האלבום "Nude", אלבום האולפן השמיני של להקת "Camel", שוחרר ב- 23 לינואר 1981.
זה האלבום הראשון איתו פתחה קאמל את שנות השמונים, והאחרון שלה עם המתופף Andy Ward. אחרי האלבום הזה הלהקה תהפוך למעשה ללהקה של איש אחד, כאשר Andrew Latimer יוותר כחבר ההרכב המקורי היחיד בלהקה.
האלבום הזה מגיע קצת יותר משנתיים לאחר עזיבתו של הקלידן האגדי Peter Bardens את הלהקה, בשנת 1978.
במהלך הקלטת האלבום "Breathless" מביע בארדנס את כוונתו לעזוב את הלהקה וזאת על רקע חילוקי דעות שהיו לו עם הגיטריסט, החלילן והזמר Andrew Latimer. עם זאת, בארדנס מסכים לסיים את הקלטת האלבום, אך לא להתלוות לסיבוב ההופעות שנועד לקדם אותו. עזיבתו של בארדנס היוותה סוג של זעזוע עבור קאמל, שכן הוא היה אחד מכותביה העיקריים וממובילי הכיוון המוזיקלי שלה.
עזיבתו של בארדנס הותירה את הגה "ספינת המדבר" בידי לאטימר, אשר בחר לנווט אותה לכיוון המיינסטרים. וכך, לאטימר וחבריו ייצרו בשנת 1979 את האלבום הכי מסחרי של הלהקה עד אותה עת - "I Can See Your House From Here", בו יתארחו בין היתר Phil Collins ו- Rupert Hine, אשר בהמשך יפיק גם שניים מאלבומיה של להקת "Rush".
אבל הפלירטוט הקצר של לאטימר עם המיינסטרים לא עלה כפי שהוא תכנן והאלבום לא זכה להצלחה לה קיווה, מה שגרם ללאטימר "לחזור למקורות" עם אלבום קונספט פרוגרסיבי משופע בקטעים אינסטרומנטאליים.
אלבום הקונספט מבוסס על סיפור אמיתי על חייל יפני בשם Hiroo Onoda, אשר נותר על אי בודד במשך שנים במהלך מלחמת העולם השניה, ונמצא שנים לאחר שהמלחמה הסתיימה.
בעיצומה של מלחמת העולם השניה, בשנת 1942, מצא הירו אונודה (Nude) את עצמו חי במשטר קיסרי קשוח ובחברה הנשלטת על ידי חוקים נוקשים, אשר שינו את האופן בו הוא צריך לחיות את חיי היום יום שלו ("City Life/ Nude").
יום אחד מקבל הירו מעטפת דואר ובה צו גיוס המחייב אותו לשרת בצבא היפני ולתרום למאמץ המלחמתי הלאומי. בהכירו את המשטר האכזרי ואת הצפוי לו במידה ויתנגד, הירו אינו מהסס לרגע, וממלא מיד אחר צו הגיוס ("Drafted").
זמן קצר לאחר מכן הירו מוצא את עצמו לצד חיילים צעירים נוספים על ספינה ששמה פעמיה לעבר שדה הקרב ("Docks").
הספינה נקלעת לקרבות באוקיינוס השקט ובאחד מהם היא נפגעת ומוטבעת כאשר הירו מצליח להינצל, תוך שהוא נסחף לאי בודד ("Beached").
כשהירו מתעורר הוא מוצא עצמו לבד על האי. הוא נאחז בתקווה שיחולץ בקרוב על ידי היחידה שלו ואינו מודע כלל לעובדה שהוא נותר מאחור עם נופי האי, לגמרי לבד, וכי אף אחד אינו מחפש אותו ("Landscapes").
הזמן עובר והשנים חולפות. הירו התייאש מחיפוש נטושים נוספים על האי. הוא גר במערה ליד לגונה, ומסייר כל הזמן בין הג'ונגלים ("Changing Places").
מדי פעם הירו מטפס אל פסגת הר גבוהה מדקלם את ההמנון הלאומי של יפן ויורה כדור לשמיים ("Pomp & Circumstance").
יום אחד מטוס טס מעל האי והירו מקבל תוכן גדול של עלונים, מכתבים ותצלומים המעידים על סיום המלחמה ומאיצים בו לחזור לארצו ("Please Come Home").
עם זאת, הירו מפקפק באמיתות המסמכים ומניח שכוחות בעלות הברית מהתלים בו. אך עם הזמן הירו מרגיש שינוי ברגשותיו ומגיע למסקנה שהמלחמה באמת הסתיימה ("Reflections").
שנים אחר כך הירו נלכד ונזרק לסירה שלוקחת אותו חזרה ליפן ("Captured").
כשהירו חוזר לארץ מולדתו, מקבלים את פניו המוני אנשים בשמחה ובהתרגשות גדולה ("The Homecoming").
למרות קבלת הפנים החמה, שנות בדידותו וחוסר התקשורת שלו עם הצוויליזציה מובילות את הירו להתמוטטות. במקביל הוא גם חווה גל של פרסומים שקריים עליו ("Lies").
תהילתו הקצרה של הירו מומרת במהרה בבידול מהחברה והחיים. ביום הולדתו ה -50 קבוצה קטנה ערכה לו מסיבה ונתנה לו עוגה. הירו הנרגש מהמחווה נותר לבד להרהר בעברו ("The Last Farewell: The Birthday Cake/ Nudes Return").
האלבום הזה אומנם לא משתווה ליצירות המופת של "Camel" משנות ה- 70, אבל הוא בהחלט אלבום ראוי ואהוב עלינו.
השילוב בין קטעי השירה לקטעים האינסטרומנטאליים באלבום, מושלם. שיר הפתיחה הקצבי "City Life", הרצועה המלנכולית "Drafted" עם הלחן המלודי וקטעי הגיטרה הקלאסיים של לאטימר והקטע ה"פינק פלוידי" "Lies" נשזרים באופן מושלם עם הדרמה והאווירה שמייצרים הקטעים האינסטרומנטליים. השילוב הזה יוצר תמונת סאונד סוחפת שממחישה באופן מוזיקלי את סיפור המעשה בצורה פנטסטית. קטעים מלודיים ושקטים לתיאור המצב הנפשי של הגיבור או הנוף ואפילו מקצבים אתניים כדי להמחיש את הג'ונגל בו הוא חי מהווים קטעי קישור שמחברים את מילות השירים ומשלימים מארג שלם של סיפור המעשה, וההשוואה ל- "The Snow Goose" האלמותי, לפחות בהקשר לרעיון ולביצוע, גם אם לא ברמה, פשוט מתבקשת.
להאזנה לאלבום בפלייליסט שערכנו עבורכם: Youtube
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments