top of page

Bad Company - Bad Company

ב- 26 ליוני, 1974, הוציאה "Bad Company" את אלבום הבכורה שלה הקרוי על שמה.



האלבום הזה הוא קלאסיקה נצחית שמציגה את העוצמה והכישרון של הסופרגרופ האדיר "Bad Company". האלבום, שהופק על ידי הלהקה עצמה לצד Ron Nevison האגדי, הוא בית ספר לבלוז רוק והארד רוק, המתאפיין בשירה מלאת הנשמה של Paul Rodgers, בריפי הגיטרה המחוספסים של Mick Ralphs, בתיפוף המוצק של Simon Kirke, ותווי הבס העמוקים של Boz Burrell.


הסיפור של הקמת "Bad Company" מסקרן ממש כמו המוזיקה שלהם. הלהקה הוקמה ב-18 בינואר 1973 על ידי Paul Rodgers ו- Simon Kirke, שניהם חברים לשעבר בלהקה עטורת השבחים "Free". הקול העוצמתי של רודג'רס והתיפוף הדינמי של קירק כבר הקנו להם מקום בתולדות הרוק, אבל הם חיפשו כיוון חדש לאחר פירוקה של "Free". הם איחדו כוחות עם Mick Ralphs, הגיטריסט וכותב השירים הראשי של "Mott the Hoople", ועם Boz Burrell, נגן הבס של "King Crimson". השילוב האדיר הזה של כישרון וניסיון, שאיחד אומנים שהגיעו מרקעי מוזיקה שונים התברר כמתכון להצלחה, וכך נולדה לה "Bad Company".


את שמה קיבלה הלהקה בהשראת מערבון של Jeff Bridges משנת 1972 באותו השם, אשר גם שיקף את הרוח המרדנית ואת הפוזה שהלהקה רצתה לשדר. הכימיה בין החברים הייתה מיידית, והכבוד ההדדי שלהם זה ליכולות המוזיקליות של זה הניח את הבסיס למה שיהפוך לאחד ההרכבים האדירים של הרוק.


האלבום הוקלט ב"Headley Grange", האחוזה בה "Led Zeppelin" עשתה שימוש כאולפן. "Bad Company" הוחתמה בלייבל "Swan Song" של "Zeppelin" באותו זמן בו "לד זפלין" עבדה על האלבום "Physical Graffiti" ב-"Headley Grange". "לד זפלין" נאלצה לעזוב את האחוזה בהתאם להוראת המנהל שלהם, פיטר גרנט, כדי לאפשר ל- "Bad Company" להקליט שם תוך שימוש באותו סט-אפ בדיוק ויחד עם Ron Nevison, שעבד על "Physical Graffiti", בתור מהנדס.


האלבום נפתח עם ההמנון "Can't Get Enough", פתיחה מושלמת שמציגה לנו את הסאונד הכל-כך ייחודי של הלהקה. הריף האיקוני של Mick Ralphs וההגשה הנלהבת של Paul Rodgers הופכים את הרצועה הזו לקלאסיקה מיידית. זה שיר על תשוקה שאינה יודעת שובע ולוכדת את האנרגיה חסרת המעצורים של הלהקה. זהו הסינגל הראשון שלהם והלהיט הגדול ביותר שלהם, שנחשב לשיר הפופולרי ביותר שלהם, אשר הקרדיט ליצירת הסאונד הייחודי שלו מיוחס לגיטריסט Mick Ralphs, שדאג לכוון את הגיטרה שלו בכיוון C פתוח (C-C-G-C-E-C).




הקטע השני "Rock Steady", כשמו כן האו. שיר ששומר על המומנטום עם קצב הנהיגה והפזמון המדבק שלו. הפלירטוט בין הגיטרה של ראלף לבס של בורל יוצרים גרוב שפשוט קשה לעמוד בפניו.


ואז מגיע "Ready for Love" האדיר ומאט את העניינים, עם בלדה מלאת נשמה שנכתבה במקור על ידי ראלף עבור "Mott the Hoople" ויצאה לאור לראשונה באלבומם "All the Young Dudes" משנת 1972. הגרסה של "Bad Company" מעודנת יותר, טעונה בהמון "נשמה", ומציגה את יכולתו של רודג'רס להעביר תחושות של עומק ורגש.



ל- "Don't Let Me Down" (לא זה של "הביטלס") יש פזמון קליט עם קולות רקע בסגנון "גוספל". זה שיר בלוז קלאסי הורס, עם סולו סקסופון (וגיטרה) שמדבר על חוסן וחוזקה, נושאים שתמיד מצליחים לרגש.


שיר הנושא, "Bad Company", הוא אפוס בוער שהפך לאחד מהשירים שמגדירים את הסאונד והסגנון של הלהקה. עם המילים המרתקות והנגינה העוצמתית שלו, הוא מספר את סיפורו של עריק המחפש גאולה. הביצועים הווקאליים של רודג'רס כאן ראויים לציון במיוחד, ומשדרים תחושה של התרסה והתבוננות פנימית כאחד. השיר נכתב במשותף על ידי הסולן Paul Rodgers והמתופף Simon Kirke, והרעיון שלו מגיע מספר על מוסר ויקטוריאני ובהשראת המערבון של ג'ף ברידג'ס משנת 1972 באותו השם. ואכן לשיר הזה יש ווייבים חזקים של "מערבון".




הלהקה ממשיכה לחקור את הסודות הקסומים של הבלוז-רוק עם "The Way I Choose", רצועה שמדגישה את הרבגוניות של הלהקה וכוללת הופעת אורח של Mel Collins בסקסופון. האווירה הרכה של השיר והמילים המופנמות מספקות ניגוד יפה לרצועות הקשוחות יותר של האלבום.


אחריו מגיע "Movin' On" הוא עוד "רוקר" אנרגטי, עם קצב טוב ומסר מרומם שדוחף אותנו לקום על הרגליים ולהמשיך הלאה למרות הקשיים והמכשולים. עדות נוספת להשקפת העולם של הלהקה, לאופטימיות שלה ולנחישותה. מי שיאזין לשירה במהלך הבתים בוודאי ייזכר בלחן של "תנו לי רוקנרול" של להקת "תיסלם" שלנו, הלקוח מהאלבום "רדיו חזק".


האלבום נסגר עם "Seagull", בלדה אקוסטית שמציגה את הצד הרך יותר של הלהקה. הפריטה העדינה והמילים המופנמות יוצרות סיום שליו ומהורהר לאלבום המחוספס ועתיר האנרגיה. Paul Rodgers אמר בראיון ל"Classic Rock Revisited" את הדברים הבאים:


"Every song that we have done has it's own story. 'Seagull' was written sitting on the beach. Music is about atmosphere. The best way to create the atmosphere is to actually be there".


אלבום הבכורה של "Bad Company" הוא נקודת ציון חשובה בתולדות הרוק. השילוב של בלוז, הארד רוק ובלדות מלאות נשמה עמד היטב במבחן הזמן והשפיע על אינספור להקות ומוזיקאים. הכימיה בין החברים מורגשת, וכישרונותיהם המשולבים יוצרים צליל עוצמתי וניואנסי כאחד. אלבום חובה להאזנה לכל חובב רוק והזמנות מעולה להיכרות מושלמת עם המורשת המתמשכת של "Bad Company".


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comentários


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page