R.E.M. - Lifes Rich Pageant

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 28.07.1986

כשאנחנו חולמים תוך כדי שינה אנחנו מזיזים את העיניים במהירות. לכאורה, גורלה של להקת "R.E.M." היה אמור להישאר ידוע ליודעי חן בלבד ולמעריצים מקומיים, בדיוק כמו תנועות העיניים המהירות בזמן שינה, שאף אחד כמעט לא חוזה בהן.

החיבור שלהם עם המפיק דון גהמן הוליד את האלבום הרביעי, "Lifes Rich Pageant", עם סאונד ידידותי יותר ופחות אפלולי, שהיה צעד ראשון בדרך להפיכת הלהקה ללהקה לקהל הרחב. האלבום יצא ב-28.07.1986.

כאשר מייקל סטייפ פגש את פיטר באק בחנות תקליטים מקומית, שניהם לא דמיינו שעוד רגע יחברו לצמד המוזיקאים מייק מילס וביל ברי, ומזה תיוולד להקת "R.E.M.".

כאמור, בתחילת דרכה זכתה הלהקה להערצה מקומית בלבד והתבססה כלהקת רוק קולג'ים. סטייפ, שהיה בן לאיש צבא, נאלץ לנדוד עם משפחתו במשך ילדותו, והוא היה זה שהתווה את זהותה של הלהקה בתחילת דרכה.

לאחר שלושה אלבומים שבהם "R.E.M." כתבו בעיקר על אובדן, שטפונות וטביעה, נושאים רחוקים ככל האפשר מהמיינסטרים (שירי אהבה), הגיע כאמור המהפך באלבום הרביעי.

כבר בשמו של האלבום, שנלקח מניב בסרט הקומי "הפנתר הוורוד", אפשר היה לחוש בשינוי.

אמנם עטיפת האלבום, שמציגה רק את חציו העליון של פניו של המתופף ביל ברי, מעידה על כך שהלהקה עדיין שמרה על נאמנות לעקרונותיה וסירבה ליישר קו עם תעשיית המוזיקה, אבל השירים כבר הפכו לברורים יותר ועסקו בפוליטיקה ובאיכות הסביבה, והמילמולים של מייקל סטייפ הפכו לשירה בפה מלא ובביטחון, כמו שניתן לשמוע בחצי להיט "Fall on Me".

האלבום נפתח ב"Begin the Begin", שכותרתו היא רפרנס לשיר "Begin the Beguine" של קול פורטר משנת 1935. המילים מעלות זיכרונות מראשית ההיסטוריה של החופש הדתי: מרטין לותר (הרפורמציה הפרוטסטנטית) והגנתו של מיילס סטנדיש על הצליינים הפרוטסטנטים. ובאופן חכם הן מעמידות במרכז את פילוסופיית הזן, כאשר סטייפ מאחד בין כולם כשהוא קורא קריאה פוליטית לאזרחים לפעולה.

הביצוע הנפלא כולל את הגיטרות הפאזיות של פיטר באק ואת התופים העוצמתיים של ביל ברי, ומכין את המאזין לאלבום שרחוק מלהיות מרגיע בהמשך.

מיד לאחריו מגיע "These Days", שיר הדוק ומהיר, המהלך במיומנות על הקו הדק שבין תקווה לבין תוקפנות מבעבעת. בשלב זה רמת האנרגיה של סטייפ גבוהה במיוחד. הביצוע שלו רוחש ונוהם, והלהקה משתחררת במלודיות עשירות ומסודרות למופת.

ביל ברי אמר בראיון שהשיר "Fall on Me" עוסק במקור בגשם חומצי, תופעה המתרחשת כאשר שריפת דלקים מאובנים משחררת לאטמוספירה גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן, מה שגורם לגשם להיות חומצי ומאיים על הסביבה.

אך מייקל סטייפ לא התיישר עם הקביעה של ברי ואמר: "השיר אינו עוסק בגשם חומצי. זהו שיר כללי על דיכוי, העוסק בכך שישנן מטרות רבות הזקוקות לשיר שיאמר: 'אל תרמסו אותנו'. ובאופן ספציפי, יש בו אזכורים למגדל הנטוי של פיזה ולבחור שמפיל משקולות ונוצות".

השיר "Cuyahoga" נקרא על שמו של הנהר בצפון אוהיו, שסביבו נבנתה העיר קליבלנד. שבטים אינדיאנים רבים חיו באזור, והם כינו את הנהר בפשטות "הנהר המתפתל" בשל אופיו המזוגזג ועיקולים רבים בצורת האות U. המילה "קויהוגה" היא מילה אינדיאנית שפירושה "מתפתל".

הנהר, שהיה פעם בתולי ונקי, הזדהם עד כדי כך שעלה באש מספר פעמים בין השנים 1929 ל-1969. השריפה האחרונה בנהר משכה תשומת לב ארצית רבה וסייעה לחשוף את הבעיות שגרמה פסולת תעשייתית לסביבה. הדבר תרם לקידום חקיקתו של "חוק המים הנקיים". מייקל סטייפ הסביר שהשיר עוסק בהרס הסביבתי ובהיסטוריה הלא נעימה של אמריקה מול הילידים האמריקאים.

בעת הצגת השיר "Hyena" בהופעות שנערכו לפני צאת האלבום אמר סטייפ: "השיר עוסק בשרשרת המזון. ארצות הברית היא הדג הגדול. מקסיקו, ואז גואטמלה. האחד טורף את האחר. האחד גדל".

במהלך שנות ה-80 אנשים חששו כל כך ממתקפה גרעינית מצד הסובייטים, עד שבנו לעצמם בונקרים כדי להסתתר בהם במקרה של הפצצה גרעינית. בדיוק על כך כתב סטייפ את "Underneath the Bunker".

לאורך כל האלבום נשאלות שאלות על משטרים חשוכים. בשיר "The Flowers of Guatemala" החץ מכוון אל המשטר בגואטמלה, האחראי להפרות זכויות אדם שנתמכו בסתר על ידי ארה"ב, החל מתקופת אייזנהאואר, במילים ברורות מאוד ששואלות: "ארבעים איש בשבוע נעלמים בגואטמלה. למה? לאן הם הולכים? למה אנחנו תומכים בזה?"

סטייפ לוקח פסק זמן מפוליטיקה בשיר "I Believe", העוסק בילדותו, בקשיים שחווה ובעצות לאחרים. השיר כולל כללים כלליים רבים, לצד אזכורים ומשחקי מילים רבים.

סטייפ, שגדל על דמותו ושיריו של אלביס בילדותו, שר עליו בשיר "Just a Touch", העוסק במותו של אלביס ובאופן שבו התפשטה הבשורה מפה לאוזן, ברדיו. שם השיר נולד לאחר שסטייפ ראה, בליל מותו של אלביס, כרזה המפרסמת הופעה של חקיין של הזמר, ועליה נכתב: "האם זה המלך או רק נגיעה?"

נובמבר 1985, "Elk's Bow", ויומינג. הלהקה נמצאת בעיצומו של סיבוב הופעות ברחבי ארה"ב לקידום האלבום "Fables of the Reconstruction", אלא שהאוטובוס שלה התקלקל, ולרגע היא תקועה באמצע שום מקום.

פיטר באק ומייקל סטייפ מנצלים את ההזדמנות כדי לחבר יחד את השיר "Swan Swan H" בתוך כ-20 דקות. זהו שיר העוסק במה שמייקל מתאר כ"מלחמה שהמדינה שלנו כפתה על עצמה. זו תקופה בהיסטוריה האמריקאית שלנו שהייתה מלאת כיעור".

האלבום הרביעי של "R.E.M." נחתם בשיר "Superman", שהוא סוג של שבירת קרח: לראשונה מאז שהפכו ללהקה הם מכניסים לאלבום שלהם שיר שהוא בעצם חידוש. המקור שייך ללהקת "הקליק" (להקה מאוסטין, טקסס, אין קשר לדני דותן או אלי אברמוב ז"ל). הנושא האפל שלו מספר על גבר עם ניחוח קל של סטוקריות: הוא רואה את עצמו כסופרמן ומאמין שהוא מסוגל "לראות ישר דרך" הבחורה (ככל הנראה באמצעות ראיית הרנטגן שלו), ולכן הוא יודע שהיא לא באמת אוהבת את הבחור שאיתו היא נמצאת. החלק המעט מצמרר מגיע כשהוא מאיים למצוא אותה גם אם תהיה במרחק "מיליון מייל" משם.

אם להשתמש במושגים ספורטיביים, במובן מסוים שימש "Lifes Rich Pageant" לתחילת המעבר של הרביעייה מאתנס, ג'ורג'יה, מחובבנות למקצוענות, מקצוענות שהפכה אותה ללהקת ענק ששמה שמור בין ההרכבים הגדולים ביותר בעולם כיום.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר