להקת "Camel" הגיעה אולי לסצינת הפרוגרסיב באיחור אופנתי קל, אבל היא בהחלט הדביקה מהר מאוד את הפער עם האלבום "Mirage" - אלבום האולפן השני שלה שיצא ב- 1 למרץ 1974.
ואיזה אלבום מדהים זה. ללא ספק אחד מאלבומי הפרוגרסיב הגדולים בכל הזמנים, אלבום שראוי שיעמוד בשורה אחת עם אלבומי המופת - עמודי התווך של הז'אנר.
הלהקה שהחלה את דרכה בשנת 1971 קיבלה את ההזדמנות הראשונה שלה באוגוסט 1972, לאחר שהוחתמה על-ידי חברת התקליטים "MCA", אשר גם הפיקה את אלבום הבכורה של הלהקה "Camel" שוחרר שנה קודם לכן ב- 28 לפברואר 1973.
האלבום הראשון הציג אומנם את היכולות המדהימות של חברי הלהקה, אולם הוא לא הצליח לפרוץ החוצה, למרות שכלל את אחד השירים הגדולים של הלהקה - "Never Let Go". האלבום הזה מכר כמה אלפי עותקים בודדים וחברת התקליטים פשוט זרקה את "קאמל". הלהקה נאלצה לשכור לעצמה הנהלה צמודה אשר לאחר מאמצים הצליחה להשיג חוזה עם חברת "Gama Records" - חברת הבת של "Decca".
לאלבום הזה מגיעה הלהקה עם שני שחקני חיזוק מהותיים: הראשון, המפיק David Hitchcock שאחראי על הפקת אלבומי פרוג גדולים כמו: "Foxtrot" של "Genesis" וכן "In the Land of Grey and Pink" ו- "Waterloo Lily" של להקת "Caravan". השני, חליל הצד של Andrew Latimer שנפקד מאלבום הבכורה ויהווה שחקן חשוב ביותר באלבומיה הבאים של הלהקה, כשהוא תורם, מגוון ומעשיר את הצליל שלה. לאטימר הושפע כנראה יותר מ- Tijs van Leer מלהקת Focus או Peter Gabriel מג'נסיס ונגינת החליל המלודית שלהם, מאשר מ- Ian Anderson של "Jethro Tull" ונגינת החליל המתפרצת והנשכנית שלו, אך מה זה משנה? התוצאה היתה מופלאה וקסומה והפכה לחלק בלתי נפרד מה- DNA של הלהקה בכל אלבומיה הבאים.
בנובמבר 1973 נכנסת הלהקה לאולפני "Air" של ג'ורג' מרטין מפיק "הביטלס" בלונדון, בכדי להקליט את האלבום. "Camel" מגיעה לאולפן מגובשת ומנוסה, עם חומרים גמורים שאף נוגנו ונוסו כבר על הקהל בהופעות הלהקה.
האלבום נפתח עם "Freefall" ועם מה שנשמע כאפקט רוח שהולך ומתגבר ומדמה את "הנפילה החופשית". האפקט הולך ומתמזג עם צליל האורגן של Peter Bardens שפשוט מתנגש בעוצמה על הקרקע המוצקה של הבס הפועם של Doug Ferguson, המסונכרן כמו שעון שוויצרי על הבייס דרום של Andy Ward. וכמה יפות כאן הסינקופות - הפרעות המקצב, שהן ללא ספק בין הזכורות לטובה ברוק המתקדם, שמובילות אותנו לסולו של Andrew Latimer רק כדי להיפגש שוב עם הבס הפועם והסינקופות, וחוזר חלילה. בדקה 2:07 אנחנו מעלים מקצב לקראת סולו מטורף של לאטימר שמוכיח איזה גיטריסט מעולה הוא. פתיחה מדהימה לאלבום פרוג רוק מושלם, שבירות, שינויי מקצבים, וירטואוזיות, מלודיה, דינמיות יש כאן את כל אבות המזון של הז'אנר. השיר הזה נכתב על-ידי פיטר ברדנס שגם שר אותו בסגנונו המעט עליז ורובוטי, מה שבטוח, שומעים בקולו שלחברים היה ממש כיף שם באולפן.
הקטע השני "Supertwister" הוא קטע אינסטרומנטאלי קצר בו לאטימר מפגין לראשונה את יכולות הנגינה המדהימות שלו בחליל, עליו למד לנגן לבד. בעוד שנגינת החליל כאן הושפעה מהלהקה ההולנדית פוקוס, הרי ששמו של השיר השופע מלהקה הולנדית אחרת מתחום הפרוג – "Supersister". וכמה ענוגה ויפה הנגינה של לאטימר כאן ואיזה יופי שהיא משתלבת עם הקלידים של ברדנס והתיפוף הרגיש של אנדי וורד, קטע שהוא סוג של "סופה טרופית" ממש כמו שמו, לרגע אנחנו מסתחררים לצלילי החליל בעין הסערה וברגע אחר אנחנו מרחפים מעליה בגובה רב, נינוחים שלווים, צופים בה ללא פגע מרחוק.
ואז אנחנו עוצרים להפסקה קצרה לצלילי התה האנגלי הנמזג אל הכוס ועוברים אל מיני היצירה הראשונה של האלבום - "Nimrodel/The Procession/The White Rider" שנכתבה על-ידי לאטימר בהשראת ספרי "שר הטבעות" של טולקין, ואשר המילים בו מאזכרות את הקוסם גנדלף וחבריו. קטע אפי באורך של למעלה מ- 9 דקות שנפתח לצלילי האקורדים המפורקים של לאטימר וסולו הסינתסייזר של בארדנס, אשר לאחר כדקה מובילים אותנו לצלילי ההמון הרועש לסוג של קרנבל מימי הביניים עם צליל החליל העליז של לאטימר. ואז בדקה 1:50, כאילו אנחנו עוברים במנהרת הזמן למקום אחר ולזמן אחר, כמה רכות ואיזו מלודיה בנגינת הגיטרה ובשירה של לאטימר וסולו החליל הקצר בדקה 3:10 שמתמזג לסולו הגיטרה המלודי, פשוט ממיס, אין מילים אחרות כדי לתאר את זה. ואז השיר שוב מקבל תפנית בדקה 3:45 ומגיע לקליימקס הראשון שלו עם מקצב מוכפל וסולו הקלידים של בארדנס על האקורדים הFאנקים של לאטימר, ואז, בום!!! משיכת "בלם היד" הפתאומית בדקה 5:36 פשוט גאונות!!! וכמה חכמה עבודת הבס של פרגוסון בקטע שבא מיד אחר כך. ואם חשבתם לרגע שזהו זה כבר לא הולך להשתנות שוב, אז אתם טועים. כי קאמל אירגנה לכם סיום פסיכדלי, ומעורפל לצלילי הבס הכבדים, האפקטים החלליים של בארדנס והסולו המופרע והמפוזר של לאטימר. "קאמל" מוכיחה לנו ללא כל צל של ספק, שלמרות שהיא הגיעה למגרש הפרוג קצת איחור, היא לא נופלת בכהוא זה מהלהקות המייסדות של הז'אנר וראויה לכל סופרלטיב.
הצד השני של הויניל נפתח עם קטע אינסטרומנטאלי נוסף – "Earthrise" שממש גורם לנו "לזרוח" כמו השם שלו. קטע "חי", קצבי ושמח, הרבה גרוב וFאנק עם שינויי מקצבים תכופים וקטעי סולו מתחלפים של לאטימר ובארדנס ואפילו אחד קצרצר של וורד בדקה 1:50 לערך, אשר מפגינים את יכולות הנגינה הווירטואוזיות שלהם. וכמה סוחפת הכניסה בדקה 2:20 לערך והאקורדים המקפיצים של לאטימר אשר משמשים בסיס פורה לסולו של בארדנס.
ואז אנחנו מגיעים לקטע השיא של האלבום – הקטע האפי בן שלושת החלקים "Lady Fantasy" שנכתב על-ידי כל חברי הלהקה ונחשב בעיני רבים כקטע הטוב ביותר שלה. פשוט "פנטזיה" אחת גדולה באורך של כמעט 13 דקות. הקטע נפתח לצלילי הקלידים של בארדנס בסוג של "בילד אפ" המובל על-ידי סולו הגיטרה של לאטימר והתיפוף הפשוט מדהים של וורד. אינטרו פשוט מושלם לקטע אלמותי. ואז אנחנו עוברים לקטע מלודי ולשירה העדינה של לאטימר שמזכירים לנו שבכל זאת מדובר פה בסוג של שיר אהבה. השיר עובר בצורה חלקה ושוטפת בין חלקי הבלדה האיטיים לFאנק וההארד רוק הקשוח והמהיר. השבירות החדות איכשהו מצליחות להתחבר ולהשתלב בצורה פשוט מושלמת ולענג את המאזין על-אף השינויים התכופים. דקות של דהירה בקצב מהיר משתנות לחלוטין בפתאומיות, ושוב הקצב מאט לאחור ללא שום אזהרה. מלבד שינוי המקצב התכופים והדינאמיים כל חלק באפוס הזה נכתב בצורה רהוטה ומדויקת והוא מתחבר למארג שלם של יצירה מושלמת. הסולואים מנוגנים כאן בתשוקה ובווירטואוזיות מרובה ומצליחים לסחוף אותנו המאזינים אל תוך העולם המופלא הזה של אשת הפנטזיה של "קאמל". וכך, לקראת הסוף הלחן האקוסטי והיפהפה שהושמע בתחילת השיר חוזר גם בסופו כדי לסגור לנו מעגל וליצור אווירת סיפור שלם ומושלם עם התחלה וסיום.
ולפני שנסיים כמה מילים על עטיפת האלבום שלבטח נראתה לכם מוכרת. אז בעטיפה עוצבה בהשראת חפיסת הסיגריות של המותג "Camel" – כשם הלהקה. במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב, איים הסניף האמריקאי של חברת הסיגריות לתבוע את הלהקה על הפרת זכויות יוצרים. בנסיבות אלה החלה חברת ההפצה של האלבום בארה"ב למכור את האלבום בעטיפה אלטרנטיבית על-מנת להימנע מתביעה. אשר למכירות חוץ לארה"ב, הלהקה הסכימה לדרישת הסניף האירופאי של חברת הסיגריות כי עטיפת האלבום ורשימת השירים יודפסו על גבי מהדורה מיוחדת של חפיסת סיגריות של המותג וכי הלהקה תחלק את חבילות הסיגריות האלה שמנו 5 סיגריות בכל חפיסה, במהלך הופעותיה.
מיראז' הינו יצירת מופת שהציבה את קאמל בחוד החנית של הרוק המתקדם. האלבום הזה זכה לביקורות טובות ואף מכר יפה. לאחר שחרורו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות באירופה ובארה"ב, כשבראשם של החברים כבר מתחיל להתגבש הרעיון לפתח אלבום קונספט שלם סביב סיפור אחד כולל....
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט