המלצת המערכת...
והפעם, האלבום "Fire Down Under", אלבום האולפן השלישי של "Riot" ששוחרר ב- 9 לפברואר 1981.
כתבנו ודיברנו בתוכנית שלנו לא פעם על "המטוטלת" בשוק המוזיקה העולמי, אשר נעה במהלך השנים בין שני צידי האוקיינוס בין אנגליה לארה"ב ומעבירה מצד לצד את הטרנדים השונים ואת ההשפעות המוזיקליות. אז ההמלצה שלנו היום היא על אלבום מצוין של להקה אמריקאית, שבקלות יכלה להתברג בחוד החנית של להקות הגל החדש של ההבי מטאל בבריטניה או בקיצור (NWOBHM).
זה אלבום שלעניות דעתנו כל מטאליסט חייב להחזיק בספרייה שלו, ולו רק כדי להבין לעומק את התפתחות ז'אנר המטאל ולהכיר בעובדה שגם ליבשת אמריקה היה חלק בכך.
האלבום המדהים הזה הוא בית ספר להבי מטאל והוא כולל ריפים ושירים מצוינים, ביניהם "מגה-ריף" אחד שיושאל על-ידי להקת "Accept" שנה לאחר מכן בשיר "Flash Rockin' Man" ובהמשך "יושאל שוב על-ידי "Iron Maiden" בשיר "2 Minutes To Midnight". לא מאמינים? צפו בוידאו:
מסוקרנים?
אז למי שלא מכיר "Riot" היא להקת הבי מטאל אמריקאית שהוקמה בניו יורק בשנת 1975 על-ידי הגיטריסט Mark Reale והמתופף Peter Bitelli. השניים צירפו אליהם את הבסיסט Phil Feit ואת הזמר Guy Speranza ובכך הושלם הליין-אפ הראשוני של הלהקה.
הם הקליטו דמו שכלל ארבעה שירים וזה הספיק כדי למשוך את תשומת הלב של הלייבל הפרטי "Fire Sign Records", אשר החתים אותם מיד על חוזה הקלטות.
הלהקה שחררה את אלבומה הראשון "Rock City" כבר בשנת 1977 אך האלבום לא הצליח והלהקה חשבה להתפרק. אבל אז קרה משהו מופלא!!! ה- NWOBHM "הרים ראש" בבריטניה ושלח גלי צונאמי שהגיעו עד לעבר השני של האוקיינוס, הצליחו להפיח בלהקה רוח רעננה ולגרום לה לשחרר את אלבומה השני "Narita", אשר ראה אור בשנת 1979.
האלבום נושא סיקורנו הוא אלבומה השלישי וכנראה גם המצליח ביותר של הלהקה, אשר עברה מאז כמה גלגולים ונקראת היום "Riot V". עד היום שחררה הלהקה 16 אלבומי אולפן, האחרון שביניהם "Armor of Light" משנת 2018.
מדהים לחשוב שחברת התקליטים "Capitol" סירבה לפרסם את האלבום הזה מכיוון שהוא היה "כבד מדי" (ונזכיר שאנחנו מדברים על שנת 1981 בארה"ב). בסופו של דבר לאחר לחצים של המעריצים והנהלת הלהקה, ויתרה קפיטול על הזכויות והאלבום שוחרר בסופו של דבר תחת הלייבל של "Electra".
הלהקה הממשיכה באלבום הזה עם הקו שהתחיל בשני אלבומיה הראשונים "Rock City" ו- "Narita", אך במקרה הזה הלהקה מצאה את השילוב האולטימטיבי של כתיבה מושלמת, נגינה מגובשת ומהודקת והפקה מונגשת, שיהפכו את האלבום הזה למצליח ביותר של הלהקה.
אין באלבום הזה שירים חלשים, הוא זורם וקולח בצורה מופלאה לכל אורכו ונשמע רענן ורלוונטי גם היום.
שיר הפתיחה "Swords and Tequila" המציא את המגה-ריף האדיר שכאמור יושאל על-ידי "Accept" ובהמשך על-ידי "Iron Maiden". שיר דינמי עם מקצב סוחף ופזמון קליט. "Fire Down Under" מגביר את המקצב עם פרץ אדיר של אנרגיה על גבול הספיד מטאל. השיר כולל עבודת גיטרות מדהימה וחילופי סולואים מופרעים של הצמד Mark Reale ו- Rick Ventura. הקטע השלישי "Feel the Same" מכניס אותנו לאווירה אפלה עם ריף שמתכתב עם ז'אנר ה- Doom Metal, וסולו שבחלקו הזכיר לנו את העבודה של Uli Jon Roth ב"סקורפיונס". השיר "Outlaw" הוא אחד המקפיצים והכיפים באלבום, עם ריף כל-כך פשוט וקליט שמיד גורם לך לקפוץ מהכיסא ולהניע את הראש. גם כאן הסולואים בחלקם הזכירו לנו את סקורפיונס של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. "Don't Bring Me Down" חותם את הצד הראשון עם עוד שיר מהיר על גבול הספיד מטאל, עד השבירה והורדת המקצב עם הסולו הבלוזי באמצעו. "Don't Hold Back" פותח את הצד השני של הויניל עם עוד ריף מדהים ועבודת מצוינת של חטיבת הקצב ובמיוחד של הבסיסט Kip Leming. הקטע האפי "Altar of the King" נפתח עם אינטרו אינסטרומנטאלי שקט שהזכיר לנו את "Rainbow". השירה של Guy Speranza, ששותף לכתיבת 8 מתוך עשרת שירי האלבום, מעוררת השראה וניכר שהוא נותן כאן את כל כולו. "No Lies" נפתח שקט עם אקורדים מפורקים, ובהמשך מתפתח עם ריף שמזכיר לנו מאוד את "Paranoid" של "בלאק סאבאת'", אבל עדיין מצליח לרגש ולחדש. "Run for Your Life" מחזיר אותנו לספיד מטאל פינת פאנק-רוק עם ריף "איירון מיידני" מובהק מתקופת פול דיאנו. האלבום מסתיים עם אאוטרו מעניין בשם "Flashbacks" שמורכב מפידבקים, קטעי הופעה וראיונות, מוגשים על מצע של סולו גיטרה "ואן הלני" שבהמשך מתפתח לקטע אינסטרומנטאלי קצבי ומגניב שנגמר בפייד אאוט ומשאיר לנו טעם של עוד מהדבר הנפלא הזה שנקרא "Riot".
עטיפת האלבום כוללת כמו ברוב אלבומיה של הלהקה את דמותו של כלב הים שהפך ל"מסקוט" שלה.
האלבום הזה מהווה את אחת התשובות האמריקאיות הבודדות ל- NWOBHM אשר במובנים מסוימים הקדים את זמנו ביחס להתפתחותו של הז'אנר בצידו השני של האוקיינוס. זה אלבום מצוין שחשוב שכל "מטאלהד" יכיר, ולו רק בכדי להכיר בקיומה של אלטרנטיבה אמריקאית מצוינת למהפכה שתתעורר בבריטניה זמן קצר לאחר מכן.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט