בספטמבר 1971 (אין תאריך מדוייק) שחררה "Fuzzy Duck" את אלבומה היחיד והחד-פעמי "Fuzzy Duck".
האלבום הזה הינו ללא ספק אחד מהאוצרות הכמוסים של ראשית שנות השבעים. אנחנו בכלל אוחזים בדעה שאין אלבום שיצא בין השנים 1967 ל- 1973 שהוא אלבום רע, והאלבום הזה הוא ההוכחה הניצחת לכך שגם להקה יחסית אנונימית שלא זכתה לפירסום, מסוגלת לשחרר תחת ידה אלבום שאם היה יוצא בזמן קצת אחר, היה בוודאי זוכה להצלחה גדולה. פשוט יצאו כל-כך הרבה דברים מעולים בתקופה הזאת שגם אלבום מצוין ומדהים כמו האלבום הזה נבלעו בתוך גן העדן המוזיקלי ששרר באותה תקופה קסומה.
זה אלבום אחד ויחיד של להקה ייחודית שעשתה אחלה מוזיקה בראשית שנות השבעים, חיה תקופה קצרה והתפרקה מבלי להותיר אחריה שובל בוהק של אש כמו שעשו הרבה אחרות בתקופתה, כך שקשה עד מאוד על חובבי המוזיקה להתחקות אחריה. על האמור יש להוסיף את העובדה שמאלבומה היחיד של הלהקה הודפסו במקור 500 עותקים בלבד, והרי לך אסון תרבותי-מוזיקלי שגורם לכך שאך ורק יחידי סגולה מכירים את האוצר הבלום הזה.
אז בואו נתחיל בלספר קצת על הלהקה. "Fuzzy Duck" הייתה להקת הארד רוק - פרוגרסיב מלונדון, אשר הוקמה בשנת 1970. היא כללה את Mick Hawksworth, הידוע בין היתר מלהקות כמו "Killing Floor" ,"Andromeda" ו- "Crazy World of Arthur Brown" - בבס, גיטרה, צ'לו חשמלי ושירה, את Roy Sharland - בקלידים ושירה, את Grahame White בגיטרות ושירה ואת המתופף Paul Francis מלהקת "Tucky Buzzard".
התמזל מזלה של הלהקה ותוך זמן קצר היא חתמה על חוזה הקלטות בחברת MAM של המפיק Gordon Mills, הידוע כמי שעבד עם אמנים כמו טום ג'ונס ואנגלברט האמפרדינק. מילס שרצה לגדול ולהתפתח בתחומי מוזיקה נוספים, חיפש להקת מחתרת שתחתום בלייבל החדש שזה עתה הקים וההרכב ההולך ומתהווה של הברווז המטושטש התאים לו כמו כפפה ליד.
האלבום הופק על-ידי הבסיסט Mick Hawksworth אשר סבר שהלהקה עצמה תעשה את עבודת ההפקה טוב יותר ממפיקים חיצוניים שלא חיים ונושמים את הסגנון הייחודי של הלהקה, והוא אכן צדק!
האלבום הזה הוא מפגש פסיכי בין בלוז-הארד-רוק-Fאנקי לפסיכדליה ורוק מתקדם בריטי משובח ברוח להקות כמו "Soft Machine", "Caravan" ודומיהן והוא במאוד מומלץ להקשבה לאוהבי הרוק הקלאסי, חובבי אורגני ההאמונד וסולואי גיטרה חשמלית מלודיים ומחוספסים.
האלבום נפתח עם "Time Will Be Your Doctor" שיר שנכתב על-ידי המתופף Paul Francis יחד עם שני חבריו ללהקתו הקודמת Tucky Buzzard - הבסיסט David Brown והקלידן Nick Graham, ואכן ניכר שמדובר בשיר שמתופף וקלידן היו שותפים לכתיבתו עם צליל ההאמונד העבה והבשרני ותיפוף אנרגטי ומשובח. תפקידי השירה באלבום הזה מחולקים בין הבסיסט Mick Hawksworth לבין הגיטריסט Grahame White שממלא את תפקיד השירה במקרה הזה.
האלבום ממשיך עם הגרוב הייחודי של ההרכב החד-פעמי הזה ושינויי קצב אנרגטיים. השיר "Mrs. Prout" הוא מפגן טכני מדהים של כל החברים עם אורגן האמונד קלאסי, תיפוף מדויק שמחזיק את הקצב למרות שינויי המקצבים התכופים ועבודת גיטרה חדה וממוקדת. הלהקה משנה את הצבע המוזיקלי ככל שהשיר מתקדם, ממש כמו זיקית, מקטע קצבי סוער לקטע מתקדם מדהים פשוט נגינה מבריקה. אבל מה שהופך את הקטע הזה לכל-כך מיוחד הוא הקטע האינסטרומנטלי באמצע השיר שמוכיח כמה החבר'ה האלה מקצועיים.
הרצועה החמישית "More Than I Am" שנכתבה על-ידי הבסיסט Mick Hawksworth ומושרת על-ידו הינו אחד השירים הבולטים באלבום עם ריף גיטרה מגניב, לחן אורגן קליט במיוחד ושירה הרמונית בלתי נשכחת, זה שיר שללא ספק היה צריך לייצג את הלהקה עם סינגל, וליין הגיטרה השקט בפתיחה שלו מזכירה לנו מאוד את להקת ה- Strawbs.
הקטע השישי "Country Boy" הוא שיר טוב, מלודי וקצבי. מה שהופך אותו למעניין יותר הוא החיתוך הפתאומי והמעבר לקצב איטי עם סולו הגיטרה והתיפוף ה"לד זפלינים" המובהקים. ואז השיר תופס שוב מהירות ולפני שאתה מבין מה קורה אתה שוב חוזר ללחן הפותח, אבל הפעם עם איזה סולו אורגן מטורף. פשוט שלמות טהורה.
יש באלבום הזה גם את "Just Look Around You" שכתב ושר Mick Hawksworth וכולל את אחד הפזמונים הקליטים באלבום ועבודת גיטרה מדהימה של Grahame White, עם סולואים קצרים ומדליקים. "In Our Time" כולל עבודת גיטרה שמזכירה את Ritchie Blackmore האגדי, קלידים ושירה שבהחלט מחזירים אותנו להרכב הראשון של "Deep Purple".
האלבום נחתם עם "A Word From Big D", קטע אינסטרומנטלי הומוריסטי, סוחף וקצבי עם צלילים ואפקטים של ברווז המלווה את המוזיקה, פשוט קטע פסיכי-פסיכדלי ודרך ממש מקורית לסיים אלבום מיוחד כזה.
האלבום הזה הפך עם השנים לקלאסיקה נדירה ומחתרתית שמי שהחזיק בעותק הויניל המקורי שלה היה משול לבעליה של ביצת זהב. הביקוש לאלבום הזה הלך וגבר עד כי חברת התקליטים החליטה לשחרר גירסאות רימסטר של האלבום אשר כוללות גם ארבעה שירי בונוס חדשים שלא פורסמו קודם לכן.
באופן מצער הלהקה הזאת הוציאה רק אלבום אחד בודד ואז נעלמה מהזירה של הרוק הקלאסי. הלהקה התפרקה רק 18 חודשים לאחר הקמתה ועזבה אותנו תוהים מדוע הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בה נותר מבוזבז ולא ממומש.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט