באלבום השלישי של "Linkin Park" יש משהו סימלי.
הוא מסמל תהליך התבגרות של ילד אשר הופך להיות גבר.
ונפתח בציטוט מאת Chester Bennington:
“We thought, ‘Fine, you’re pissing us off. We’re going to make something so different that you can shove nu-metal up your ass”
לאחר שני אלבומים מטורפים ומצליחים ביותר "Hybrid Theory" ו- "Meteora" חברי הלהקה לוקחים פסק זמן להתרכז קצת בחיים האישיים שלהם. אחרי הוריקן ההצלחה של מכירות, הופעות, ראיונות ולוח זמנים של רוק סטארים. הם ביקשו להיות עם המשפחה, עם החברים ואפילו ללכת למכולת (אתם מאמינים?) כדי להרגיש קצת נורמליים ולשים את כל הטרוף הזה על Pause. אך כמובן שעם הזמן הם לא יכלו להפסיק ליצור, Mike Shinoda הקים את פרויקט ההיפ הופ Fort Minor וצ'סטר את הרכב הרוק Dead By Sunrise כשעוד לפני כן יצא שיתוף הפעולה עם Jay-Z בשם Collision Course.
העבודה על האלבום החלה ב-2006 כשהחברים מחפשים את עצמם ברעיונות שונים ומגוונים ומגיעים למצב בוא הם מקליטים עשרות דמואים שלבסוף מתנקזים לבערך 50 – 60 שירים. מתוכם הם מתחילים לעבוד לעומק ולגבש חומרים סופיים. אם באלבומים הקודמים זמן העבודה על האלבום ארך כשישה חודשים, כאן מגיעים החברים ל-14 חודשים, עובדה אשר לכשעצמה מרמזת על ניסיונות רבים והתלבטויות שונות. לצורך האלבום הם גייסו את המפיק הנודע Rick Rubin לצד מייק שכבר לוקח באופן קבוע את הפיקוד על ההפקה, שיתוף פעולה שהמשיך גם לשני האלבומים הבאים שבכלל מביאים לידי ביטוי טיולים במרחבי מוסיקה רחוקים.
כנראה שחברי הלהקה פשוט לא יכלו לחזור על עצמם ולשמור על אותו ז'אנר מוסיקלי, הן מבחינת היצירה והן מבחינת הרלוונטיות המוסיקלית. אם לומר את האמת זה היה נראה קצת שבלוני וחסר כשרון, במיוחד לאור העובדה שיחד עם ההתבגרות שלהם גם המעריצים שלהם התבגרו. אז הוחלט לאמץ את הבגרות מה שבא לידי ביטוי בכך ש...
נוספו קטעים רבים של כלי מיתר בעזרתו של המנצח והמלחין הקנדי David Campbell.
קטעי הראפ של מייק ירדו משמעותית (לשני שירים בלבד) והוא טופס נפח יותר גדול בהרמוניה עם צ'סטר ובקולות רקע.
קטעי הסקרטצ'ינג של Joe Hahn ירדו משמעותי בהשוואה לאלבומים הקודמים כשהאן עובר לעמדה אלקטרונית יותר.
לעומת זאת...
הגיטרות קיבלו נפח ואופי אחר, עם הבלחות קטנות של סולואים מדי פעם וריפים חזקים בעיקר בפזמון.
יוצא דופן ומדהים הוא השיר No More Sorrow.
הרבה מאוד שימוש בצלילים אלקטרונים שיוצרים אווירה דרמטית ודינמיקה שונה מאוד מהשימוש שנעשה בהם באלבומים הקודמים.
ישנם שני אלמנטים נוספים שהוכיחו כי מדובר בהתבגרות של חבורת הנערים עם הקוצים והמכנסיים הרחבות.
הראשון (ואל תצחקו) הוא אזהרת ה-Parental Advisory שבניגוד לשני האלבומים הקודמים, לא קיימת באלבום הזה, והאלמנט השני הוא ההתייחסות לפוליטיקה ואיכות הסביבה שבאים לידי ביטוי באופן מובהק בטקסטים של השירים וגם בקליפ של הסינגל הראשון שיצא מהאלבום What I’ve Done.
אם כבר אנחנו מדברים על השיר הזה, אז קשה שלא להתייחס לטקסט של השיר שהוא מעין שיר פרידה של הלהקה למה שהיא הייתה...
In this farewell / There’s no blood, there’s no alibi / ’Cause I’ve drawn regret / From the truth of a thousand lies / So let mercy come and wash away
האלבום הזה מהווה ללא עוררין הצלחה מסחררת עבור הלהקה. הוא התברג מיד במקום הראשון בבילבורד 200 ואף יותר מכך, הוא כבש את המקום הראשון ביותר מ-20 מדינות בעולם !!
בהסתכלות לאחור זהו ללא ספק האלבום שהיווה את יריית הפתיחה של הלהקה בריצה למרחקים ארוכים ומרחבים מוזיקליים שונים ומשונים, זוכרים את דיוני ה-DNA שלנו, אז זהו אחד מהם.
להאזנה לאלבום ב- Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט