• FaceOff - עימות חזיתי

Rage Against The Machine - Evil Empire

האלבום השני של "Rage Against The Machine" בשם "Evil Empire" הוא התפוצצות בלתי נשלטת של רביעיית הזעם. אז בואו נפתח בציטוט מאת משורר הזעם Zack de la Rocha:


"I think one of the important things about Rage is that… we are able to seduce some people in with the music who are then exposed to a different political message."

באלבום הראשון חושפת ר"ביעיית הזעם" את זעמה בפעם הראשונה לאוזנינו ומדברת על אלימות משטרתית, בעיות בתא המשפחתי, מערכת החינוך הקלוקלת ואלימות. ארבע שנים מאוחר יותר... בואו נעשה פה רגע עצירה.

לא היה פשוט להוציא את האלבום הזה, הרבה חילוקי דעות, הרבה כיוונים שונים שכל אחד מחברי הלהקה משך. לקח הרבה זמן להוציא את האלבום הזה והיו אפילו שמועות על פירוק בדרך, אבל זה רק בגלל שעד שכל אחד מהרביעיה האמין ביצירה והסכים לה, הם לא התקדמו לשלב הבא.

אז איפה היינו? כן, אחרי ארבע שנים בהם רייג' הטיחו מסרים קשים, שאולי גרמו לקהל האמריקאי למרוד או אולי בעיקר שימשו תרוץ להבריז מבית ספר או לקחת סמים, מגיע אלבום עם מסרים יותר בוגרים ויותר בינלאומיים.


אלבום של הכרזת מלחמה !


כבר על עטיפת האלבום רואים את ההכרזה עצמה, עליה מתנוסס הכינוי "Evil Empire", אותו העניק הנשיא Ronald Reagan בשנות השמונים למעצמה הסובייטית. אם זה לא מספיק אז עוד לפני שלחצנו פליי, אנחנו פותחים את הבוקלט ומגלים רשימה ארוכה של ספרים פילוסופיים ופוליטיים שעוסקים בנושאים רגישים, ולא מתביישים להעביר ביקורת. זאק סיפר שאף ספר מהרשימה לא הופיע בספריית האוניברסיטה בה למד, וזה חלק מהעניין.



הפעם זאק לוקח את הזעם ומפנה אותו גם למקומות אחרים מחוץ לגבולות ארה"ב. הוא החל להיות מעורב במרד של ה-"Zapatistas" - קבוצת איכרים מקסיקנים שמנסה להשיג שחרור מהמעמד הגבוה שמנצל אותם באכזריות, ישנם שלושה שירים באלבום שעוסקים בנושא הזה: "People of the Sun", "Year of tha Boomerang" ואחד השירים הבולטים הוא "Without a Face".


הוא כמובן לא עוזב את ארה"ב במנוחה עליה יש לו בטן מלאה, כשהוא מעביר ביקורת על צבא ארה"ב ב- "Bulls On Parade", על המנהיגים שמשתמשים בצבא כדי להשיג את האינטרסים שלהם ורומסים כמו שור את כל מה שנמצא בדרכם.


ביקורת על החלום האמריקאי שהוא בעצם הזייה שיקרית שגורמת לאנשים לחיות באשליה אלימה ב-"Tire Me".


ביקורת שאותה מעביר תמיד זאק על הימין הקיצוני בארה"ב, עם תוכניות האירוח שגורמות לשטיפת מוח לאזרח הפשוט ב-"Vietnow".


ביקורת על חוסר השיוויון החברתי בין המעמד העשיר לעני, בין נשים לגברים בין תרבות השפע לנזקקים ב-"Revolver", "Snakecharmer", "Down Rodeo", "Without a Face", "Wind Below" ו- "Roll Right".

זאק מגיע כמו הכלאה בין רובין הוד, למחסל בשליחות קטלנית, כשהוא מרטש ללא רחמים את הרוע ומעניק טוב למיעוט ולחלשים.



אחרי שהבנו את המסרים בואו נדבר קצת על המוסיקה ובעיקר על הגיטרה של Tom Morello. מורלו עושה כאן שימוש יותר נרחב מהאלבום הקודם בדינמיקה של הסאונד שהגיטרה שלו משחררת. שימוש בלתי נלאה בכל חלקי הגיטרה, מהצוואר, הפיקאפים, הגשר, הכבל עצמו והפדלים. מורנו משתמש בכל חלקי הגיטרה להפיק צלילים מעבר לריפים זועמים וכסחניים, צלילים שנשמעים כמו מקדחות, מקלעים ואפילו פקסים.


השיר "Bulls On Parade" משלב צליל פאנקי עם הווא-וואה עם קצב מפוצץ שמגיע לשיאים חדשים.

השיר "Wind Below" מונע ע"י ריף כבד ומטאלי שמזכיר את ה- "Black Dog" של "Led Zeppelin".

ו- "Revolver" מתחיל בהד גיטרה הנשמע כאילו בוקע ממעמקי האוקיינוס ומזכיר את יצירותיו של Jimi Hendrix לפני שהוא עובר למצב פסיכדלי ועמום.

עד כמה שננסה אי אפשר לתאר במילים את מה שעושה מורלו עם הגיטרה שלו, זה יהיה מגוחך אז אנחנו נעצור פה ואתם תאזינו.


רביעיית הזעם לא רק מכניסה אותך לגרוב מחוספס או קצבי, היא פשוט מכה בך ללא רחמים, חובטת בך ללא הפסק, הן פיסית דרך הצלילים וההדף והן מנטלית דרך הטקסטים. באלבום הזה הרביעייה מבססת את מעמדה האימתני בעולם המוסיקה, עם המקום הראשון במצעד הבילבורד ומספר מועמדויות וזכיות בגראמי.


אז עכשיו תניחו הכל בצד, שימו אוזניות על האוזניים, תתחילו לעשות פרצופים של אגרסיות עם אגרופים קפוצים ותאזינו לאלבום ב- Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!