• FaceOff - עימות חזיתי

Emerson, Lake & Palmer - Trilogy

ב- 6 ליולי 1972 שחררו "Emerson, Lake & Palmer" את "Trilogy".


זה אחד מהאלבומים הידועים והמוכרים ברוק המתקדם ואחד המשפיעים על הרוק המתקדם הסימפוני.

מדובר באלבום האולפן השלישי של הסופרגופ, הרביעי, אם סופרים את האלבום שהוקלט בהופעה "Pictures at an Exhibition" ויצא שנה קודם לכן.

למי שלא מכיר, "ELP" היא סופגרופ המורכבת משלושה נגנים מטאורים שהגיעו מהרכבי רוק מתקדם מובילים. Keith Emerson קלידן וירטואוז ומלחין בחסד עליון שהגיע מלהקת the Nice - הרכב ששילב רוק מתקדם, ג'אז ומוזיקה קלאסית, Greg Lake בסיסט, גיטריסט וזמר עם קול אלוהי (אין מילים אחרות לתאר את הקול שלו), אשר הגיע מלהקת King Crimson בה נטל חלק במה שנחשב אולי כאלבום הרוק המתקדם הטוב ביותר שנוצר אי פעם - "In the Court of the Crimson King", ו- Carl Palmer שהגיע מההרכבים "Crazy World of Arthur Brown" ו- "Atomic Rooster" על התופים וכלי ההקשה.

ועכשיו, אחרי שקראתם את ההקדמה לסקירה, אנחנו מבקשים לשים את הדברים על השולחן. אם רוק מתקדם הוא לא "כוס התה" שלכם, אז האלבום הזה הוא לבטח לא המקום להכיר ולהיכנס לז'אנר המופלא הזה. זה בהחלט לא אלבום לבעלי קיבה חלשה, למרות שהוא כולל את אחד השירים הקליטים והיפים של הלהקה. אבל אם אתם נמנים על הקבוצה הייחודית שלא נרתעת מהסגנון המוזיקלי המורכב, הדינמי והיפיפה, אם אתם לא חוששים להתנסות עם מוזיקה, תוקפנית, פרועה וחייתית או סתם מעניין אתכם להכיר את "ELP", אז האלבום הזה הוא המקום הנכון להתחיל בו. אבל רק תבטיחו לנו דבר אחד. מה שלא תעשו ולא משנה לאיזו קבוצה אתם משתייכים, בבקשה תקשיבו לשיר אחד בלבד מהאלבום הזה - "From The Beginning". הוא לא מדגם מייצג מהאלבום או של הלהקה, אבל זה שיר שפשוט אסור לכם לפספס גם אם אתם לא מאוהבי הז'אנר.



אז בשנת 1971 הייתה הלהקה עסוקה בקידום האלבום "Tarkus" ששוחרר בשנת 1971 וכן בסדרת הופעות שכללה את היצירה "Pictures at an Exhibition" ששוחררה באותה שנה באלבום הנושא את אותו השם.

באוקטובר 1971 נכנסה הלהקה לאולפן לשם הקלטת אלבום הרביעי. לשלושת המופלאים היה ברור שזה לא הולך להיות אלבום דומה לאלבומים הקודמים. לא תהיה כאן יצירת קונספט שמשתרעת על צד שלם כמו באלבום "Tarkus", וגם לא יצירה אחת שלמה כמו "Pictures at an Exhibition". הם ידעו שהאלבום הזה הולך לסמן התפתחות מוזיקלית מבחינתם והם הגיעו להקלטות מגובשים, מנוסים ויותר בטוחים בעצמם.

ואכן, התוצאה מדברת בעד עצמה. זה אלבום עם לחנים מצויינים והפקה כמעט מושלמת. אלבום שמשלב כתיבה ברמה גבוהה עם ביצוע מבריק, שפשוט קשה להאמין שהוא מיוחס רק לשלושה מוזיקאים. אמרסון מפגין פה יכולת שליטה מדהימה בקלידים, השירה של Greg Lake נשמעת כאן עמוקה ובטוחה יותר, הוא אפילו מניח לרגע את הבס בצד ומפרגן לעצמו סולו גיטרה קטנטן באחד מהשירים, והתיפוף של פאלמר נשמע כאן מוטרף ופראי מאי פעם.



האלבום נפתח עם מיני יצירה בת שלושה חלקים המובלת על-ידי הקטע - "(The Endless Enigma (Part 1". מי שיקשיב היטב לצלילי הפתיחה של הקטע, יגלה שפינק פלויד לא היו הראשונים לפתוח אלבום עם פעימות לב. הם יעשו את זה רק שנה לאחר מכן עם "The Dark Side Of The Moon". שנים סברנו שדפיקות הלב הללו נוצרו באמצעות הבייס דרום של קארל פאלמר, אך בחוברת המצורפת להוצאה המחודשת של האלבום משנת 2015 ציין טכנאי הרמיקס כי למעשה מדובר במיתרי בס סתומים שניגן Greg Lake. אמרסון מפליא כאן בנגינה שמתחלפת בין הפסנתר הכל-כך דומיננטי, לאורגן ההאמונד, לצלילי סינתסייזר המזכירים סוג של תקשורת עם חייזרים בסגנון הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", ואפילו למעין חצוצרה הודית שנקראת zurna בה הוא מנגן בתחילת השיר. השירה של לייק כאן נעה בין מלודית ומלטפת לתקיפה ומתפרצת, כמו במעבר לפיזמון בו הוא זועק PLEASE! ואנחנו לא יכולים להישאר אדישים לקול המדויק והמרטיט הזה.

הקטע השני במיני יצירה הוא "Fugue". זו יצירה מוסיקלית קלאסית מבית היוצר של אמרסון שבהחלט מציגה לנו מה השורשים המוסיקליים שלו, כאשר הפסנתר זועק "באך" מבין מקושיו. השמועה מספרת שאמרסון כתב את את היצירה ישירות לדף מבלי לנגן ממנה תו אחד.

סוגרת את המיני יצירה "(The Endless Enigma (Part Two" שהוא מעין קטע Reprise לקטע הראשון, עם אותה מלודיה בשירה של Greg Lake, רק שהפעם אנחנו עדים גם לפעמוני הכנסייה של פאלמר ולקוראל הכנסייתי של אמרסון שנותנים לקטע גיוון קצת שונה מרצועת הפתיחה.

הקטע הרביעי "From The Beginning" הוא אולי לא קטע שמייצג נאמנה את מה שעושה הסופרגרופ המדהים הזה, אבל הוא קטע אלמותי. בלדה מקסימה ומרגשת שכתב ומבצע כמעט לבדו Greg Lake שמנגן כאן על אקוסטית, בס וחשמלית ושר כמו מלאך. ושימו לב לשבירה שמביא כאן אמרסון עם קטע סולו המוג המוטרף שלו לקראת סוף השיר שמהווה קונטרה אדירה למלודיה הרכה ולשירה הממיסה של לייק. הקטע הזה שוחרר כסינגל מצליח אשר ללא ספק סייע למשיכת מאזינים נוספים אל תוך הז'אנר.

הקטע החמישי "The Sheriff" מציג את הצד ההומוריסטי של הלהקה אשר כתבה והלחינה קטע מערבונים קלאסי, ותקשיבו לסולו ההונקי טונק של אמרסון מיד לאחר אפקט הירייה ועד לסיום השיר. מי שיקשיב בקפידה לתחילת סולו התופים של פאלמר בשיר, יגלה שהוא אומר "Shit!", לאחר שבטעות הכה ב"רים" של הטמטם.

אווירת המערבונים נמשכת בקטע המסיים של צד א' של האלבום - "Hoedown", שהינו קטע אינסטרומנטאלי מהיר ורווי סינתסייזרים המהווה עיבוד לקטע Hoe-Down מתוך היצירה Rodeo של המלחין האמריקאי המוערץ על-ידי אמרסון - Aaron Copland.

צידו השני של האלבום נפתח עם היצירה ושיר הנושא "Trilogy". הקטע נפתח במעין בלדה של גרג לייק המלווה בפסנתר, אך הוא הולך ומתפתח ככל שמתקדמים אל תוך היצירה שהולכת ומעמיקה אל תוך הפרוגרסיב עם סולואי תופים וקלידים והחלפת מקצבים.

השיר "Living Sin" מנסה להציג שירה קצת מרושעת של לייק, אולי מתוך רצון להתאים את הקול לכותרת השיר. לייק נותן כאם ביצוע ווקאלי מצוין שלרגעים אפילו הזכיר לנו קצת את איאן גילן. השיר כולל ריף האמונד מעניין ותיפוף המבריק של פאלמר, אך לטעמנו הוא חסר את השפיץ שקיים בשירים האחרים.

הקטע שחותם את האלבום "Abaddon's Bolero" נקרא במקור Bellona's Bolero על שם אילת המלחמה והוא מהווה ניסיון להתחקות אחר היצירה Boléro של המלחין Maurice Ravel.

עם יציאתו קיבל האלבום "Trilogy" ביקורות מעורבות מהמבקרים, אך ביקורות אלה לא השתקפו מהמכירות של הקהל שהצביע ברגליים ורכש את האלבום במספרים נאים.

לפני סיום, מילה על העטיפה. הלהקה פנתה לצייר והאומן הספרדי סלבדור דאלי בכדי שיעצב אותה, אך הוא דרש סכום אסטרונומי לאותם זמנים של $50,000. בנסיבות אלה שכרה הלהקה את שירותיה של חברת המעצבים "Hipgnosis" אשר הוציאה תחת ידה עטיפה קלאסית המציגה ציור צד של פניהם של שלושת חברי הלהקה. זו היתה הפעם הראשונה בה חברי הלהקה הופיעו על עטיפת אלבום שלהם.

להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!