Ramones - Road to Ruin

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 21.9.1978

"אם אתה לא יכול לאמר את מה שיש לך לאמר בשתי דקות ועשר שניות, אז אל תגיד את זה בכלל".

האמירה החשובה הזאת של Jeffrey Ross Hyman הלוא הוא Joey Ramone תימצתה את כל ההוויה של שירי הPאנק. יש הסוברים שלהקת "הראמונס" שאלבומה הרביעי "Road to Ruin" יצא ביום 21.09.1978 היא מחיית הPאנק.

"הראמונס" הוקמו בשנת 1974 בשכונת פורסט הילס שברובע קווינס בניו יורק, אבל אם נחפור טיפה ברקע ממנו הם צמחו יתברר ששניים מחברי הלהקה הם בכלל נצר למשפחות של יהודים שחלקם שרדו את השואה בקושי רב.

כל חברי הלהקה אימצו שמות בדויים (טומי, ג'וני, ג'ואי) המסתיימים בשם המשפחה Ramone אם כי לאף אחד לא היה קשר ביולוגי, שמה של הלהקה נוצר בהשראת חבר להקת "הביטלס" Paul McCartney שהיה עושה צ'ק-אין בבתי מלון תחת השם הבדוי "פול רמון"

החברים המקוריים: Joey Ramone (ג'פרי היימן) שירה ותופים, Johnny Ramone (ג'ון קאמינגס) בגיטרה, Dee Dee Ramone (דאגלס קולווין) בבס, ו- Tommy Ramone (טום ארדליי) כמתופף ומנהל הלהקה.

קאמינגס וארדליי ניגנו יחד בסיקסטיז בלהקת הגראז' רוק "The Tangerine Puppets" והתיידדו עם דאגלס קולווין שחזר זמן קצר לפני כן מברלין עם אימו ואחותו.

ג'פרי היימן שנולד בניו יורק בשנת 1951 היה מעריץ של David Bowie, "הביטלס", "הסטוג'ס", ולהקת "המי" - בה העריץ במיוחד את המתופף Keith Moon, שבהשראתו למד בגיל 13 לנגן על תופים ותופף עליהם עד שקנה גיטרה אקוסטית בגיל 17.

היימן הצטרף בשנת 1972 ללהקת הגלאם רוק "Sniper" בה הוא היה חבר כשנתיים לפני שהוחלף ע"י אלן טרנר בתחילת 1974. בהמשך אותה שנה חבר לקאמינגס, ארדליי, וקולווין על מנת להקים את "הראמונס", שם שכאמור הגיע בהשראת שמו הבדוי של Paul McCartney, דאגלס קולווין שקרה לעצמו די די ראמון ושכנע את שאר חברי ההרכב לשנות את שמם.

ב- 30 במרץ 1974 הם עלו להופעת הבכורה שלהם באולפני "פרפורמנס", הם ניגנו שירים מהירים מאוד וקצרים מאוד, כשנתיים לפני שקראו לז'אנר הזה בשמו - Pאנק רוק.

באותו הזמן צמחה בניו יורק סצנת מוזיקה חדשה שהתמקדה בשני מועדונים "Max's Kansas City" ו- "CBGB" (ראשי תיבות של קאנטרי, בלוגראס, ובלוז), מועדון שבו צמחו שורשיו של הPאנק עם אומנים כמו "The New York Dolls", "Television", "Blondie", וגם "הראמונס" שהפכו במהירות לבני בית במועדון בו הופיעו לא פחות מ 74 פעמים בפרק הזמן שבין אוגוסט 74 ועד סוף השנה.

בסוף 75' הם חתמו על חוזה הקלטות בחברת "Sire Records" ובמהרה החלו להיות מוכרים כמנהיגיה של סצנת הPאנק המתפתחת' הרבה בזכות ג'ואי ראמון שסגנון השירה שלו היה מקורי להבדיל מלהקות אחרות בניו יורק.

בתור מנהיגי הסצנה "הראמונס" הצליחו להשפיע ולתת ביטחון ללהקות חדשות שקמו מסביבן - (גם בצד השני של האוקיינוס) כמו "The Clash", ו- "The Damned".

הופעות נוספות שלהם בקליפורניה גרמו להקמתן של להקות Pאנק באזור דוגמת "Black Flag", "Dead Kennedys", "Bad Religion" ו- "Social Distortion".

אך דבר אחד היה בעוכריהם, מכירות נמוכות של שלושת האלבומים הראשונים שלהם, דבר שהפעיל עליהם לחץ לקראת האלבום הרביעי, במיוחד כאשר ראו להקת "CBGB" אחרת ("בלונדי") שמצליחה לפרוץ קדימה.

בשלב הזה הפאנק החל בירידה חדה למטה עד למותו כשנה לאחר מכן, ו"הראמונס" שהיו מודעים למה שקורה מסביב החליפו כח בעמדת המתופף, כאשר מארק בל (Marky Ramone) יוצא להקתRichard Hell and the" "Voidoids החליף את טום ארדליי (Tommy Ramone) שנשאר בעמדת המפיק (וגיטריסט נוסף) יחד עם אד סטזיום, וביחד הם הכניסו חידוש לשירי הלהקה.

לא עוד שירים מהירים, פרועים, וקצרים ללא טאץ' הפקתי, כי אם שירים איטיים יותר, ארוכים יותר פה ושם בתוספת של שכבות על שכבות (אוברדאבס), על הנגינה של הגיטרה, הבס, והתופים.

סגנון השירים התמתן לכיוון הפופ-פאנק עם שירי פופ דומיננטיים דוגמת "Don't Come Close" ובלדות מלנכוליות כמו בחידוש ל- "Needles and Pines" של ג'אקי דה שאנון, ובבלדה "Questioningly".

באלבום שולבו אלמנטים מוזיקליים שפחות בלטו בPאנק-רוק כמו סולו גיטרה (הבי מטאל), ובלדות סטייל הסיקסטיז.

מבחינה לירית "הראמונס" שרים על החוויות שלהם במהלך ההופעות, הלחץ שהתפרץ לכדי המשפט "Just put me on a wheelchair, get me to the show" בשיר "I Wanna Be" Sedated" שיר שמספר על תחושה של ריקנות, כאשר "הראמונס" הגיעו ללונדון להופעות ובסוף מצאו את עצמם רואים סרטים אמריקאיים, במלון במקום למצות את העיר.

ב- "Don't Come Close" ובשירים נוספים המילים מתמקדות במצבים שונים של הקשר מאהבה, דרך חיבור, ועד תסכול וחוסר תקשורת.

השיר הנועל "It's a Long Way Back" נכתב על שנות ילדותו של Dee Dee Ramone בגרמניה.

עטיפת האלבום היא יצירת האומנות של גאס מקדונלד, מעריץ של הלהקה שהגה את הרעיון ושלח לחברי ההרכב איור בו הם נראים בהופעה עם סרטן שיוצא מהמגבר, ונחש שממוקם סביב רגליהם.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר