PJ Harvey - To Bring You My Love
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 8 דקות
- זמן קריאה 4 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 27.02.1995
"אני לא מתעבת רעיונות, אני רק אחת מהאנשים האלה שמצליחים להביע את עצמם בצורה המיטבית דרך המוזיקה"
אחד הרגעים הכי נמוכים בקריירה של מוזיקאי היא חוסר הערכה של הקהל שבא להופעה שלו, מתישהו בתחילת דרכה כאשר פי ג'יי הארווי הופיעה במסגרת הטריו יחד עם רוב אליס, ואיאן אוליבר, האולם שהיה ריק מלכתחילה (רק 50 איש הגיעו), החל להתרוקן עוד יותר, כאשר מהקהל נשמעה בקשה "נשלם לכם, רק תפסיקו לנגן בבקשה"
היה זה הבעלים של המקום שראה את הלקוחות שנעלמים לו מהמקום, וחשש להכנסות שלו.
אבל הטריו לא התייאש והמשיך לנגן גם בהופעות הבאות, במהלך סיבוב ההופעות של אלבומו השני של הטריו, נוצרו חיכוכים שהביאו בסופו של דבר לפירוקה של השלישיה, ולהכרה של פי ג'יי הארווי ביכולות שלה כיוצרת בודדה, דבר שהוביל ליציאת אלבום הפריצה שלה "To Bring You My Love" שיצא ב- 27.02.1995.
פולי ג'ין הארווי נולדה באוקטובר 1969 בברידפורט, דורסט, אנגליה, היא ביתם של פסלת, ובנאי וגדלה בחוות כבשים קטנה, במהלך ילדותה היא למדה בבית הספר בימינסטר שם קיבלה שיעורי גיטרה מזמר הפולק סטיב נייטלי, הוריה השפיעו מאוד על טעמה המוסיקלי באמצעות הופעות הבלוז שהיו מארחים בביתם.
בנוסף לגיטרה היא למדה לנגן גם בסקסופון במשך שמונה שנים, ושרה קולות ליווי, מה שנתן לה את הגיוון הדרוש כאשר הצטרפה ללהקת "Automatic Dlamini" שמייסדיה היו ג'ון פאריש אותו מכנה הארווי, נפש התאומה שלי (הוציאו יחדיו בהמשך שני אלבומים), ורוב אליס שהמשיך לנגן איתה גם כטריו.
הארווי כאמור שרה בלהקה קולות רקע, וניגנה על גיטרה, וסקסופון, וצברה נסיון רב בנגינת אנסמבל, בינואר 1991 הקימה את פי ג'יי הארווי טריו יחד עם חברה ל- "Automatic Dlamini" רוב אליס, ואיאן אוליבר, שהוחלף ע"י סטיב ווהן.
באוקטובר 91 הוציאה הארווי את סינגל הבכורה שלה "Dress" שקיבל דחיפה קדימה מהמבקר האורח של המלודי מייקר ג'ון פיל שבחר בו לסינגל השבוע.
לאחר שני אלבומים של הטריו, השני בהם בהפקת סטיב אלביני ("נירוונה"), והוצאת אי.פי נוסף בתוך שנה וחצי, הארווי לקחה לעצמה פסק זמן למנוחה, בפרק הזמן הזה היא קנתה לעצמה בית באווירה כפרית סמוך לבית הוריה.
את כל שירי האלבום "To Bring You My Live" היא כתבה בתוך שלושה חודשים, וחלק גדול מהקרדיט לאלבום הבלוזי עם הסאונד המלוכלך והרועש, והכתיבה מלאת הדמיון היא נותנת לזכותו של הבית שאותו קנתה.
היה זה בית כפרי שקט, ללא שכנים כאשר בסמוך לה שוכנים שדות אינסופיים, האווירה השלווה עם הטבע מסביב החזירה אותה לילדות, ונתנה לה את השקט הדרוש על מנת להיות ממוקדת כולה בכתיבה ויצירת האלבום.
להקלטות של האלבום היא גייסה את הנפש המוזיקלית התאומה שלה ג'ון פאריש שהפיק לה את האלבום יחד עם מפיק העל מארק אליס (Flood) שהפיק אלבומים ל"דפש מוד", Nick Cave, "ניו אורדר", "אירייז'ר", "U2", "ניין אינץ' ניילס" ועוד, ומוזיקאים נוספים כמו מיק הארווי שניגן על הבס (השותף של ניק קייב ב"זרעים הרעים", וב- "Birthday Party"), ג'ו גור בגיטרה, וז'אן מארק בוטי על התופים.
הארווי כפי שהיא מעידה על עצמה, היא מוזיקאית שמתעסקת ברגשות, סיפורים, וסיטואציות מהחיים, היא כותבת באלבום על אהבה, נשיות, אלימות, וגם על דמויות מתוך סרטים כמו במקרה של השיר "Teclo" שנכתב על דמות מתוך שיר בסרט הצרפתי "Guns for San Sebastian" משנת 1968.
אין ספק שמדובר באלבום מגוון יותר מבחינת כלי הנגינה המשתתפים באלבום ואפשר למצוא כאן פעמונים, וויברפון, קלידים, עוגב, ומקלדת ימאהה, את העוגב אפשר לשמוע כמעט לכל אורכו של האלבום כשצליליו הנמוכים והמרעישים מספקים אלטרנטיבה ראויה לתפקיד הבס.
דוגמא קלאסית לגיוון המוזיקלי אפשר לקבל מהסינגל הראשון באלבום "Down By the Water", שיר שנפתח בשירה ובעוגב כבד, אך ככל שהשיר מתקדם הוא משלב עוד אלמנטים כמו כלי הקשה, תופים, ואנסמבל תזמורתי.
מילות השיר מספרות את סיפורה של אישה שמטביעה את בתה במים, לפי דבריה של הארווי אין קשר בין מילות השיר לארועים שהיא חוותה, והפזמון הרפטטיבי לקוח מתוך שיר העם האמריקאי המסורתי "Salty Dog Blues"
בשיר הנושא "To Bring You My Love" שפותח את האלבום שרה פולי ג'ין על הרצון באהבה עד כדי כך שהיא מוכנה להקריב הכל כדי להשיג אותה. "שכבתי עם השטן" שרה פולי ג'ין על מנת להביע כמה רחוק היא מוכנה לצעוד.
אניו מוריקונה, וקפטן ביפהארט הם בין המוזיקאים שמהם הושפעה פולי ג'ין בילדותה, את העקבות של קפטן ביפהארט אפשר למצוא כאן בשורת הפתיחה של האלבום "I was born in the desert" שהיא גם שורת הפתיחה של אחד מאלבומיו של ביפהארט, וכן בשיר השני "Meet ze Monsta" בו היא משאילה את השורה "Meet ze monsta tonight" מתוך שירו של ביפהראט "Tropical Hot Dog Night".
המילים של הארווי באלבום נעות בין רציחות סדרתיות ("Working for the Man") אולי בהשראת בנזוגה לעתיד ניק קייב, להיפוך המגדר והתפקיד המיני ב- "Long Snake Moan", ותחינה לעבר האלוהים האישי שלה שישלח אליה את המאהב שהיא כל-כך רוצה ב- "Send His Love to Me".
למרות שגדלה במשפחה חילונית (לא הוטבלה, ולא התפללה בכנסיה), ברבים משיריה היא משתמשת בדימויים תנ"כיים "אני מסתכלת על הדת כאמצעי למציאת תשובה, מדוע אנחנו כאן" סיפרה.
המניע התמידי, והכוח היצירתי של פולי ג'ין מגיע מתוך הנסיון הקונססטיבי שלה להבין את החיים של בני האדם, תוך כדי מבט על האזור האלוהי החזק, שהיה כאן לפנינו.
לפנינו ניצבת זמרת רוק בשיא כוחה עם סקס אפיל שמשדרת סכנה, ותשוקה של אמנית נועזת, וחסרת פשרות, שלא מפחדת להראות לנו את הצד האפל של נשמתה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות