Garbage - Version 2.0
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 11.05.1998
"מצאנו את עצמנו בשורה הראשונה יחד עם כוכבי המוזיקה הכי גדולים של זמננו, היו שם מדונה, לורין היל, ושאניה טווין, ואנחנו, מי היה מאמין שאנדרדוג כמונו יגיע למעמד שכזה לצד אומנים כאלה גדולים" נזכרת בערגה Shirley Manson על מועמדותה של להקת גארבג' בטקס הגארמי לשנת 1999, היה זה אלבומם השני "Version 2.0", שיצא ב- 11.05.1998, והפך את להקת "גארבג'" מתגלית השנה, ללהקה מוכחת שמחזקת את כוחה עם מועמדות לאלבום השנה, ומכירות מרשימות של כארבעה מיליון עותקים ברחבי העולם (1.7 מיליון בארה"ב) אלבום שכולל כמה מהנאמברים החזקים ביותר שלהם.
מספר חבר הלהקה בוץ' ויג "הכל התחיל בראש הלייבל שלנו ג'רי מוס שהיה לו בית קיט על החוף במקום שנקרא "Friday Harbour" בסן חואן, הוא השאיל לנו את הבית לחודש, היינו מבודדים רק אנחנו, כוס יין, והים, זה נתן לנו את השקט לסדר את המחשבות שלנו, ולהיות ממוקדים בהקלטה.
לאחר ש"גארבג'" הפכה לתגלית של עולם המוזיקה לשנת 1996, הם הבינו שהם חייבים לקחת את הסטייל המוזיקלי מאלבום הבכורה ולהעלות אותו שלב, לא לדרוך במקום.
לקראת האלבום הבא עולם המוזיקה החל להשתנות, יותר ויותר אומנים נטשו את הגיטרות והוסיפו יותר ויותר כלים אלקטרוניים, גם בוץ' ויג וחבריו שידרגו את עצמם כשנכנסו לעולם הדיגיטלי כשהחלו לעבוד עם תוכנת ה"פרוטולס", תוכנה שתיעלה את תהליך ההפקה לקראת ההקלטות של האלבום "Version 2.0". גם שמו של האלבום מעיד על האבולוציה שלהם לשדרג את עצמם.
העבודה של "גארבג'" עם "פרוטולס" קיצרה תהליכים מבחינה הפקתית והיתה מעין התחלת הקידמה והייעול של תהליכי העבודה שאפשר לראות במוזיקה כיום, אבל בזמן אמת האירה אותם לעיתים באור שלילי, כשאוהדי המוזיקה לעיתים ראו בהם כמתחזים למוזיקאים, בפרספקטיבה לאחור, הם בסך הכל הקדימו את מעט את זמנם.
קרדיט גדול לסאונד של הלהקה לבוץ' ויג וסטיב מרקר שהכירו עוד מלהקת "Spooner" שם שיתפו פעולה בפעם הראשונה, בהמשך הקימו יחדיו את "Smart Studios", כל הנסיון הטכני שהיה להם בא לידי ביטוי ב- "Version 2.0".
הם הקימו מערכת תופים בתוך מפעל ממתקים שיצא משימוש (יחד עם מהנדס הסאונד בילי בוש), והקליטו סאונדים שונים ומעניינים כשהם משתמשים באקוסטיקה של הבניין הרעוע.
האלבום נחשב למעין אוסף להיטים שלהם כאשר לא פחות משישה שירים יצאו ממנו כסינגלים ביניהם השיר "When I Grow Up" שעוסק בתהליך הגדילה וההתבגרות.
בחלק מהשירים השתמשו "גארבג'" בדגימות קצרות או השאלה של משפטים קצרים מתוך שירים מוכרים, ופחות מוכרים מהעבר (פלגיאט) זה קרה ב- "Special" שם השתמשו במשפט מתוך "Talk of the Town" של "הפריטנדרז", ובשיר "Push It" כשהשתמשו במשפט מתוך השיר של "הביץ' בויז" "Don't Worry Baby", וגם ב- "I Think I'm Paranoid" שבסופו השתמשו בקטע מתוך שיר של להקת "The Outsiders" בשם "Bend Me Shape Me".
בשיר "The Trick Is to Keep Breathing" שירלי מנסון מעבירה תחושה אוניברסלית שמתאימה לכולנו, ברגעים הקשים להמשיך לנשום, וזה יעבור.
חלקו האחרון של השיר הנועל "You Look So Fine" הוא השראה שקיבלה Shirley Manson לאחר שצפתה בסרט טיטאניק, והפך את אקורד הסיום של האלבום למעט דרמטי.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות