No Doubt - Tragic Kingdom
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 10.10.1995
"אנחנו חייבים להיות מוכנים להיפרד מהחיים שתכננו, כדי לחיות את החיים שמחכים לנו", אמר הוגה הדעות והסופר האמריקאי Joseph Campbell.
זהו ציטוט שמקפל בתוכו בצורה מופלאה את התהליכים שהובילו להקת סקא אנונימית מאנהיים, קליפורניה, ממעמד של להקה שזכתה להתעלמות מוחלטת מתחנות הרדיו, כזו שנאמר עליה שרק מעשה אלוהי יכניס אותה לרדיו, ועד למצב של הוצאת אלבום שימכור כ-16 מיליון עותקים ברחבי העולם.
זהו הסיפור של "Tragic Kingdom", אלבומה השלישי של להקת "No Doubt", שיצא ב-10.10.1995.
אמצע שנות ה-80, ונגן הקלידים Eric Stefani רושם אותו ואת אחותו Gwen Stefani לתחרות כישרונות בבית הספר באנהיים, קליפורניה. השיר המועדף עליהם היה "On My Radio", להיט משנת 1979 של להקת הסקא "The Selecter".
גוון לבשה שמלה תוצרת בית שדמתה לזו שלבשה Julie Andrews ב"צלילי המוזיקה", המחזמר האהוב עליה.
היתה זו יריית הפתיחה של צמד האחים ללהקה שהם הקימו בשנת 1986 לצד John Spence, עמיתם לעבודה ברשת המזללות האמריקאית "Dairy Queen".
ספנס, שתגובתו הקבועה היתה "אין ספק!", נתן את ההשראה לשם הלהקה, חלק את תפקידי השירה עם גוון, והוסיף את הקול הצרוד שלו.
בהשראת להקות סקא בריטיות כמו "The Selecter", "Madness" ו-"The Specials", חברי "No Doubt" נתנו דרור לתסכולים היומיומיים שלהם לצאת החוצה.
מי שחשו לכודים במחוז אורנג' שטוף השמש, הידוע כביתו של דיסנילנד, החלו לנגן בסבב מסיבות מקומיות, ומצאו במהרה קהל מעריצים, תוך כדי שהם מצרפים אליהם את הבסיסט Tony Kanal, שבקרוב יתחיל לצאת עם גוון בסתר.
אבל טרגדיה היכתה בהם כאשר, בשנת 1987, ספנס שם קץ לחייו. זה היה הראשון מבין שלושה אירועים מטלטלים שישנו את מהלך הקריירה והעתיד של "נו דאוט", להקה שתוגדר בהמשך באופן טוטאלי על ידי הדרמה הבין-אישית שלה.
לאחר ש-Alan Meade, נגן החצוצרה שהפך לסולן שותף, עזב את "נו דאוט", גוון היתה מוכנה להוביל את הלהקה בכוחות עצמה. עד 1990, ההרכב התגבש עם המתופף Adrian Young וגיטריסט המטאל המקומי Tom Dumont, שהיו מעריצי הלהקה לפני שהצטרפו אליה, לצד חטיבת כלי נשיפה חזקה.
הפופולריות שלהם במועדונים ובמכללות בדרום קליפורניה גדלה, עד שלבסוף הם תפסו את עינו של Tony Ferguson, מגלה הכישרונות בחברת "Interscope", שהביא את מנהל התקליטים המפורסם Jimmy Iovine לאחת מהופעות "נו דאוט". איובין העריך שהבחורה הזאת תהיה כוכבת בתוך חמש שנים. כמה שהוא צדק.
אך בינתיים, עד לרגע ההוא בעתיד, תחילת הדרך של "נו דאוט" באינטרסקופ היתה קשה, עם אלבום סקא-פופ קברטי שנכתב ברובו על ידי אחיה של גוון, אריק, כשמסביב שלט הגראנג' בצורה אבסולוטית.
מכירות גרועות גרמו לאינטרסקופ לחכות עם אלבום המשך, והלייבל לקח יד חזקה יותר בהכוונת הסאונד של הלהקה, בעיקר עם המפיק החדש שהם הצמידו להם, הזמר Matthew Wilder. מי זוכר את "Break My Stride" שלו?
אריק לא אהב את זה, ועם הזמן הוא בודד את עצמו מהלהקה, למרות שהחזרות נערכו בביתו. לאחר שפרש ב-1994 כדי לעבוד כאנימטור בסדרה "משפחת סימפסון", שאר החברים קיבלו על עצמם את תפקידי כתיבת השירים מעתה והלאה.
בערך באותו הזמן, הבסיסט טוני נפרד מהסולנית גוון לאחר שבע שנים ביחד. עד אז, לגוון היה ניסיון מועט בכתיבת מילים, אבל הקשיים שהיא עברה במהלך אותן שנים מילאו אותה לפתע בכאב עצום.
היא היתה מבולבלת ומאוכזבת, ולא הבינה כיצד כל הגברים בחייה נוטשים אותה לפתע. היא היתה, במובנים רבים, בחורה עם ערכים מסורתיים. בראיונות מאותה תקופה היא סיפרה שהופתעה מהעובדה שהקימה להקה והתפרסמה, במקום הנטייה הטבעית שלה, שהיתה להקים משפחה.
חלק מהשירים שכתבה מביעים את אותה כמיהה של גוון לסוג של חיים פשוטים. אותה אישה קטנה וצנועה שחינכו למטרה מאוד ברורה, אבל זה ללא ספק מטעה, ורחוק מלסכם את הרצונות והדרך להתבגרות של אישה דומיננטית, שמוכיחה לכל אורך האלבום את היכולת שלה להיות חלשה וחזקה בו זמנית.
הרושם הראשוני שמקבלים מ-"Tragic Kingdom" נפתח עם "Spiderwebs", שיר מרגש על בחורה שמסננת את שיחות הטלפון שהיא מקבלת מגבר שמציק לה באופן קבוע.
היה מתקשר אמיתי שהיווה השראה לשיר הזה. גוון הסבירה שתמיד היה לה חבר, ולכן מעולם לא היתה צריכה להתמודד עם בחורים שמנסים לצאת איתה.
היא סיפרה שנתנה את מספר הטלפון שלה לבחור שהתקשר באמצע הלילה, ניסה לשיר לה בטלפון או לנגן בגיטרה אקוסטית במשך רבע שעה, והיא לא ידעה כיצד להפסיק את זה.
לדברי טוני, הוא וגוון ניסו לעשות משהו בסגנון גרסת הכיסוי של "בלונדי" לשיר "The Tide Is High", עם שינוי בטמפו בין הפתיח לחלק המרכזי של השיר. הפזמון, המבקש להשאיר הודעה ומבטיח לחזור למתקשר, הפך בהמשך לקטע פופולרי שאנשים השאירו כהודעה במשיבון שלהם.
פרט מעניין, בארה"ב, "Just a Girl" היה השיר היחיד מתוך "Tragic Kingdom" שיצא כסינגל מסחרי פיזי. שירים נוספים נשלחו לרדיו ויצאו כסינגלים בשווקים אחרים, אבל אם רציתם לקנות את "Spiderwebs" בארה"ב, הייתם חייבים לקנות את האלבום כולו.
בשיר "Excuse Me Mr." גוון משדרת מסר הפוך מהאישה החזקה של "Spiderwebs", כשהיא מנסה באופן פעיל ללכוד את תשומת ליבו של גבר.
הגרסה המקורית של השיר היתה מלודית ורכה יותר, לדברי טוני, אך החברים העדיפו את הגרסה הקשה יותר. חברי "נו דאוט" לא הסכימו עם המפיק ויילדר, שרצה שהלהקה תקליט גרסה בסגנון קאנטרי.
חבר הלהקה אדריאן סיפר שכשהקליטו את השיר, הם נהגו לנגן אותו בסגנון חזק יותר, אך ויילדר רצה שינגנו אותו כמעט כמו קאנטרי-שאפל, אז הם ניסו.
מאוחר יותר הם החליטו שאינם אוהבים את הגרסה שלו, אבל הגרסה שלהם כבר נמחקה מהסרט, והם נאלצו לחזור ולנגן אותה מחדש כמו שהיו רגילים.
הסינגל המסחרי הפיזי היחיד שיצא בארה"ב היה כאמור "Just a Girl", שגוון כתבה כשהיתה מתוסכלת מאביה, שהיה מגונן עליה יתר על המידה בזמן שאחיה אריק קיבל יד חופשית.
גוון הסבירה שלא היתה מחליפה את היותה אישה בשום דבר, אבל הגברים אינם מבינים איזה נטל זה יכול להיות לפעמים. השיר הפך להמנון כוח נשי, אבל זה לא מה שהתכוונה אליו כשכתבה אותו.
היא היתה בלהקה של גברים בלבד, וכל החברים שלה היו גברים. היא רצתה לכתוב על נקודת המבט האישית הזאת, שהרגישה כי מתארת אותה בצורה הטובה ביותר.
הקליפ, בבימויו של Mark Kohr, היה המבט הראשון שרוב המעריצים קיבלו על גוון, והוא ביסס את התדמית שלה בעיני רבים ממעריציה הצעירים שניסו לחקות אותה.
קוהר היה ידוע בזכות בימוי קליפים ללהקות כמו "Green Day", עם "Longview" ו-"Basket Case". הוא ביים גם קליפים לזמרות חזקות ובטוחות בעצמן, ובהם "Hand in My Pocket" של Alanis Morissette ו-"Ojos Así" של Shakira.
כשהאלבום יצא, הזוגיות של גוון וטוני כבר היתה היסטוריה. חלק מהשירים באלבום נכתבו על אותה מערכת יחסים מהמבט שלה, פעם כשבורת הלב ופעם כאקסית שמתכננת את הנקמה המושלמת, כמו בשיר "Happy Now?".
טוני כתב את המוזיקה לשיר עם הגיטריסט טום, מבלי לעבד באותו זמן שמדובר בשיר נקמה נגדו. הדבר חלחל אליו מאוחר יותר, כששמע את השיר ברדיו והשדרן הציג אותו כעקיצה המכוונת אליו.
אחד השירים הראשונים שגוון כתבה היה "Different People". היא סיפרה בראיון שברגע שהחלה לכתוב, הפכה לאדם אחר.
לפני כן, לדבריה, לא הרגישה שיש דבר שהיא טובה בו, ופתאום היה משהו שהרגישה כלפיו תשוקה גדולה. היא זכרה את אביה מקשיב לשירים הראשונים שהקליטו בדרכו לעבודה, אומר שהם טובים ומעודד אותה להמשיך.
השיר הוא חגיגה של מגוון רחב של אנשים המתאספים יחד בעולם טבעי ומלא פלאים. חגיגה של גיוון אנושי, והוא אף נכלל בפלייליסט של Barack Obama לקראת הבחירות ב-2012.
גוון סיפרה עד כמה מוזר ומרגש היה לגלות שאחד השירים הראשונים שכתבה הגיע גם אל הפלייליסט של הנשיא.
בשיר "Sixteen" היא פונה לבני הנוער ולחרדות ההתבגרות שלהם. הריף הפותח שונה משאר השירים באלבום, ונוטה לצליל מרדני יותר. אינטרלוד מדובר מתנגן ממש לפני סולו הגיטרה, ונותן קריצה לבני הנוער שמרגישים שלא הבינו אותם.
אחד השירים האהובים באלבום הוא "Sunday Morning", שגם יצא כסינגל הרביעי. בו גוון שרה על איך חשבה שהיא מכירה את בן זוגה, טוני, כל כך טוב, עד שללא אזהרה מוקדמת הופתעה כשנפרד ממנה. זהו שיר שמח שבו היא מסתכלת על המצב הרגיש הזה במבט מפוכח ומפויס.
ומצד שני, אחריו מופיעה אותה גוון, הפעם כבת הזוג לשעבר שבאה ממקום של כאב, בשיר "Don't Speak". היא כתבה אותו עם אחיה אריק לפני שעזב את הלהקה. במקור זה היה שיר אהבה. אחרי שטוני נפרד ממנה, הוא הפך לשיר על שברון לב.
בשיר "World Go 'Round" אנחנו יוצאים לרגע מהנושא המרכזי של האלבום כדי להסתכל בפריזמה גדולה יותר על כדור הארץ. אנחנו כל כך שקועים בחיינו כל הזמן, שאנחנו שוכחים להעריך את מה שסביבנו, שרה גוון, ומוסיפה שהגיע הזמן לדאוג לעצמנו ולכדור הארץ לפני שיהיה מאוחר מדי.
שיר הפרידה הרשמי "End It on This" הוא שיר נוסף על אישה שמאוהבת עמוקות בבן זוגה, אבל מתחילה להבין שהוא לא כל כך נלהב ממנה. היא מחליטה לקחת את העניינים לידיים ולסיים את הקשר בעצמה, בידיעה שאין להם מה להציל במערכת היחסים שלהם.
ברצועה האחרונה אנו רואים כיצד שברון לב מגיע בכל מיני צורות. הוא כועס, עצוב, מבלבל ומתוח, וגוון דואגת לזרוק אותו בפנינו.
שיר הנושא "Tragic Kingdom" משחק על הכינוי "ממלכת הקסמים" של דיסנילנד. למרות שמדובר בביקורת על הפארק עצמו, הוא יכול לשמש גם כמטאפורה לשחיתות שעשויה להתקיים בעולם. שם האלבום נבחר בהשראת הכינוי הלא מחמיא לדיסנילנד שנתן המורה של טום בכיתה ז'. הכינוי משקף כאן את מצבו של העולם בעיניהם של חברי "No Doubt".
עם 16 מיליון עותקים שנמכרו מהאלבום ברחבי העולם עד שנת 2004, יש סיכוי טוב שדעתם על העולם השתנתה מאז מעט.
עטיפת האלבום והפורטרטים צולמו על ידי הצלם והאמן Daniel Arsenault. גוון מופיעה בחזית התמונה בשמלה אדומה, בעוד שאר חברי הלהקה עומדים במטע תפוזים ברקע.
השמלה האדומה שגוון לובשת על העטיפה הושאלה בהמשך ל"הארד רוק קפה", והוצגה מאוחר יותר בתערוכה במוזיאון פולרטון. השמלה, ששוויה הוערך ב-5,000 דולר אמריקאי, נגנבה מהתערוכה בינואר 2005.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות