The Black Crowes - The Southern Harmony and Musical Companion

ב- 12 למאי, 1992 "The Black Crowes" הוציאו את אלבומם השני "The Southern Harmony and Musical Companion".

האלבום הזה מנציח באופן רשמי את הזהות המוזיקלית של "The Black Crowes", אשר העמיקה את אחיזתה בסגנון ה- "Southern Rock". בעקבות הצלחת אלבום הבכורה שלהם, "Shake Your Money Maker" אשר יצא בשנת 1990, היתה הלהקה משוחררת יותר ללכת נגד הזרם המוזיקלי של האלטרנטיב והגראנג' שמשלו בכיפה באותה תקופה, ולחזור אחורה בזמן עם אלבום שהסיר את הליטוש המסחרי לטובת סאונד עמוס גרוב, ספוג בהשפעות של בלוז, גוספל ורוק קלאסי. זה אלבום לא מתנצל ולא מתפשר שהחזיר לחיים את סגנון "הרוק הדרומי" אשר שלט בארה"ב שני עשורים ויותר קודם לכן.

שמו של האלבום נלקח מספר שירים ידוע באותו השם, אשר פורסם לראשונה בשנת 1835 על ידי ויליאם ווקר.

בדומה לאלבום הבכורה שלהם, כל הרצועות באלבום הזה, מלבד אחת (גרסת כיסוי לשיר "Time Will Tell" של Bob Marley), נכתבו על ידי האחים Chris Robinson ו- Rich Robinson.

החל מהשיר הפותח, "Sting Me", הלהקה מציגה הצהרה לוהטת של מטרה - "להשיב עטרה לישנה"! הריפים הבלוזיים של Rich Robinson, נגינת הפסנתר בסגנון הונקי-טונק והשירה של Chris Robinson שמשדרת שילוב של חוצפה ותשוקה לגוספל לא מותירים מקום לספק. הלהקה חוגגת את הרוק הקלאסי של שנות השבעים. שירים כמו "Remedy" ו-"Hotel Illness" מרגישים כמו קטעים מסשן אבוד של "הרולינג סטונס" - במיוחד הראשון שבו משתתפות Barbara Mitchell ו- Taj Harmon בקולות רקע בסגנון הגוספל.

אחת מנקודות החוזקה של האלבום היא ללא ספק הצטרפותו של הגיטריסט Marc Ford בגיטרה מובילה, במקומו של Jeff Cease, אשר פוטר מהלהקה שנה קודם לכן. שיתוף הפעולה שלו עם Rich Robinson נפלא ומוסיף לסאונד העשיר של האלבום. נקודת חוזקה נוספת קשורה בהצטרפותו של הקלידן Eddie Harsch ללהקה. אדי מביא עימו את סגנון הגוספל הדרומי שמעמיק את האווירה הקלאסית-שורשית של האלבום, במיוחד בשירים כמו "Thorn in My Pride" ו-"Sometimes Salvation".

למרות נטיות הרטרו הלא מתנצלות, שהיו שונות מאוד מהנוף המוזיקלי של אותה תקופה, אשר הסתמך בעיקר על אלטרנטיב וגראנג', "The Southern Harmony and Musical Companion" עשה את הבלי יאומן והגיע לראש מצעד הבילבורד 200, מה שמעיד על השפעתו הרחבה. במבט לאחור, אין כל ספק שמדובר בשיא היצירתי של "The Black Crowes" - אשר משלב רוק דרומי, סול, גוספל ובלוז עם כמות נכונה של חוצפה.

האלבום קבע שיא חדש בכך שהצליח להצעיד ארבעה שירים למקום הראשון במצעד אלבומי הרוק - תוך שהוא עוקף את השיא הקודם של Tom Petty משנת 1989, אשר עמד על שלושה שירים.

אין זה מפתיע אם כן שהאלבום "The Southern Harmony and Musical Companion" דורג במקום ה-477 בספר "The 500 Greatest Rock & Metal Albums of All Time" של "Rock Hard magazine" ושהמגזין "Guitar World" דירג אותו במקום ה-100 ברשימת 100 אלבומי הגיטרה הטובים ביותר אי פעם.

להאזנה: Spotify

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר