ב- 23 ליוני, 1992 "Killers" הוציאו את אלבום הבכורה שלהם "Murder One".
למי שלא מכיר "Killers" (לא להתבלבל עם להקת הרוק האלטרנטיבי האמריקאי "The Killers"), היא להקת הבי מטאל בריטית, שהוקמה בשנת 1990 על ידי סולן "Iron Maiden" לשעבר, Paul Di'Anno.
כידוע, לפני שהקים את "Killers", הייתה ל- Paul Di'Anno קריירה בולטת בסצנת ההבי מטאל. הוא זכה לתהילה כסולן של "Iron Maiden" החל מ- 1977 ועד 1981, כאשר קולו העוצמתי והמחוספס תורם להצלחתה, באלבום הבכורה "Iron Maiden" ובאלבום "Killers" - שניהם נחשבים לקלאסיקה בז'אנר. עם זאת, עקב הבעיות והעימותים האישיים של דיאנו עם חברי הלהקה, הוא נאלץ לעזוב אותה בשנת 1981.
לאחר שעזב את "Iron Maiden" דיאנו הקים את להקת "Di'Anno", שהוציאה אלבום אחד והציגה סאונד שונה מהסגנון המסורתי של ההבי מטאל הבריטי, אשר נוטה יותר לכיוון רוק אמריקאי. בהמשך הוא הצטרף לסופרגרופ "Gogmagog", שכלל את הבסיסט Neil Murray, הגיטריסטים Pete Willis ו- Janick Gers ואת המתופף Clive Burr.
בשנת 1985 דיאנו הקים את "Battlezone", להקת הבי מטאל נוספת שאפילו הוציא 3 אלבומים. עם זאת, סכסוכים בתוך הלהקה ובעיות עם סמים ואלימות הובילו לפירוקה. לאחר מכן דיאנו הצטרף לסיבוב ההופעות של "Praying Mantis" ביפן לפני שהקים את "Killers" ב- 1990 יחד עם הגיטריסט Cliff Evans, המתופף Steve Hopgood והבסיסט John Gallagher. בהתחלה הם ניגנו שירים של "Iron Maiden" כי לא הי להם שום חומר מקורי, אבל כנראה שזה הספיק לחברת התקליטים BMG, שהחליטה להעניק להם חוזה הקלטות בסך של 250,000 דולר.
לאחר החתימה, החלו "Killers" לכתוב את אלבום הבכורה שלהם, "Murder One", עם המפיק הנודע Rob Fraboni. הלהקה עברה לבינגהמטון, שם עבדה על האלבום ופיתחה חומרים משלה. "Murder One" הציג את היכולות המוזיקליות של הלהקה, תוך מיזוג של ריפים כבדים, הוקים מלודיים יחד עם הקול הייחודי של דיאנו. האלבום סימן פרק חדש בקריירה של דיאנו, והוכיח שהוא ממשך להתפתח כפרונטמן וככותב שירים.
האלבום "Murder One" הוא מסע מוזיקלי שמחזיר את המאזינים להבי מטאל הקלאסי ומזכיר את "תור הזהב" של הז'אנר משנות השמונים. האלבום מתניע בצרחה ומיד לאחריה התופים הרועמים של "Impaler", שמתעלים את הכבדות של חברי הלהקה ישר לאוזננו ומכינים אותנו לנסיעה המלהיבה שמחכה לנו בהמשך. השירה המחוספסת של Di'Anno מחזירה אותנו היישר לימים הראשונים של "Iron Maiden", ומעוררת בנו תחושה של נוסטלגיה.
האלבום ממשיך עם "The Beast Arises" שהריף הפותח והקולות של דיאנו שבו יזכירו לכם את "Accept". ואז מגיע הקאבר הראשון "Children of the Revolution". הלהקה מזריקה כאן אנרגיה מדבקת לפזמונים ומוסיפה שני סולואי גיטרה מרהיבים שמשלימים את המעבר של השיר מלהיט של "T. Rex" לקלאסיקת הבי מטאל משנות ה-80. "S & M" כולל תבנית בס-תופים נהדרת, ליין גיטרה מלודי ושירה עוצמתית של דיאנו. "Takin' No Prisoners" מביא גוונים של "Queensrÿche" הן בצבע הווקאלי של Di'anno והן בלחן, עם אלמנטים שהושפעו בוודאי מ- "I Don't Believe in Love". אחריו מגיע "Marshall Lockjaw" רוקר בקצב מהיר על "צייד ראשים" עתידני שדמותו מופיעה בחוברת הפנימית של האלבום. אינטרו התיפוף של "Protector" החזיר אותנו ל-"The Ides Of March" - רצועת הפתיחה של האלבום "Killers", בעוד שהפאוור באלאד "Dream Keeper" כבשה אותנו עם המילים המלטפות והציגה את אחד הביצועים הווקאליים המרתקים של דיאנו באלבום. ככל שהאלבום מתקדם, דיאנו ממשיך להראות את הגיוון הקולי שלו, ושוב נשמע לפעמים כמו Geoff Tate ב- "Awakening". האלבום מסתיים בביצוע של הבלדה האפית של "איירון מיידן" "Remember Tomorrow". הקאבר אולי לא מתעלה על המקור, אבל הוא עדיין מוסיף לקסם של האלבום.
גירסת הרימאסטר של האלבום כוללת הקלטות מהחזרות שביצעה הלהקה לשירים "Impaler", "The Beast Arises", "Marshall Lockjaw", ו- "Children of the Revolution", בתוספת גרסה אקוסטית של "Dream Keeper". הקלטות הדמו האלו מציעות הצצה לתהליך הכתיבה של הלהקה ומעצימות את החוויה הכוללת.
האלבום "Murder One" מייצג פרק מרכזי בקריירה של Paul Di'Anno. זה אולי לא אלבום עם זהות מגובשת שמגיע לרמה של ימי הזוהר של "מיידן", אבל הוא מציג את היכולת של דיאנו להתפתח ולחקור אפיקים מוזיקליים חדשים. עם השילוב של השפעות מטאל שונות והיכולת הקולית הייחודית של דיאנו, "Murder One" נותר עדות מסקרנת למסע הגילוי העצמי שלו.
למרות שאינו אחיד ברמתו, על-אף שהוא אינו פורץ דרך או מגדיר את הז'אנר, "Murder One" מציע הצצה לאבולוציה האמנותית של הפרונטמן הכריזמטי, ומשמש תזכורת לתרומה האדירה של Paul Di'Anno לז'אנר המטאל.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט