ב- 18 למרץ 1982 שחררה "Asia" את אלבום הבכורה הקרוי על שמה.
מדובר בסופרגרופ של פליטי להקות "רוק מתקדם", אשר ביקשו לשרוד את ה"חורף הקר" שירד על ז'אנר הפרוגרסיב החל בשלהי שנות ה- 70.
כזכור, שנות ה- 80 היו קשות מאוד עבור מוזיקת ה"רוק המתקדם". להקות כמו "Gentle Giant" ו- "Van Der Graaf Generator" התפרקו, אחרות כמו "Yes" ו- "Emerson, Lake & Palmer" גוועו והיו גם כאלה שפשוט נולדו מחדש והפכו להרכבי פופ גדולים כמו "Genesis".
התהליך הזה לא פסח על חברי הסופרגרופ "Asia", אשר בראשית שנות ה- 80 מצאו את עצמם במציאות לא פשוטה אשר חייבה אותם "לחשב מסלול מחדש". הבסיסט והזמר John Wetton הוביל את "King Crimson" במשך כמה שנים במהלך שנות ה-70 המוקדמות, כשהוא מחליף את החבר המייסד Greg Lake. לאחר פירוקה של "King Crimson" עבר Wetton לנגן עם להקת "Roxy Music" שם פגש בין היתר הקלידן/כנר Eddie Jobson. השניים יקימו יחד עם המתופף Bill Bruford והגיטריסט Allan Holdsworth את ההרכב "U.K.", אך לאחר שני אלבומים מצוינים ההרכב התפורר, בשנת 1980. בדומה, הגיטריסט Steve Howe מצא את עצמו בראשית שנות ה- 80 "מחוסר עבודה", לאחר 11 שנים עם "Yes", אשר במהלכן ניגן בכל האלבומים הגדולים של הלהקה והיה אחראי על עיצוב הסאונד שלה. "Yes" התפרקה רשמית ב- 18 באפריל 1981, לאחר האלבום "Drama" שכשל מסחרית, בו הוחלפו הזמר Jon Anderson והקלידן Rick Wakeman ב- Trevor Horn ו- Geoff Downes שניהם מלהקת הגל החדש "The Buggles". המציאות הקשה לא פסחה על המתופף Carl Palmer. אחרי הכישלון הגדול של אלבומם "Love Beach", גם הסופרגרופ "Emerson, Lake & Palmer" החליטו להתפרק וכך נוצרה ההזדמנות לשיתוף הפעולה בין ארבעת החברים.
בשנת 1981, Howe, Wetton, Palmer ו- Downes מקימים את "Asia". לכאורה, מדובר בהרכב פרוגרסיב מטאורי. אוסף של סופר סטארים מעולם הרוק המתקדם, אשר יצר ציפייה גבוהה בקרב שוחרי הז'אנר. ואולם, מתוך כוונה להישאר רלוונטים ב"עידן הקרח" הפרוגרסיבי, בחרה הלהקה החדשה הזו דווקא לבסס את עצמה על סאונד מובהק יותר של שנות השמונים, אשר התמקד פחות בווירטואוזיות מוזיקלית ויותר בנגישות מסחרית.
התוצאה היתה אלבום פופ/רוק נגיש וקליט עם ניצני פרוגרסיב קלים. לא תמצאו כאן קטעי "רוק מתקדם ארוכים ומורכבים, אבל בהחלט יש כאן להקה מנוסה ומגובשת, עם צליל דיסטינקטיבי וסגנון מובהק משלה. הסגנון הזה נשען על "חטיבת קצב" יציבה ומהודקת של Palmer ו- Wetton אבל בעיקר על הריפים המחוספסים של Howe והקלידים המלודיים והקליטים של Downes. כל המרכיבים הנכונים קיימים באלבום הזה. הצליל של הלהקה מחוספס, אבל המוזיקה מאוד נגישה. קווי הסאונד והמלודיה של Downes משתלבים עם הסולואים הקצרים והקליטים של Howe ומעל הכל קולו המלטף, אך עוצמתי של Wetton. המוזיקה קליטה ונגישה, אך יש פה לא מעט מעברים מוזיקליים בלתי צפויים וקטעי אלתור של כל אחד מהחברים, אשר מזכירים לנו כי בכל זאת מדובר פה בארבעה (או לפחות שלושה) ענקי פרוג.
הרצועה הפותחת "Heat Of The Moment" היא הלהיט הכי גדול מהאלבום וכנראה גם הגדול ביותר של ההרכב ששחרר עד היום 13 אלבומי אולפן. זה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום והוא מציג בצורה הכי טובה את הסגנון המיוחד של הלהקה. הוא מבוסס על הריף המלוכלך של סטיב האו ועל המלודיה הקליטה של Downes והשירה הצלולה והקליטה של Wetton. מיד אחריו מגיע "Only Time Will Tell" שהולחן על ידי Downes ו- Wetton ונשען על ריף קלידים קליט ופזמון סוחף במיוחד. צליל הבס האכזרי Wetton ועבודת הגיטרה החכמה של Howe, עם משפטים הקצרים בהם הוא מקשט את השיר, הופכים אותו לאחד היפים באלבום. "Sole Survivor" מזכיר בשניות הראשונות שלו את "Yes" אבל אז כש- Wetton מתחיל לשיר מגיע הצליל המובהק של שנות ה-80. סולו הגיטרה הנחמד של האו וסולו הקלידים דמוי החליל של דאונס בשיר הזה, מזכירים לנו את העבר המפואר של השניים. "One Step Closer" נפתח מצוין עםעם קטע אינסטרונטאלי שנשמע לנו כמו הכלאה בין הסאונד של "Yes" ו- "Kansas". זה ללא ספק אחד השירים המעניינים באלבום. בדומה, גם הפתיחה של "Time Again" מזכירה לנו את ימי הפרוגרסיב של חברי הלהקה, בעיקר הקטע האנרגטי שמזכיר קצת את "ELP". סולו הגיטרה של Howe כאן פשוט מושלם, התיפוף של Palmer נהדר והוא אפילו משתעשע כאן קצת עם ג'אז. הבס והשירה של Wetton עוצמתיים והקלידים מקשטים את הכל ביופי אייטיזי.
הצד השני של האלבום הוא הצד היותר "פרוגרסיבי" אשר מעריצי הפרוג יכלו למצוא בו קצת נחמה. "Wildest Dreams" כולל לא מעט שינויי מקצב וסגנון, "Without You" הוא אמנם בלדה נעימה ולא כל-כך אופיינית לפרוגרסיב אבל קטעי הסולו והמעבר וההתפתחות המוזיקלית החל מאמצע השיר מוכיחים שלא מדובר בשיר מצעדים פשוט. "Cutting It Fine" הוא אחד המעניינים בצד הזה של הויניל. הוא נפתח שקט ורגוע עם הגיטרה האקוסטית של Howe אבל מהר מאוד מתפתח לקטע סוחף ואנרגטי עם סולו פסנתר מדהים של דאונס. "Here Comes The Feeling" מסיים את האלבום בצורה אפית עם לחן חזק ופזמון קליט.
אלבום הבכורה של "Asia" זכה להצלחה מסחרית גדולה. הוא נמכר בלמעלה מ- 10 מליון עותקים וכבש את צמרת המצעדים בכמה מדינות. זה האלבום הנמכר סיותר של הלהקה אשר המשיכה לפעול במשך 4 עשורים נוספים, לסירוגין, אך מעולם לא שחזרה את ההצלחה המסחרית של האלבום הזה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט