top of page

Europe - The Final Countdown

והפעם... המלצה עם אזהרת "סוכר בכמות גבוה"...


לא תמצאו כאן סיפור על יצירת אלבום מופת או על חבורת גאונים שכתבו יצירות מורכבות, לא יהיו כאן משקלים א-סימטריים או שינויי מקצבים וגם לא מולטי אינסטרומנטאליסטים שיד הבורא נגעה בהם והם מנגנים בווירטואוזיות השמורה ליחידי סגולה.


כן, כן, אנחנו יודעים, זה פשוט כמו שיר בשלושה אקורדים, זה קליט כמו שיר של "אבבא", לפעמים זה רדוד כמו ים המלח, לעיתים גם דביק כמו צמר גפן מתוק, אבל אנחנו אוהבים את זה ואפילו נהנים מאוד! הנה, אמרנו את זה. עכשיו אתם מוזמנים לשלוף את החיצים או להעמיד אותנו מול כיתת יורים, תבחרו.



אז אם לא הבנתם, ב- 26 למאי 1986 שחררה Europe את אלבומה השלישי "The Final Countdown", אלבום שאנחנו ממליצים לכם להקשיב לו מתחילתו ועד סופו.


האלבום הזה הוא הרבה מעבר לשיר הנושא שלו, אשר לדעתנו עושה ללהקה "שירות דב", הואיל והוא בהחלט לא מדגם מייצג של מה שהלהקה הזאת יודעת לעשות. יותר מכך, "Europe" היא הרבה יותר מהאלבום "The Final Countdown", היא להקת הארד רוק/הבי מטאל מצויינת שפעילה עד היום עם אותו הרכב שניגן באלבום הזה ומשחררת אלבומים מעולים.


אז היום אנחנו כאן כדי להמליץ לכם על האלבום שאולי מוכר לרבים רק בשל הלהיט הגדול ושיר הנושא, אבל יש בו הרבה מעבר לכך. זה אלבום מצויין ששומר על רמה אחידה כמעט לכל אורכו ואשר מתוכו שוחררו לא פחות מחמישה סינגלים שהפכו באופן מיידי ללהיטים: "The Final Countdown", "Love Chaser", "Rock the Night", "Carrie" ו- "Cherokee".


אם לשפוט רק מהאאוטייק "On Broken Wings" שהוקלט בסשנים לאלבום אך לא נכנס לגירסה הסופית ושוחרר מאוחר יותר כבי סייד, אז האלבום הזה פשוט מושלם. האאוטייק כל-כך יפה, שלא ברור איך הוא לא נכנס לאלבום, ואולי יש בכך כדי ללמד על יכולת הכתיבה המצויינת של הלהקה באותה תקופה.


השיר שנכתב ראשון לאלבום היה "Rock the Night" הקצבי והסוחף, שג'ואי טמפסט כתב במהלך סיבוב ההופעות שקידם את האלבום הקודם של הלהקה - "Wings of Tomorrow" משנת 1984. השיר מתאר את התחושות הטובות והתרוממות הרוח במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה.


אחריו נכתב השיר "Ninja" שיר הארד רוק קלאסי קליט במיוחד שמשקף בצורה מדוייקת את סיגנון ההייר מטאל המסונתז שמשל בכיפה באותה תקופה.


את ריף הסינתיסייזר המפורסם לשיר הנושא "The Final Countdown" כתב הזמר Joey Tempest עוד בשנת 1981 על סינתיסייזר Korg Polysix אותו השאיל מהקלידן Mic Michaeli. כשהבסיסט John Levén שמע את הריף בשנת 1985 הוא האיץ בטמפסט לכתוב שיר המבוסס על הריף. Tempest השתכנע וכתב את המילים בהשראת השיר "Space Oddity" של David Bowie. טמפסט התכוון לכתוב את השיר כך שישמש כקטע פתיחה בהופעות הלהקה והגירסה המקורית היתה של למעלה מ- 6 דקות.


הפאוור בלד "Carrie" בוצעה בהופעות הלהקה עוד בשנת 1985. הגירסאות המוקדמות היו אך ורק עם קלידים. Joey Tempest הודה שאין קארי אמיתית ושהשיר לא מבוסס על מישהי מחייו האישיים.



השיר "Cherokee" היה האחרון שנכתב לאלבום. ללהקה היה חסר קטע אחד נוסף. Joey השמיע ללהקה לחן לא גמור שלו, החברים התלהבו והשיר נכתב באולפן. מילות השיר הן מעין טריביוט לשבט הצ'ירוקי בארה"ב.


האלבום הזה לא נותן ייצוג הולם לסאונד האמיתי של הלהקה, במיוחד לא כפי שהוא נשמע בעשרים השנים האחרונות. הוא משופע בסיתסייזרים כבדים, תופים פריכים ומנופחים ושירה מלאת ריברב, אבל הוא בהחלט אלבום קליל ומלא בכל הכיף של ההייר מטאל משנות ה- 80. הוא מהנה עכשיו בדיוק כמו שהיה בשנת 1986.


אז אם חשקה נפשכם בקצת מוזיקה קלילה, שירים קליטים וסולואים מלודיים, תדמיינו שאתם פותחים את הסאן רוף, תפנטזו שיש לכם שיער ארוך ונפוח ושהוא מתבדר ברוח האביב הנעימה.


יופי, ועכשיו רק תלחצו פליי.... Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page