• FaceOff - עימות חזיתי

Asia - XXX

פינה בקטנה...


והפעם... על האלבום "XXX", אלבומה ה- 12 של "Asia" שיצא לאור ב- 20 ליוני 2012.


האלבום הזה אהוב עלינו במיוחד מתוך הפרטואר העשיר של הלהקה והוא מהווה מעין סגירת מעגל עם אלבום הבכורה של הלהקה "Asia", אשר שוחרר בדיוק 30 שנה קודם לכן בשנת 1982.


מדוע סגירת מעגל? כי מעבר לעובדה שהוא יצא בדיוק 30 שנה אחרי אלבום הבכורה, זה האלבום האחרון של הסופרגרופ בהרכב הקלאסי שלו. שנה לאחר הוצאתו יעזוב הגיטריסט Steve Howe את ההרכב ובשנת 2017 ילך הזמר והבסיסט John Wetton לעולמו, באופן המותיר את האלבום הזה כפיסת המוזיקה האחרונה שקיבלנו מארבעת החברי המוכשרים שהקימו את "Asia".


גם אם אין לכם זמן להאזין לכולו, תעשו לעצמכם טובה ותאזינו לשיר הפתיחה המצוין "Tomorrow the World". קטע מדהים ומורכב עם קטעים אינסטרומנטליים אווריריים שמטעינים את השיר בדינמיקה ואווירה. הוא נושק לשבע דקות, ומשלב בין הפופ-רוק המוכר של הלהקה לבין רוק מתקדם. הוא מתחיל עם אינטרו פסנתר-גיטרה שתורם ל"בילד-אפ" לקראת הכניסה בדקה 0:50, וכשהיא כבר מגיעה, בום! איזה קצב סוחף, איזו שירה עמוקה וברורה של John Wetton שמלווה את עצמו עם הבס הפועם. אנחנו בטוחים שריף הקלידים שבא אחר כך (1:16) יזכיר לכם בסאונד ובווייב את "The Final Countdown" של "Europe", אבל מה שקורה בהמשך הוא הרבה יותר דינמי ועמוק. ה- C-Part המלודי להפליא בדקה 2:44, השבירה לקטע השקט ב- 3:35 והסולו קלידים-גיטרה המטורף שבא לאחר מכן, איזה יופי של נגינה במיוחד זו של Steve Howe אשר ללא ספק נותן כאן את אחד הסולואים היפים בכל הקריירה שלו (ויש עוד אחד כזה שמתחיל לחמם מנועים בדקה 5:46).


אבל האלבום הזה הוא בהחלט לא רק אלבום של שיר טוב אחד. "Bury Me in Willow" המרגש עם השירה מלאת התשוקה של John Wetton נבחר על-ידי "AllMusic" כאחד מתוך שלושת השירים המומלצים באלבום. "No Religion" הקצבי הוא שיר "AOR" קלאסי, עם נגיעות בצד המטלטל והפרוגי יותר של הסופרגרופ, ואנחנו לא ממש יודעים להסביר למה (אולי המקצב), אבל "Face on the Bridge" הזכיר לנו לפרקים דווקא את "קולדפליי". ויש כאן גם את "Al Gatto Nero" שמציע לנו פופ-רוק מדבק עם סולו תופים קטן ש- Carl Palmer שולף מהמותן, "Ghost of a Chance" בעל הגוון הסימפוני, עם הנגינה מלאת הרגש של Steve Howe ועוד.


מעניין לציין כי האלבום יצא גם בגרסה מורחבת הכוללת את רצועת הבונוס "Reno (Silver and Gold)", קטע מצוין בפני עצמו שמשתלב באופן מלא עם האלבום ואינו נשמע כמו נטע זר, ואולי זו הסיבה שהלהקה בחרה להכניס אותו כשיר הלפני אחרון, במקום לדחוק אותו לסוף האלבום, שכן הוא חלק בלתי נפרד שאינו משפיע על זרימת האלבום.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

38 צפיות

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!