הוא אחד האלבומים המצליחים ביותר של "Bullet for My Valentine" שמכר יותר מ-2 מיליון עותקים, והוא שוחרר ב-28 לינואר 2008.
הלהקה הוולשית שהייתה חלק מאוד משמעותי מסצנת הרוק ב-Cardiff שבאנגליה, לחצה על הקלאצ' והעלתה הילוך משמעותי באלבום הזה.
האלבום הראשון שלהם "The Poison" שיצא ב-2005 הביא להם הכרה והצלחה מתונה יחסית, כל זאת למרות שהם חיממו לא מעט להקות גדולות, ביניהם מטאליקה וגאנס ולמרות הסינגל המעולה שלהם "Tears Don't Fall". אך האלבום הזה שיצא 3 שנים אחריו היה כבר משהו אחר לגמרי.
באלבום הזה, ששמו מרמז הרבה על מה שמתחולל בפנים, הלהקה מכניסה הרבה יותר אגרסיות, מהירות, ריפים חזקים ומעברים מוטרפים אל תוך הקדירה המוזיקלית המבעבעת שלהם. אם בעבר התבטא הזמר Matthew Tuck, שהוא גם הכותב העיקרי ומוביל הלהקה, שהם הושפעו בעיקר ממטאליקה ונירוונה, אז האלבום הקודם הוא נירוונה על ספיד והאלבום הזה הוא מטאליקה על ספיד. לא בכדי ליאור הצהיר כבר בתוכנית הראשונה ששידרנו שהלהקה הזו הייתה צריכה להיות הממשיכה הטבעית של מטאליקה (כן, כן, הוא חטף על זה מדודו).
(Photo: Bullet For My Valentine)
האלבום כמעט ולא נותן מנוחה, גם בבלדות ובשירים ה"שקטים" הוא עדיין שומר על קצב ועוצמה. סערת הוריקן בקמ"ש גבוה שמדי פעם מאיטה לתדלק תוך כדי תנועה.
מרגישים שהלהקה נמצאת קצת בקפיצת מדרגה מבחינת הבשלות והבטחון. השירים נשמעים מוצקים ובנויים כמו שצריך, הכל סגור כמו שצריך ואין קצוות רופפים. חטיבת הקצב עושה פה עבודה מדהימה כשהיא מחזיקה את השינויים והמעברים במהירויות הללו והגיטרות מפזזות ומחברות בין מקצבים לסולואים. השירה נעה בין גראולינג לא אגרסיבי מדי לבין שירה נקייה וטובה עם טקסטים מעניינים וחכמים.
שיר הנושא "Scream, Aim, Fire" פותח את האלבום ללא רחמים ומיד בפזמון הראשון קשה שלא להניף את הידיים באויר ולשאוג את המילים, קצב מטורף עם ברייק שנותן לך לקחת נשימה, למלא את המחסנית, להיכנס למצב ירי ולהמשיך לתת אש.
שיר נוסף ומעניין שנפתח בצורה יפיפייה הוא "Hearts Burst Into Fire" שכאילו נותן קצת רגע רגוע בטרוף.
הקטעים "Waking The Demon" ו-"Disappear" הם עוד שניים מעולים שממשיכים את הקו של השיר הראשון עם אלמנטים מפתיעים של גיטרות ושירה.
השיר "Say Good Night" הוא בלדה מעולה שמזכירה את סגנון המטאל של שנות השמונים, מה שנותן ניחוח אחר קצת לאלבום, אבל אל דאגה מיד חוזרים עם העוצמה והמהירות ל-"End Of Days".
השיר שסוגר את האלבום "Forever and Always" מהווה סיום מושלם.
אם דיברנו על כך שהלהקה עוברת תהליך של בגרות באלבום הזה, אז השיר האחרון כאילו שם את החותמת ומעניק ללהקה את הגושפנקא להצטרף לליגה של הגדולים ולמלא איצטדיונים. בלדה מעט איטית ועוצמתית שמרגישה כאילו נוצרה לארנות הגדולות, ממש לפני סיום ההופעה כשהלהקה יוצאת להדרן. סיום מעולה ומספק לאלבום עוצמתי וקטלני.
האלבום הגיע הישר למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 ולמקום החמישי במצעד האלבומים ב-UK. גרסת הדלוקס של האלבום כוללת 4 שירים נוספים שהם מעולים בפני עצמם (והיו צריכים להיכלל באלבום), בנוסף הוא גם יצא בשתי גרסאות DVD, האחת דלוקס והשנייה יפנית, הגרסאות כוללות סרטוני וידאו, תמונות, דוקומנטרי וקומיקס.
אם זו ההכרות הראשונה שלכם איתם, ממליצים להאזין לאלבומים הבאים שלהם...
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט