top of page

Radiohead - The Bends

ב- 13 למרץ 1995 שוחרר "The Bends" - אלבום האולפן השני של להקת "Radiohead", וזהו ללא ספק אלבום שמזדקן יפה, אולי אפילו הכי יפה מבין אלבומיה של הלהקה.


אנחנו מקווים שלא עצבנו אף אחד עם האמירה הזאת, אנחנו עדיין מחזיקים בדיעה ש- "OK Computer" הוא האלבום השלם והמושלם ביותר של הלהקה, אלבום על גבול המאסטרפיס. אבל יחד עם זאת, בחלוף הזמן ולאחר שעות רבות של השמעות אנחנו מוכנים להישבע שיש ימים שהאלבום "The Bends" אפילו יורד לנו יותר טוב בגרון מאשר אחיו המושחז והמלוטש. יש ימים בהם אנחנו מעדיפים את אפקט הטרמולו בשיר הפתיחה "Planet Telex" על הדיסטורשיין המנסר של "Airbag", יש רגעים בהם אנחנו מעדיפים להריח "עצי פלסטיק מזוייפים" מאשר להימלט מ"משטרת הגורלות" ויש ימים בהם אנחנו סתם מעדיפים לצפות באיש שוכב על המדרכה ולתהות מה הוא לוחש למי שניגש אליו בקליפ של השיר המדהים "Just", מאשר לבהות בת'ום יורק טובע בתוך אקווריום בשיר מדהים לא פחות "No Surprises".


אז "The Bends" הוא כנראה אלבום ההתפכחות של "רדיוהד", האלבום שמגשר בין הסאונד הבוסרי, המחוספס ואפילו בנאלי של אלבום הבכורה "Pablo Honey" לבין ההפקה המוקפדת והסאונד המהודק של "OK Computer". יש בו מצד אחד את התמימות והטוהר של "Pablo Honey" ומצד שני את התחכום והדינמיות של "OK Computer".


האלבום מעניק לנו שילוב אולטימטיבי בין שירים מכסחים ובועטים לצד קטעים רכים ומלודיים.


הוא נפתח עם "Planet Telex" המדהים והמרחף, אשר שמו המקורי היה "Planet Xerox" אך שונה בכדי להימנע מתביעת זכויות יוצרים של חברת המדפסות. תפקידי התופים המינימליסטים בשיר הורכבו מקטעים שונים שהוקלטו במהלך הסשנים לאלבום והושמעו בלופ. ת'ום הקליט את תפקידי השירה בטייק אחד בעודו שוכב על הריצפה שיכור. הלהקה חזרה מבילוי ישר לאולפן ויורק פשוט שתה יותר מידי והחליט לאלתר.


שיר הנושא "The Bends" נכתב עוד לפני שהלהקה שחררה את אלבום הבכורה שלה - "Pablo Honey". הלהקה נהגה לבצע אותו בהופעות הרבה לפני שהוקלט לאלבום הנושא את שמו. רעשי הרקע בפתיחת השיר הוקלטו על-ידי יורק בפתח בית המלון בו שהה בארה"ב. הוא ציין שהוא הושפע מ- David Bowie בכתיבת השיר וכי מילותיו הומוריסטיות. מעניין לציין שלהקת הת'ראש מטאל "Anthrax" ביצעה גירסת כיסוי לשיר בשנת 2003.


לא ברור לנו למה כי אנחנו באמת אוהבים, אבל יורק צוטט אומר שהשיר "High and Dry" הוא לא שיר גרוע, אלא גרוע מאוד! השיר הוקלט כדמו במהלך הקלטת אלבום הבכורה "Pablo Honey" אך לא זכה להיכנס אליו.


האלבום ממשיך באווירה השקטה והמלנכולית עם השיר "Fake Plastic Trees". יורק הושפע מאוד מהאמן Jeff Buckley והקליט את השיר אחרי שנכח בהופעה שלו. הוא רץ משם מייד לאולפן ובשני טייקים הקליט את הקולות כשמייד אחר כך הוא פרץ בבכי. מעניין לציין שהשיר הזה נכנס לרשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. מעניין שגיטרת הבס עליה ניגן Colin Greenwood בשיר היא Fender Precision משנת 1960, אשר הייתה שייכת בעבר לבסיסט האגדי Steve Harris.


לגבי השיר "Just" יורק ציין שהוא תולדה של תחרות בינו לבין Johnny Greenwood מי יכניס יותר אקורדים לשיר אחד. השיר הוקלט בלייב באולפן ולא בוצעו בו העלאות של שכבות גיטרה נוספות.


הקטע "My Iron Lung" הוא שיר הנושא של ה- EP אותו שחררה הלהקה בספטמבר 1994. השיר נכתב בתגובה להצלחה של הלהיט "Creep" ולאחר שהלהקה הרגישה "חנוקה" מהעובדה שהם הפכו מוכרים רק בזכותו.


השיר "Street Spirit (Fade Out)" הוא אחד היפים והמרגשים באלבום. מעבר האקורדים המפורקים פשוט מהפנט ושירתו של יורק נשמעת כאן כמו קינה מלטפת. יורק ציין שהוא הושפע בכתיבת השיר מלהקת "R.E.M." ומהרומן The Famished Road של הסופר הניגרי Ben Okri.


ויש כאן גם את "Bullet Proof..I Wish I Was" ששובר אותנו לרסיסים ואת "Black Star" בו יורק מתעלה על עצמו במלודיה הכל-כך מיוחדת בשירה, שמטיילת מעל ומתחת לאקורדים ולצלילים, ועוד ועוד.


להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page