Quiet Riot - Metal Health
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני כמה שניות
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 11 למרץ, 1983, "Quiet Riot" הוציאו את אלבומם השלישי "Metal Health".
בתחילת שנות ה- 80 סצנת ה- "Sunset Strip" בלוס אנג'לס הייתה בשיא פריחתה. מועדונים כמו ה-"Whisky a Go Go" וה- "Starwood" היו מלאים כמעט בכל ערב בלהקות שניסו להפוך גיטרות רועמות ופזמונים קליטים לחוזי הקלטות גדולים. "Quiet Riot" כבר בילתה כמה שנים במרדף אחר החלום הזה. הלהקה הוקמה בשנת 1973 על-ידי הגיטריסט Randy Rhoads והבסיסט Kelly Garni, כאשר Kevin DuBrow הצטרף זמן קצר לאחר מכן כסולן. שני האלבומים הראשונים שלהם יצאו רק ביפן בשנת 1978 ולא הצליחו לפרוץ את גבולות המדינה.
כאשר Randy Rhoads עזב את הלהקה בשנת 1979 כדי להצטרף ל- Ozzy Osbourne, עתידה של "Quiet Riot" היה לא ברור. מותו הטראגי של Randy Rhoads בתאונת מטוס במרץ 1982 הטיל צל כבד עוד יותר על סיפור הלהקה, אך במהלך 4 השנים מאז עזיבתו הלכה והתגבשה לה כבר להקה חדשה. Kevin DuBrow נשאר בעמדת הסולן, ולצידו הצטרפו הגיטריסט Carlos Cavazo, הבסיסט Rudy Sarzo והמתופף Frankie Banali. ההרכב הזה עתיד היה להקליט את האלבום שישנה את הכל.
בעבודה עם המפיק Spencer Proffer באולפני "Pasha Music House Studios" שבהוליווד, יצרה הלהקה סאונד ששילב בין עוצמה גולמית של הבי מטאל לבין מלודיות קליטות שמתאימות לרדיו. התוצאה הייתה "Metal Health", אלבום מלא בריפים אדירים, שירה מחוספסת רווית שכבות וקולות רקע, ופזמונים גדולים שמילאו אולמות והצליחו ללכוד בצורה מושלמת את רוח סצנת המטאל של תחילת שנות ה-80.
האלבום נפתח בסערה עם "Metal Health (Bang Your Head)", אחד מההמנונים הגדולים של המטאל (לכל הפחות באותו עשור). השיר בנוי סביב ריף כבד ופזמון שממש מזמין את הקהל להצטרף לשירה, והוא הצליח ללכוד בצורה מושלמת את הרוח המרדנית של תרבות ה- "Headbangers" של התקופה. במהרה הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם "MTV" ועם תחנות הרוק של התקופה.
הפריצה המסחרית הגדולה ביותר של האלבום הגיעה עם "Cum On Feel the Noize", גרסת כיסוי לשיר הקלאסי של "Slade". מעניין לדעת ש- Kevin DuBrow בתחילה כלל לא רצה להקליט את השיר. הוא האמין שהלהקה צריכה להתמקד רק בחומר מקורי וחשש שגרסת כיסוי עלולה לגרום להם להיראות פחות אותנטיים. המפיק Spencer Proffer שכנע את הלהקה להקליט אותו בכל זאת, והקטע הוקלט במהירות וללא ציפיות מיוחדות. באופן אירוני, דווקא הוא הפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה ולשיר המזוהה ביותר עם "Quiet Riot".
נקודת שיא נוספת באלבום היא "Slick Black Cadillac", שיר שכבר הופיע בגרסה מוקדמת יותר באלבום הבכורה של הלהקה שיצא רק ביפן. הגרסה שהוקלטה מחדש כאן נשמעת מהודקת וכבדה יותר, ומונעת על ידי סאונד הגיטרה האגרסיבי של Carlos Cavazo ועבודת התופים העוצמתית של Frankie Banali.
עטיפת האלבום עוצבה על ידי Stan Watts, שעבד קודם לכן על עטיפות של "Black Sabbath" ו- "The Doobie Brothers". חברי הלהקה רצו ליצור אייקון ויזואלי שיזוהה איתם, ו- Rudy Sarzo הציע רעיון בהשראת הדמות מהספר "The Man in the Iron Mask" של Alexandre Dumas. בניגוד למה שרבים מהמעריצים חשבו, הדמות עטוית המסכה שמופיעה על העטיפה לא הייתה של Kevin DuBrow, אלא של Watts עצמו. התמונה צולמה על-ידי אשתו ולאחר מכן עברה עיבוד איירבראש כדי ליצור מראה דרמטי. לאור הצלחת האלבום, הפכה המסכה לכל-כך מזוהה עם הלהקה, עד ש- DuBrow החליט לעטות מסכה דומה על עטיפת האלבום הבא, "Condition Critical".
עם יציאתו האלבום "Metal Health" הגיע למקום הראשון במצעד Billboard 200 והדהים את תעשיית המוזיקה כולה. באותה תקופה הבי מטאל נחשב עדיין לז'אנר נישתי יחסית, ומעטים האמינו שאלבום מטאל יכול לכבוש את פסגת המצעדים בארצות הברית. ההצלחה של "Metal Health" הפכה אותו לאלבום המטאל הראשון אי פעם שהגיע למקום הראשון במצעד, וסללה את הדרך לגל הלהקות שעתיד היה לשלוט בעשור, ביניהן "Mötley Crüe", "Ratt" ו- "Twisted Sister".
גם היום "Metal Health" נחשב עדיין לאחד האלבומים המכוננים של עידן המטאל של "MTV" בתחילת שנות ה-80. הוא לכד את הרגע שבו המטאל עבר מבמות המועדונים אל מרכז התרבות הפופולרית, והפך את "Quiet Riot" לחלוצים בלתי צפויים של התפוצצות המטאל של שנות ה-80.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות