מה כבר לא נאמר על האלבום "OK Computer", אלבומה השלישי של להקת "Radiohead" שיצא ב-21 למאי 1997?
שהוא יצירת מופת, מאסטרפיס, האלבום הטוב ביותר של שנות ה- 90 והיו אפילו כאלה שהרחיקו לכת ובחרו אותו לאלבום הטוב ביותר בכל הזמנים (תשאלו את קוראי ה- Q מגזין).
לא נראה לנו שנוכל לחדש לכם הרבה אחרי כל מה שנכתב ונאמר כבר על האלבום הזה, אבל לפחות ננסה לעשות לכם קצת סדר בדברים.
אז הזרעים הראשונים לאלבום הזה נשתלו אי שם בשנת 1995 במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה לקידום אלבומה השני והמצויין "The Bends".
בריאן הזמין את הלהקה לתרום שיר לאלבום "The Help" למען ילדים במצוקה באזורי מלחמה. באלבום התארחו כל המי ומי במוזיקה דאז, מאואזיס, דרך הצ'ילבות בלייר, סווייד, פורטיסהד, מאסיב אטאק, המאניק סטריט פריצ'רס ועוד רבים וטובים. רדיוהד תרמו לאלבום את השיר "Lucky" הלא פחות ממצמרר, שהושפע ממלחמת בוסניה והוקלט יחד עם נייג'ל גודריץ' – טכנאי ההקלטות שעבד איתם על "The Bends", אשר בהמשך יהפוך למפיק על ולצלע השישית בלהקה.
תום יורק יספר בהמשך שהשיר" Lucky" יהיה הסמן הימני שיעצב את הכיוון המוזיקלי של האלבום כולו.
רדיוהד החלו לעבוד על האלבום, במחצית שנת 1996, מיד עם סיום סיבוב ההופעות שליווה את התקליט "The Bends". לאור ההצלחה של האלבום, קיבלו רדיוהד את מלוא התמיכה של חברת התקליטים, אשר העניקה להם יד חופשית ואפילו תקציב לרכישת ציוד הקלטה.
לאור התוצאות הטובות בעבודה על השיר "Lucky", החליטו חברי הלהקה לחבור שוב לנייג'ל גודריץ' ואף התייעצו איתו איזה ציוד הקלטה כדאי לרכוש.
הסשנים הראשונים לאלבום נערכו בסטודיו של הלהקה ליד העיירה Ditcot באוקספורדשייר, אולם החברים נתקלו בקשיים שנבעו כנראה מ"חבלי לידה" ומההחלטה שלהם להפיק את האלבום בעצמם. למרות זאת, הצליחה הלהקה להקליט בסשן הזה ארבעה שירים: "Electioneering", "No Surprises", "Subterranean Homesick Alien"
ו- "The Tourist".
לבקשת חברת התקליטים לקחה הלהקה הפסקה מההקלטות, לצורך קיום 13 מופעים בארה"ב כחימום ל-Alanis Morissette. במהלך הסיבוב הקצר הזה, קיבלה הלהקה הצעה מהבמאי Baz Luhrmann לכתוב שיר לסרטו הבא "Romeo + Juliet". טום יורק סיפר שכשראה את הסצינה בה כוכבת הסרט Claire Danes מצמידה אקדח קולט 45 לרקתה, הוא ידע מיד לאיזה כיוון הולך השיר. ואכן, הלהקה כתבה והקליטה את Exit Music" (For A Film)", אשר שימש כמוזיקת ליווי לקרדיטים בסיום הסרט, כך על-פי דרישת הלהקה עצמה. גם השיר הזה יסייע לעצב את הכיוון המוזיקלי של האלבום ההולך ומתהווה, אשר במקרה זה הושפע מהטריפ-פופ של פורטיסהד, בעיקר בגיטרת הבס עמוסת הדיסטורשיין בחלקו האחרון של השיר.
(Photo: Gie Knaeps)
אבל כל זה שימש רק כהקדמה לדבר האמיתי, לסשן השני והעיקרי של ההקלטות, אשר יותיר חותם מהותי על האווירה הכללית של האלבום, על הסאונד שלו, וכנראה גם יהפוך אותו לגדול הרבה מעבר לסך השירים הקיימים בו.
בספטמבר 1996 מחדשת "רדיוהד" את ההקלטות לאלבום, הפעם באחוזה "St Catherine's Court" שליד Bath, השייכת לשחקנית ג'יין סימור. הבידוד בתוך אחוזה ענקית וריקה אפשר ללהקה לעבוד הפעם בקצב שונה, עם שעות עבודה גמישות וביתר ספונטניות, אך הוא בעיקר גרם לשינוי באווירה הכללית שחלחלה היטב גם אל תוך השירים.
והתוצאות היו לא פחות ממדהימות.
האלבום נפתח עם "Airbag" בדהירה על פרארי 458 בכביש המהיר, אבל גם ארבעת כריות האוויר שבתא הנהג לא יכולות להגן עליך מדיסטורשיין הגיטרה שמנסר ללא רחמים את שילדת הרכב בשווי 2.5 מיליון ₪. טום יורק הצליח להחדיר לשיר הזה את הפחדים שלו מתאונות דרכים ומכריות אוויר בצורה מושלמת, והפחד הזה מחלחל היטב למאזין דרך נקבוביות השיער שסמר כבר מהתו הראשון.
עוד לא הספקנו להירגע מהפחד ממכוניות, ואנחנו כבר נזרקים לעתיד עם "Paranoid Android" - מרווין מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". יצירת מופת פרנואידית על גבול הרוק המתקדם, שמעלה אותך לרכבת הרים מוזיקלית במעברים חדים בין גיטרות אקוסטיות לדיסטורשיינים חורקים, מעלה, מטה וחוזר חלילה, תוך התעלמות מוחלטת מכח הכבידה. ואם כל זה לא גרם לכם עדיין לפרנויה, הביטו בקליפ שיצרו רדיוהד לשיר, רק עשו לעצמכם טובה ובמקביל תדאגו להשיג מרשם לכדורים מתאימים. אמרנו "רוק מתקדם" אז ג'וני גרינווד הודה לאחרונה שלהקת הרוק המתקדם ג'נסיס השפיעה על כתיבת השיר.
יש עוד לא מעט רגעים אלמותיים באלבום הזה. "Let Down" שהוקלט באותה אחוזה בשלוש לפנות בוקר, בספונטניות כשהלהקה קיבלה פתאום "השראה", "No Surprises" שהוקלט בטייק אחד ושהגיטרה החשמלית בו מושפעת מהשיר "Wouldn't It Be Nice" של ה"ביץ' בויז", הרצועה "Subterranean Homesick Alien" שהקלידים והגיטרה בה מתכתבים עם "Bitches Brew" של מיילס דייויס והמהלך ההרמוני בפזמון של "Karma Police" שמושפע מהשיר "Sexy Sadie" של "הביטלס", הן רק דוגמאות מתוך היצירה המושלמת ומעוררת ההשראה הזאת.
בחלוף שנים מאז צאתו ניתן כבר לומר שהאלבום הינו ללא ספק פיסגת היצירה של "Radiohead", אותה היא לא הצליחה לשחזר עד היום. אמנם, הלהקה הצליחה ליצר במהלך השנים אלבומים טובים, למרות הבחירה המכוונת והאמיצה שלה לרדת מהכביש המהיר לשוליים, ולהתנסות בכיוונים מוזיקלים חדשים. אולם אף אחד מהאלבומים הללו לא הצליח לשמור על רמה גבוהה ואחידה לכל אורכו או להגיע לשלמות של "אוקיי קומפיוטר".
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט