נקמת הטרקטור - ארונות מטבח
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 15 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 01.09.1995
"וכשגשם יורד ורע לי, הדמעות נשטפות והולכות לשום מקום...והייתה גם אחת שאותי אהבה מאירופה, כשאיבדתי אותה, גם איבדתי קצת היגיון".
מתישהו בתחילת/אמצע שנות ה 80 כאשר עמדתי על דעתי, הבנתי שיש לי סבתא אחת שעברה את השואה. הרבה סיפורים מהשואה לא שמעתי ממנה, סבתא העדיפה להדחיק, ולא לחשוף בפנינו את הזוועות שעברה.
כנכדים שלה סיפרו לנו שהיא עבדה כאחות רחמניה בבית חולים, הסימן על הזרוע קבע בצורה מאוד ברורה שהיא עברה במחנה אושוויץ. לימים, לאחר שהלכה לעולמה, התחוור לי שהיא הסתירה מאיתנו את הקושי האמיתי שלה באושוויץ שהיה רחוק ממה שסופר לנו.
השעה היתה 4 לפנות בוקר במועדון הלוגוס. להקת "נקמת הטרקטור" סיימה את ההופעה, וסולן, ומקים ההרכב, אבי בללי יצא אל הרחוב התל אביבי השומם. לפתע הוא נתקל בעובד נקיון שהתחיל לדבר איתו בעברית/רומנית, בללי שאל אותו, מה הוא עושה כאן?
המנקה סיפר לו שהוא עולה חדש, וברומניה הוא עבד כרופא עיניים, וכאן הוא מנקה רחובות. השבריריות הזאת של החיים, והפער בין החיים שהיו לו ברומניה לעומת מה שחיכה לו כאן, גרמו לבללי לכתוב על כך שיר קברטי בשם "אופניים וספר" מתוך "ארונות מטבח" אלבומה הרביעי של נקמת הטרקטור שיצא ב- 01.09.1995.
"ארונות מטבח", היה פועל יוצא של תיק העבודות המגוון של בללי בשנים שקדמו, יחד עם להקת המחול בת שבע על "אנאפאזה" ו"קיר", ועשיית פסקולים לתיאטרון, "כתוצאה מכך, נפתחו לי ערוצים שלא הכרתי קודם. זה ריפא אותי". הריפוי שלו הגיע גם דרך הפיכתו לבעל, ואב.
בללי מתרגם את המחשבות שלו על אותו עולה חדש, ושבריריות חייו, לעבר שואת יהודי אירופה, ודרך החתחתים שלהם מאנשי עסקים מצליחים, לגזע נרדף שהנאצים ביקשו להשמידו. אם נקפוץ רגע קדימה בזמן, הרי שאנשי העוטף שחיו רגע אחד בנוף הפסטורלי שלהם בשלוות נפש, וכמה שעות לאחר מכן עברו מעשי זוועות שהעין והמוח מסרבים לעכל.
הדרך של "ארונות מטבח" החלה באופרת הרוק "סמארה" שכתב הבמאי הלל מיטלפונקט (הצליח עם אופרת הרוק "מאמי") ביוני 1992.
דנה ברגר לוהקה לתפקיד הראשי כשלצידה אורי קצנשטיין. ברגר, הייתה אמורה להיות גרסת הניינטיז הבועטת של מזי כהן, המסר הפוליטי היה נוקב ושנוי במחלוקת.
ההצגה עסקה במילואימניק שנרדף על ידי רוחה של אישה פלסטינית שנהרגה בפעילות צבאית. את המוזיקה כתבה "נקמת הטרקטור", שהצליחה תוך ארבע שנים לבסס את מעמדה כלהקת רוק מגוונת, ואיכותית שמשאירה הכל על הבמה.
אך בעיות כאלו ואחרות, מנעו מ"סמארה" להתרומם, והיא נעלמה אל נבכי ההסטוריה לאחר עשר הופעות בלבד, כשהיא משאירה את "אופניים וספר" כתחילתו של תהליך להקלטות האלבום "ארונות מטבח".
רגע לפני תחילתם של ההקלטות, "הטרקטורים" איבדו את המתופף הנפלא דני מקוב שהיה חבר ב"טרקטורים" מיום הקמתם, אך כעת הגיע זמנו לחפש חוויות באנגליה.
זמן מה לאחר מכן צורף במקומו המתופף הצעיר אביב ברק בן ה- 17 שהתאקלם היטב (כעבור כעשור הוא יהיה חלק מהאלבום "מנועים קדימה" של "אלג'יר").
באותו זמן חתמו "הטרקטורים" בחברת "הד ארצי" והקליטו את אלבומם הרביעי. "ארונות מטבח" הוא אלבום סופר מגוון המשלב בין רוק מתקדם, קברט, מוזיקה אירית/יוונית, עם אלמנטים מזרחיים, ולטיניים, על מצע אלקטרוני, כל זה על רקע פרפורי הגסיסה של הרוק הישראלי, שעמד להעלם בקרוב, כאשר סוף שבוע רגוע של גלגל"צ אוטוטו ישתלט על התדרים של כולנו על רקע הפיגועים המדממים, ורצח רבין.
מדהים עד כמה אומץ היה לחברי "נקמת הטרקטור" להתעלם מכל רעשי הרקע, ומה שקורה מסביב, ולהוציא את מה שישב להם בתוך הלב, את היצירה שעניינה אותם כאן ועכשיו.
את "דברי אליי" כתב בללי בהשראת מוזיקה שהוא האזין לה באי כרתים ומאוד הזכירה לו מוזיקה אירית עם טוויסט טראנסי.
"באותה התקופה שהוצאנו את "ארונות מטבח" שהה בארץ הצלם האנגלי סם האריס, שעבד עם "הפרודיג'י", ו"מאסיב אטאק" מספר בללי, "הוא מאוד התחבר למוזיקה לנו, והציע לצלם את תמונת הפרומו לאלבום, ואמר שיש לו רעיונות לשני קליפים, הוא יצר את הקליפים ל- "דברי אליי", ו- "אופניים וספר".
החל מ"פרח קרח", דרך "דברי אליי", "אופניים וספר", "בפאלו", החידוש המצוין ל- "Memories" של "Earth & Fire", "מבוך" הגראנג'י. ושיר הנושא "ארונות מטבח" שזוכה לטיפול בטכניקת בק-ספלאשינג, אבי בללי, אילן גרין, אופיר לייבוביץ', אביב ברק, אייל שחר, וגליה חי (ויולה) לא מפסיקים לתמרן את קהל המאזינים לכיוונים לא צפויים.
למרות היותו שונה בעליל "ארונות מטבח" בלט כאלבום שופע בצלילים, וסגנון אקלקטי, עם הטקסטים של אבי בללי, מוזיקאי שתמיד חושב, ותמיד חולם, ויודע להוציא מן הכח אל הפועל את מה שמוחו קולט, ולשלב אותו יחד עם קולו החם.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות