


תחושה של חופש ורוח נעורים הציפה את Dolores O'Riordan בשיר שפותח את אלבומה השני של להקת "The Cranberries", "No Need To Argue", שיצא היום לפני 32 שנים, ב-3 באוקטובר 1994.


ואכן, אין טעם להתווכח עם מה שהאלבום הזה עשה כאשר יצא לאוויר העולם.


רק שנה וחצי לפני כן יצא אלבום הבכורה של חברי "The Cranberries", Dolores O'Riordan, Fergal Lawler והאחים Mike ו-Noel Hogan, ולא הותיר בתחילה יותר מדי רושם. גם הסינגל החלומי והנפלא "Linger", עם קול המלאכים של Dolores O'Riordan, לא שינה מיד את התמונה. בשלב הזה כמעט אף אחד עוד לא ידע מי הם "The Cranberries".


להקת "The Cranberries" הוקמה בעיר האירית Limerick על ידי האחים Mike ו-Noel Hogan והמתופף Fergal Lawler, שאותו הכירו האחים באמצע שנות השמונים. השלושה התחברו בשל חיבה משותפת למוזיקת אינדי בריטית.


באמצע 1989 הצטרף אליהם Niall Quinn, מוזיקאי מלהקת "The Hitchers", ויחד איתו הוקם ההרכב הבסיסי הראשון שנקרא "The Cranberry Saw Us".


לאחר שהדמו וה-EP לא קידמו את ההרכב, עזב Quinn וחזר ללהקתו הקודמת. השלישייה שנותרה המשיכה לייצר מוזיקה ורעיונות לשירים אינסטרומנטליים, ובמקביל חיפשה זמרת שתצטרף להרכב במקומו.


Quinn, ששמר על קשרים טובים עם ההרכב למרות העזיבה, המליץ להם על זמרת שעשויה להתאים. היתה זו Dolores O'Riordan, שב-1990 הגיעה לאודישן עם מקלדת Casio שבורה מתחת לזרועה ואהבה את מה שהיה לשלישייה להציע.


Noel Hogan נתן ל-Dolores O'Riordan בת ה-18 קלטת דמו ובה קטע גיטרה בסגנון אינדי-ג'אנגל. היא לקחה אותו הביתה וחזרה עם מילים ולחן למה שיהפוך לגרסה מוקדמת ומחוספסת של "Linger".


"האזנה אחת לשירה של Dolores ונשבינו בקסמה ובקסם קולה. מי האמין שבבחורה כה צעירה וקטנה מסתתר קול פעמונים ענק", אמר אז Mike Hogan, ו-Dolores הפכה לחברה הרביעית.


Noel, שיצר קטעים מוזיקליים רבים עוד לפני בואה של Dolores, היה מוכן כעת לעבוד איתה בשיתוף פעולה, כשהיא משלימה אותו בכתיבת מילים ומנגינות. אבל הדרך קדימה עדיין היתה ארוכה ומלאה מהמורות.


הלהקה, עדיין תחת שמה המקורי, הוציאה EP שכלל שלושה קטעים באמצעות Xeric Records. הבעלים של אולפני Xeric, Pearse Gilmore, הפך למנהל הלהקה.


Noel Hogan היה נחוש להוציא את הלהקה מהפאבים וממועדוני האנדרגראונד ושלח דמו נוסף ללונדון. באפריל 1991 קיצר ההרכב את שמו ל-"The Cranberries".


עוד לפני שהקלטות אלבום הבכורה הושלמו, פיטרה הלהקה את Pearse Gilmore לאחר שהיחסים איתו יצרו מתחים בתוך ההרכב. את מקומו כמנהל תפס Geoff Travis, והלהקה חזרה להקלטות עם המפיק Stephen Street, שעבד בעבר עם "The Smiths".


לאחר צאת אלבום הבכורה "Everybody Else Is Doing It, So Why Can't We?", בגיבוי הסינגלים "Dreams" ו-"Linger", ולמרות הופעה ב-Royal Albert Hall לצד "Mercury Rev" ו-"The House of Love", ההצלחה בוששה להגיע.


רק לאחר שיצאו לסיבוב הופעות שבו חיממו את אחד השמות הבריטיים החמים של התקופה, להקת "Suede", משהו החל לזוז. MTV החלה לשדר בתדירות גבוהה את הקליפים, ובשלב מסוים התהפך סדר ההופעות והיו אלה "The Cranberries" שהפכו לאטרקציה המרכזית.


הלהקה הכתה בברזל בעודו חם עם סיבוב הופעות נרחב בארה"ב, ו-"Linger" הפך ללהיט הגדול הראשון שלה שם כשהגיע למקום השמיני ב-Billboard Hot 100. הסינגל שוחרר מחדש גם בבריטניה והגיע למקום ה-14 במצעד הסינגלים.



"The Cranberries" היו מוכנים כעת להיכנס לאולפן ולעבוד על אלבומם השני, "No Need To Argue". בחלק מהשירים נעלם ההרכב החלומי של הבלדות הנוגות, ובמקומו קיבלנו רוק מחוספס יותר, עם גיטרות מייבבות ותופים שהולמים בכל הכוח. הדוגמה הבולטת ביותר היא "Zombie", שנכתב בעקבות פיגוע ה-IRA ב-Warrington ב-1993 שבו נהרגו שני ילדים, והפך לזעקה נגד מעגל האלימות של הסכסוך בצפון אירלנד.



Stephen Street המשיך להפיק את "The Cranberries" גם באלבום השני, אבל ניכר ש-Dolores O'Riordan לוקחת על עצמה יותר ויותר מהכתיבה. היא כתבה את מילות כל שירי האלבום והיתה שותפה מרכזית גם בהלחנה, מה ששינה בהדרגה את מאזן היצירה בינה לבין Noel Hogan.


ארבעה סינגלים יצאו מ-"No Need To Argue": "Zombie", "Ode To My Family", "I Can't Be With You" ו-"Ridiculous Thoughts". האלבום עצמו הפך להצלחה בינלאומית עצומה, הגיע למקום השני בבריטניה ולמקום השישי בארה"ב, וכבש את המקום הראשון במדינות רבות נוספות.


עטיפת האלבום מציגה את חברי ההרכב על אותה ספה ששימשה גם בעטיפת אלבום הבכורה. הצלם Andy Earl חזר לעבוד עם הלהקה, והספה הובאה לסטודיו בדבלין שבו נבנה החלל הלבן לצילום. חברי הלהקה בחרו הפעם להצטלם בחליפות, בהשפעת צילום של "Blur" שראו באותה תקופה.


ב-2025 יצאה מהדורת 30 שנה מורחבת של "No Need To Argue", לצד רימאסטר חדש של האלבום המקורי. יותר משלושה עשורים לאחר יציאתו, האלבום נשאר הרגע שבו "The Cranberries" עברו מהצלחה מבטיחה לתופעה עולמית, ו-"Zombie" הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הרוק האלטרנטיבי של שנות התשעים.


להאזנה: Spotify, Apple Music


"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

©2020 by FaceOff - עימות חזיתי All rights reserved

"עימות חזיתי" - מגזין הרוק של ישראל, בלוג מוזיקה ופודקאסט !!

bottom of page