המלצת המערכת...
והפעם, האלבום "Super Session" של Mike Bloomfield, Al Kooper, Steve (Stephen) Stills, ששוחרר ב- 22 ליולי, 1968.
שלוש שנים לאחר ששיתפו פעולה עם בוב דילן באלבום הקלאסי "Highway 61 Revisited", אל קופר ומייקל בלומפילד מחליטים לאחד כוחות לסשן הקלטות בסגנון "free Style", בו יקליטו אלבום מלא שכולו על טהרת הג'אם סשן.
קופר בדיוק סיים את הקשר שלו עם "Blood, Sweat & Tears", עימם הקליט את האלבום הראשון "Child Is Father to the Man", בלומפילד בדיוק עמד לעזוב את "Electric Flag", והשניים החליטו שזה הזמן שלהם לג'מג'ם ביחד.
קופר סגר יומיים מלאים באולפן, והשניים הזמינו לסשן המאולתר את חבריו של בלומפילד ל- "Electric Flag" - הקלידן בארי גולדברג והבסיסט הארווי ברוקס (כל הארבעה יהודים אגב), כמו גם את המתופף אדי הו ונגני סשן של כלי נשיפה.
ביום הראשון הם הקליטו שישה שירים שרובם מופיעים בצד הראשון של האלבום, אשר מובל בעיקרו על-ידי הבלוז הסוחף והמתפרץ מהגיטרה של בלומפילד, וכולל בין היתר את "Albert's Shuffle" המחשמל, את "Man's Temptation" של קרטיס מייפילד ואת "His Holy Modal Majesty" בהשראת קולטריין.
למחרת בלומפילד לא הגיע לאולפן, וקופר ניסה לחפש, מעכשיו לעכשיו, גיטריסט שיחליף אותו. הוא ניסה את Carlos Santana, Steve Miller ו- Randy California, אך לבסוף הזעיק את Stephen Stills שהיה זמין, ובדיוק עזב את ה"באפלו ספרינגפילד". בנסיבות אלה, הצד השני של האלבום מובל בעיקר על-ידי סטילס וקופר, וכולל בין היתר את "It Takes a Lot to Laugh, It Takes a Train to Cry" של Bob Dylan, ביצוע מדהים ל- "Season of the Witch" של Donovan, וביצוע פסיכדלי משהו לשיר "You Don't Love Me" של Willie Cobbs.
יצירת המופת הזאת היא מסוג האלבומים שלא מייצרים עוד במוזיקה. זן נדיר של אלבומים שפס מן העולם זה מכבר, וכולל פרץ נדיר של כישרון ומוזיקה אנרגטית וחופשית שהוקלטה בספונטניות מדהימה בתוך יומיים בלבד.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט