ב- 26 לפברואר 1981 שחררה "Judas Priest" את אלבום האולפן השביעי שלה "Point Of Entry".
האלבום הזה הוא אלבום סנדוויץ' בין "British Steel" – אלבום הפריצה המסחרית משנת 1980, לבין "Screaming for Vengeance" – אלבום אבן דרך בהבי מטאל אשר יצא בשנת 1982, ולכן לעיתים יש נטיה לדלג עליו.
הוא אמנם לא בולט ונוצץ כמו שני חבריו, אין בו להיטים כמו "Breaking the Law" מצד אחד או "You've Got Another Thing Comin" מצד שני, אבל עדיין מדובר באלבום שיצא בתקופת השיא של הלהקה ולכן היה חשוב לנו להזכיר אותו.
בעקבות ההצלחה המסחרית של "British Steel", קיבלה הלהקה החלטה להמשיך בכיוון המוזיקלי הידידותי יותר, מתוך כוונה להשלים את הפריצה שלהם למיינסטרים ולתחנות הרדיו השונות.
לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום "British Steel" החלה הלהקה לעבוד על הפרויקט הבא שלה, רק שבשונה מהאלבומים הקודמים העבודה הזאת בוצעה בסטודיו, ללא כל הכנה מוקדמת ומבלי שהלהקה מכינה חומרים או רעיונות מבעוד מועד. הרעיון היה להיות כמה שיותר ספונטניים, תוך ניסיון לשחזר את מה שקורה על הבמה, עם נגינה משוחררת ו"חיה".
מחוזקת מההצלחה המסחרית של "British Steel", יכלה הלהקה להרשות לעצמה להקליט באולפן מתקדם עם ציוד חדיש, ולכן הוחלט להטיס את הציוד והצוות לאולפנים באיביזה שבספרד.
מסתבר שלאולפן הקלטות ולציוד החדיש שהיה בו, היתה השפעה גדולה על התוצר הסופי, שכן הסאונד באלבום הזה נשמע חי, נקי וחזק יותר מהאלבומים הקודמים.
מבחינת החומר המוזיקלי, מבני השירים פחות מורכבים, הריפים הפכו פשוטים יותר והסגנון המוזיקלי בתחום ה"מטאל-פופ". המקצבים איטיים יותר, הנגינה של קיי-קיי וטיפטון מאופקת יותר והסולואים קצרים ומינימליסטים ביחס לאלבומים קודמים. גם Rob Halford מגביל את עצמו ופחות משתולל עם מנעד הקול המטורף שלו.
שלושה סינגלים שוחררו מהאלבום הזה.
שיר הפתיחה המצוין "Heading Out to the Highway" שמנסה באיזשהו מקום להתחקות אחר "Living After Midnight".
השיר "Don't Go" האיטי והקליט עם השפעות הניו ווייב במהלך הבתים עם ה"ברייקים", סאונד הגיטרה ונגינת הבס.
והשיר "Hot Rockin'" שהלהקה ממשיכה לכלול בסטליסטים עד היום, אפילו בסיבוב האחרון משנת 2019.
כפי שניתן לראות, שלושת השירים האלה לוו גם בוידאו קליפים מושקעים לאותה תקופה, והכל במטרה לפרוץ החוצה להמונים.
האלבום כולל גם את "Desert Plains" המצוין עם השילוב המלודי-כוחני, שהינו אחד השירים הגדולים בכל הרפרטואר של פריסט ואת "Solar Angels" שמתחיל עם אפקט הגיטרה chorus/flange ושופע קולות של מטוסי קרב. שני הקטעים הללו הם ללא ספק נקודות האור של האלבום הזה ושל "ג'ודאס פריסט" בכלל.
אבל מכאן והלאה האלבום הזה לא מצליח לייצר שירים באותה רמה של אלו שכבר הזכרנו, ואולי זו גם הסיבה שהוא די נעלם בין שני האלבומים הגדולים שבאו לפניו ואחריו. "Troubleshooter, "You Say Yes, All The Way", ו- "On The Run" לא שרדו במבחן הזמן והפכו לטרקים נשכחים מתקופת השיא של אחת מחלוצות ההבי מטאל.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט