top of page

Helloween - Walls of Jericho

לפני 3 שעות
זמן קריאה 5 דקות

ב- 18 בנובמבר 1985 יצא "Walls of Jericho", אלבום האולפן המלא הראשון של להקת "Helloween".


Helloween - Walls of Jericho

שורשיה של הלהקה שחוללה מהפכה במטאל האירופי והגדירה את חוקי הפאוור מטאל המלודי נעוצים בעיר הנמל הצפונית המבורג שבגרמניה של שלהי שנות השבעים. בשנת 1978 הקימו שני נערים צעירים וחובבי רוק כבד, הגיטריסט והסולן Kai Hansen וחברו הגיטריסט Piet Sielck, הרכב תיכוניסטים מוקדם שנקרא "Gentry". השניים שאבו השראה מלהקות הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי דוגמת "Iron Maiden" וכן "Judas Priest" לצד האנרגיה המהירה של "Motörhead", וחיפשו מוזיקאים נוספים שיחלקו איתם את התשוקה לנגינה מהירה, מלודית וחסרת פשרות. בשנת 1980, עם הצטרפותם של הבסיסט Markus Grosskopf ושל המתופף האנרגטי Ingo Schwichtenberg, שינתה החבורה את שמה ללהקת "Second Hell" והחלה לגבש צליל כבד ומהיר יותר במועדונים המקומיים של המבורג.


בשנת 1982, לאחר ש-Piet Sielck עזב את ההרכב לטובת לימודי סאונד והפקה שבהמשך יובילו אותו להקים עם הנסן את להקת "Iron Savior", אימצה הלהקה את השם "Iron Fist" כמחווה לשירם המפורסם של "Motörhead". נקודת המפנה המכרעת התרחשה בתחילת שנת 1984, כאשר אל ההרכב הצטרף הגיטריסט המחונן Michael Weikath, שהגיע מלהקת הרוק המקומית "Powerfool". השילוב בין הסגנון האגרסיבי והחד של הנסן לבין הגישה המלודית והניאו-קלאסית של וייקאת יצר כימיה מידית ונדירה. המתופף שוויכטנברג הוא שהציע לשנות את שם הלהקה ללהקת "Helloween", תוך החלפת האות A באות E כדי ליצור קישור ישיר למילת הגיהנום באנגלית, והגה את הרעיון הגרפי המבריק להפוך את האות O בלוגו הלהקה לדלעת מחייכת, סמל שהפך לאחד האייקונים המזוהים ביותר בתולדות המטאל העולמי.


ההזדמנות הגדולה של הרביעייה מהמבורג הגיעה באביב 1984, כאשר Karl-Ulrich Walterbach, מייסד חברת התקליטים העצמאית הצעירה Noise Records מברלין, חיפש להקות גרמניות חדשות עבור אלבום אוסף היסטורי בשם "Death Metal", לצד להקות כמו "Running Wild" וכן "Hellhammer" השווייצרית. חברי "Helloween" הקליטו עבור האוסף שני שירים מקוריים, "Oernst of Life" של וייקאת וכן "Metal Invaders" המשותף להנסן ולווייקאת. התגובות הנלהבות לשני השירים היו כה חזקות, עד שחברת התקליטים החתימה את הלהקה מיד על חוזה הקלטות. עוד בטרם הקלטת אלבום הבכורה המלא, שחררה הלהקה במרץ 1985 מיני אלבום מצליח הנושא את השם "Helloween", שכלל חמישה שירים מכוננים ובהם "Starlight", "Murderer", "Warrior", "Victim of Fate" וכן "Cry for Freedom", אשר הציבו את הלהקה הצעירה בחזית סצנת הספיד מטאל הגרמנית המתעוררת והכינו את הקרקע ליצירת המופת המלאה הראשונה שלה.


בספטמבר ובאוקטובר 1985 התכנסו Kai Hansen, הגיטריסט Michael Weikath, הבסיסט Markus Grosskopf והמתופף Ingo Schwichtenberg באולפני Musiclab שבמערב ברלין, יחד עם המפיק וטכנאי הסאונד המנוסה Harris Johns. ג'ונס, שכבר עבד עם הלהקה על המיני אלבום הקודם ונחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של הסאונד הגרמני הכבד בשנות השמונים, דחף את ארבעת המוזיקאים הצעירים לקצה גבול היכולת הטכנית שלהם. באותה תקופה טרם גייסה הלהקה סולן ייעודי, והנסן נטל על עצמו את מלאכת השירה הראשית במקביל לנגינת הגיטרה המורכבת. קולו הגבוה, המחוספס והחודר, שנע בין זעקות ת'ראש גולמיות לצרחות פלצט דרמטיות, העניק לאלבום אופי פראי, אותנטי וייחודי, שמבדיל אותו מכל אלבום אחר בדיסקוגרפיה של הלהקה עד חזרתו המרגשת של הנסן לשורותיה בשנת 2016.


מבחינה מוזיקלית, "Walls of Jericho" הוא החוליה המקשרת ההיסטורית שבה הספיד מטאל והת'ראש המוקדם התמזגו לראשונה עם המלודיות האפיות והאופטימיות שיהפכו לבסיס הפאוור מטאל. בניגוד ללהקות הת'ראש האמריקאיות והגרמניות של אמצע שנות השמונים שהתמקדו בריפים כרומטיים קודרים ובאווירה אפוקליפטית, הנסן ווייקאת בנו את השירים סביב הרמוניות גיטרה כפולות ומורכבות בהשראת מוזיקה קלאסית, שינויי קצב תכופים ופזמונים הרואיים. הבס של גרוסקופף לא הסתפק בליווי בסיסי אלא ניגן קווים מלודיים עצמאיים ומהירים שהתחרו בגיטרות, בעוד התיפוף של שוויכטנברג שילב עוצמה של דאבל בס בלתי פוסק עם גרוב חי ואנרגיה סוחפת.


האלבום נפתח בקטע הקצר והמלכותי "Walls of Jericho", פתיחה בת חמישים שניות של תרועות חצוצרה והרמוניות גיטרה חגיגיות שמבוססות על מנגינת הילדים האנגלית המוכרת "London Bridge Is Falling Down", אותו מוטיב מוזיקלי שהלהקה כבר שתלה בהומור כפתיחה לשיר "Starlight" במיני אלבום הקודם. ברגע שבו חומות יריחו המוזיקליות קורסות ברעש אדיר, מתפרץ מתוכן "Ride the Sky", אחד ההמנונים הגדולים והמשפיעים ביותר בתולדות המטאל. השיר, שכתב הנסן בשיתוף הקלידן האורח שמכונה בקרדיטים James "Could Ya" על סינתיסייזר מדגם Emulator II, נפתח בתיפוף מסחרר ובריף גיטרה מנסר במהירות מסחררת. השירה מלאת התשוקה של הנסן, הקוראת לפרוש כנפיים ולשבור את שלשלאות השגרה, מובילה אל דו-קרב סולואים וירטואוזי שבו הגיטרות של הנסן ווייקאת משלימות זו את זו בדיוק כירורגי.



מיד אחריו שומרת הלהקה על דופק גבוה עם "Reptile", שיר שכתב וייקאת ומשלב ריפים כבדים ומקוטעים עם מלודיות גיטרה פתלתלות שמזכירות תנועה של זוחל טורף, ומדגים את היכולת של הלהקה לשלב הומור וקלילות בתוך נגינה אגרסיבית. משם ממשיך האלבום אל "Guardians", קלאסיקת ספיד מטאל מלודית נוספת מבית היוצר של וייקאת, שנפתחת בקו בס בולט ודוהר של גרוסקופף ומתפתחת לפזמון אצטדיונים סוחף ודו-שיח גיטרות הרמוני שכבר מרמז בבירור על הכיוון המוזיקלי שיוביל את הלהקה בצמד אלבומי "Keeper of the Seven Keys" בשנים הבאות.


הצד האפל והדרמטי יותר של האלבום נחשף ביצירה האפית של הנסן "Phantoms of Death". השיר נפתח בנגינת גיטרה נקייה ומלנכולית שבונה מתח קודר לפני שהסערה החשמלית מתפרצת במלוא עוזה, כשהמילים מתארות חזון קודר של חורבן ומלחמה על רקע אחת מתצוגות הנגינה המהירות והטכניות ביותר של הלהקה. אחריו מגיעה גרסת האולפן המחודשת, המהודקת והמהירה יותר לשיר "Metal Invaders", אותו המנון מוקדם מהאוסף של שנת 1984 שזכה כאן לעיבוד מחודש ולסאונד חד ומלוטש בהרבה תחת ידיו של ג'ונס.


הצד השני של התקליט המקורי מציג את אחד השירים המקוריים והמשעשעים ביותר באלבום, "Gorgar", שכתב הנסן כמחווה למכונת הפינבול המדברת הראשונה בהיסטוריה שייצרה חברת Williams בשנת 1979. השיר מתאר בהומור עצמי את התמכרותו של השחקן שמאבד את כל כספו מול המכונה השטנית שלועגת לו, ומשלב באמצע היצירה עיבוד מטאל מבריק למוטיב הקלאסי מתוך יצירתו של המלחין הנורווגי Edvard Grieg, "באולם מלך ההר" מתוך "Peer Gynt", רגע שמדגים כיצד הלהקה שזרה השפעות קלאסיות בתוך מטאל מהיר.



מיד לאחר מכן מגיע המנון הקרב הרשמי של הלהקה ושל סצנת המטאל הגרמנית כולה, "Heavy Metal Is the Law". השיר הקצבי והסוחף נבנה במיוחד עבור הופעות חיות, כולל הקלטת אווירה של קהל שואג שהושתלה במיקס האולפני כדי לדמות אצטדיון גועש שבו הנסן מנצח על המאזינים בקריאות קרב על נאמנות מוחלטת לחוקי הרוק הכבד. האלבום המקורי נחתם ביצירת המופת בת שבע הדקות ורבע שכתב וייקאת, "How Many Tears". זהו האפוס הבוגר, המרגש והמורכב ביותר באלבום, יצירה אנטי-מלחמתית נוקבת שעוסקת בבצע כסף, באדישות אנושית ובמחיר הדמים של מלחמות העולם. השיר נע בין בתי שירה מהירים וקודרים לבין קטע מעבר איטי, שקט ומהפנט באמצע היצירה, שבו הבס של גרוסקופף ופריטות הגיטרה העדינות בונים מתח רגשי אדיר המתפוצץ לסולו גיטרה ארוך ומצמרר שמותיר את המאזין חסר נשימה.



עטיפת האלבום האייקונית אוירה על ידי המעצב הגרפי הגרמני Uwe Karczewski יחד עם אשתו Edda Karczewski, שליוו את הלהקה בתחילת דרכה. האיור מציג דמות ענק שרירית בברדס כתום המנפצת באגרופה את חומות יריחו המבוצרות, כשמתוך השברים והאבק מזנקות דמויות הדלעת המרושעות, שילוב ויזואלי של אימה וקריצה הומוריסטית שהפך לסמל המסחרי של "Helloween". בשנת 1988, עם המעבר לעידן הדיסקים, איחדה חברת Noise Records את "Walls of Jericho" יחד עם חמשת שירי המיני אלבום משנת 1985 ועם הסינגל העוצמתי "Judas" שיצא בשנת 1986 למהדורה מאוחדת אחת בת ארבע עשרה רצועות, שהפכה לגרסה המוכרת והנפוצה ביותר של האלבום ברחבי העולם.


עם צאתו זכה "Walls of Jericho" להצלחה עצומה במחתרת המטאל האירופית והעולמית, וביסס את מעמדה של "Helloween" כהבטחה הגדולה ביותר שיצאה מגרמניה מאז ימי "Scorpions" וכן "Accept". בעקבות סיבוב ההופעות התובעני שליווה את האלבום, הבין הנסן כי השילוב בין נגינת הגיטרה המהירה והמורכבת לבין שירה ראשית מדי ערב פוגע ביכולתו בשתי החזיתות, החלטה שהובילה לגיוסו של הסולן הצעיר Michael Kiske ולהקלטת צמד אלבומי המופת "Keeper of the Seven Keys". במבחן הזמן, מעבר לחשיבותו ההיסטורית כנקודת הזנק של הלהקה, ניצב "Walls of Jericho" כיצירה חד-פעמית, אנרגטית וטהורה, אלבום שבו ת'ראש, ספיד ופאוור מטאל התנגשו בעוצמה גולמית ויצרו ניצוץ שממשיך להאיר את עולם המטאל עד היום.



"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page