Scorpions - Taken by Force
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני יום 1
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 4 לדצמבר, 1977 הוציאו “Scorpions” את אלבומם החמישי “Taken by Force”.
מה שהתפרץ מהלהקה בחורף 1977 היה הרבה מעבר לעוד אלבום. "Taken by Force" מסמן את הרגע שבו הרוח הניסיונית של שנותיה המוקדמות של הלהקה, התנגשה באופן חזיתי עם הזהות הדואלית הכבדה-מלודית שעמדה להגדיר את "Scorpions" בעשורים הבאים. זהו אלבום שנוצר מתוך מתח פנימי, עוצב על ידי התפתחות מוזיקלית, וחושל על-ידי יצירתיות פורצת.
כשהלהקה נכנסה לאולפן בחודש יוני 1977, היא כבר עברה דרך כמה שלבי התפתחות מוזיקליים שונים. המיסטיקה האטמוספרית של "Fly to the Rainbow", הרגש המזוקק של "In Trance", והאגרסיביות החדה יותר של "Virgin Killer" רמזו כולם על שינוי כיוון נוסף. בתוך הלהקה, השינוי הזה הלך והואץ עד שהגיע לדרגת רתיחה. Klaus Meine ו- Rudolf Schenker דחפו את ההרכב לעבר גישה כבדה ועוצמתית יותר של הארד-רוק, בעוד שהגיטריסט Uli Jon Roth נטה עמוק יותר לעבר נגינה רוחנית, אקספרסיבית וזורמת. אבל דווקא החיכוך היצירתי הזה שיוביל בסופו של דבר לעזיבתו של רות', הוא הלב הפועם שמאחורי "Taken by Force".
המפיק Dieter Dierks דחף את הלהקה לעבר דיוק וכבדות. הגישה שלו החלה לעצב את הסאונד שיהפוך את "Scorpions" לענקי איצטדיונים. רות', מנגד, שפך צבע, אווירה ואש רגשית לתוך כל סולו. ההתנגשות בין שתי הגישות יצרה את החום, האנרגיה והזהות הבלתי מוטלת בספק של האלבום.
האלבום נפתח עם "Steamrock Fever", קטע מהיר, חד וחשמלי שמצהיר בביטחון שהלהקה ראויה לבמות הגדולות בעולם. הוא ישיר, עוצמתי, מלא ביטחון ובנוי מאינסטינקטים "איצטדיוניים" שהלהקה החלה לפתח.
אחריו "We’ll Burn the Sky" מוביל את האלבום למרחב הרגשי שלו. Klaus Meine מגיע לגבהים דרמטיים, בעוד שהגיטרה של Uli Jon Roth מוסיפה עומק וגעגוע שהופכים את השיר לאחד מהרגעים המרגשים באלבום. המילים נלקחו במקור מתוך שיר שכתבה מוניקה דאנמן, חברתו האחרונה של Jimi Hendrix, כמחווה לזכרו לאחר מותו.
הדינמיקה של הלהקה נוכחת היטב ב- "I’ve Got to Be Free". זה קטע אולי ג'ון רות' קלאסי שמבטא מאבק אישי ועצמאות אמנותית. הוא תזזיתי, חסר מנוחה ומונע על-ידי עבודת גיטרה טהורה.
ואז מגיע היהלום שכתר: "The Sails of Charon" עם ריף אלמותי, אפל, קליט ואקזוטי. אווירה מהפנטת. סולו גיטרה שהשפיע על דור שלם של נגני מטאל וניאו-קלאסי. זהו Uli Jon Roth בשיאו באחד מרגעי הגיטרה המגדירים של שנות ה-70, לא פחות. השיר זכה לגרסאות כיסויי של להקת "Testament" באוסף "Signs of Chaos" משנת 1997 ושל Yngwie Malmsteen באלבום הקאברים שלו "Inspiration" משנת 1996.
השיר "He’s a Woman, She’s a Man" מציג את הצד השני של הזהות המתפתחת של הלהקה. הוא מהיר, כבד, אגרסיבי וגדוש בגישה שהפכה את Rudolf Schenker לכוח המניע של ה"סקורפיונס" באלבומים הבאים כמו "Lovedrive".
האלבום ננעל עם "Born to Touch Your Feelings", בלדה רגשית, עטופה באווירה וצלילים עדינים. היא מבשרת את הנטייה המלודית שתביא בהמשך ללהקה את חלק מלהיטיה הגדולים ביותר.
עטיפת האלבום צולמה על ידי הצלם מיכאל פון גימבוט, שזה לו שיתוף הפעולה השלישי עם הלהקה. כמו בשתי עטיפות האלבומים הקודמות, גם כאן פרצה מחלוקת סביב התמונה, ובעקבותיה הוחלפה העטיפה במדינות רבות בגרסה "בטוחה" יותר שכללה תמונות של חברי הלהקה. העיצוב המקורי הציג ילדים משחקים בנשקים בבית קברות צבאי בצרפת, דימוי שחלק מהצופים מצאו כפוגעני.
עם יציאתו, "Taken by Force" לא הזניק עדיין את הלהקה להצלחה עולמית, אך הוא סימן את סיומה של תקופה ואת תחילתה של אחרת. זה יהיה אלבום האולפן האחרון של "Scorpions" עם Uli Jon Roth, שעזיבתו אפשרה את התגבשות ההרכב הקלאסי שישלוט בשנות ה-80 ביד רמה ויוביל אותה להצלחה פנומנלית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל