ב- 3 לספטמבר 1984 הוציאה "Iron Maiden" לאור את אלבום האולפן החמישי שלה "Powerslave".
זה האלבום שקיבע סופית את מעמדה של "Iron Maiden" כלהקת ההבי מטאל הגדולה בעולם באותה תקופה, ויותר מכך.
האלבום הזה הוא בעצם התמצית של ה- Heavy Metal, "הלחם והחמאה" של הז'אנר המדהים הזה ואחד מעמודי התווך של הסגנון, רגע לפני שהתפצל לאין ספור תתי ז'אנרים עם שמות שונים ומשונים.
מדובר באלבום השני של הלהקה עם ההרכב הקלאסי שלה, אשר כלל את Steve Harris, Dave Murray, Adrian Smith, Bruce Dickinson ו- Nicko McBrain, והוא גם האלבום הראשון של הלהקה בו ההרכב נשאר זהה להרכב באלבום הקודם.
סיפורו של האלבום המופתי הזה מתחיל בחודש דצמבר 1983, עם סיום סיבוב ההופעות המצליח של האלבום הקודם Piece of Mind. הלהקה לוקחת פסק זמן של שלושה שבועות בלבד ומחליטה לחזור בדיוק על אותו דפוס שאפיין את יצירת האלבום הקודם, בתקווה לשחזר גם פה את אותה הצלחה.
היא מתכנסת במלון Le Chalet בניו ג'רסי לחזרות, ממש כפי שעשתה עם "Piece of Mind". במשך שישה שבועות בהם שהתה במלון כתבה הלהקה את מרבית החומר לאלבום, שוב בדומה למה שקרה עם אלבומה הקודם. משם עוברת הלהקה לאולפן "Compass Point" שב- Nassau באיי הבהאמה, אותו אולפן בו הוקלט "Piece of Mind". גם המפיק האגדי Martin Birch, עימו עבדה הלהקה בעבר, נבחר להפיק גם את האלבום. כמו-כן, בדומה לאלבום הקודם, גם החומר לאלבום הזה עסק בשירה, ספרות, מאורעות היסטוריים וסרטים האהובים על חברי הלהקה.
האלבום נפתח עם "Aces High", הסינגל השני ששוחרר מתוכו ואחד מהשירים האייקוניים של הלהקה. שם השיר נלקח מסרט משנת 1976 באותו השם בכיכובו של כריסטופר פלאמר. מילות השיר נכתבות מנקודת המבט של טייס חיל האוויר המלכותי הבריטי שנלחם מול חיל האוויר של גרמניה במהלך "הקרב על בריטניה" – הקרב הראשון בהיסטוריה שהיה כולו אווירי. האינטרו לשיר איטי ודרמטי כאילו מדמה את המטוס על מסלול ההמראה מסיע לאיטו לפני ההמראה, ואז פיצוץ! מצערות פתוחות עד הסוף והמטוס נוסק מעלה יחד עם המוזיקה במהירות מטורפת של 134 BPM. והמקצב, איזה מקצב, האזינו לו היטב כי הוא פשוט מספר לנו את כל מהלך הקרב האווירי. דיקנסון נמצא כאן ממש בשיאו והוא מצליח להעביר באמצעות קולו את מה שעובר על הטייס במהלך הקרב, כשהמאזין מרגיש כאילו שהוא נמצא ממש בתוך הקוקפיט. הסולואים של דייב ואחריו של אדריאן בהמשכו של השיר פשוט בלתי נשכחים ומשלימים זה את זה. השיר נפתח במילים: "There goes the siren that warns of the air raid" וכזכור Bruce Dickinson קיבל את הכינוי "The Air Raid Siren", כיאה לקולו האדיר. הקליפ שיצא לשיר נפתח עם נאומו המפורסם של צ'רצ'יל, אשר הפך מאוחר יותר לחלק אינטגרלי מהשיר כשבוצע בהופעות הלהקה. בניגוד למצופה מי שכתב את השיר הוא Steve Harris ולא Bruce Dickinson. מעניין לציין שהשיר "Tailgunner" מהאלבום "No Prayer for the Dying" הוא מעין שיר המשך לשיר "Aces High" והוא מתאר את הקרב על בריטניה מזווית אחרת.
האלבום ממשיך בפיצוץ עם הלהיט הגדול מתוכו והסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום "2 Minutes To Midnight". השיר נפתח עם הריף הקליט והמדהים ביופיו של Adrian Smith שפשוט סוחף אותך וגורם לראש שלך לנוע בתנועות לא רצוניות (ואף מילה על ההשאלה מ- "Swords and Tequila" מהאלבום "Fire Down Under" של "Riot"). השיר מבוסס על שעון יום הדין שמייצג את הספירה לאחור לקראת מלחמה גרעינית, כאשר חצות מייצגת קטסטרופה גרעינית. בחודש ספטמבר 1953 עמד השעון הזה על 2 דקות לחצות, בעקבות ניסויים גרעיניים שערכו שתי המעצמות הגדולות בהפרשים של מספר חודשים. בשנת 1984 – שנת הוצאת האלבום, עמד השעון על 3 דקות לחצות, בשל המתחים בין ברה"מ לארה"ב, הקריאה הגבוה ביותר של השעון מאז שנת 1953. את הלהיט המדהים הזה כתבו Adrian Smith ו- Bruce Dickinson ו"הזקנים" שבין קוראנו לבטח יזכרו שהקליפ של השיר הזה שודר בפינה של יואב קוטנר בתוכנית המיתולוגית "זהו זה", זה ללא ספק היה רגע מכונן למעריצי "מיידן" בישראל כשקליפ של הלהקה שודר בטלוויזיה ישראלית.
הרצועה השלישית "Losfer Words (Big 'Orra)" היא קטע אינסטרומנטאלי שהלחין Steve Harris. זה כנראה הקטע ה"חלש" באלבום ואולי גם זו הסיבה שזה גם הקטע האינסטרומנטאלי האחרון של "מיידן" בכל אלבומיה. חלש או לו, בכל זאת מדובר ב"איירון מיידן" וגם הקטעים "החלשים" הם קטעים "לפנים", כמו הקטע הזה שנדחף קדימה בעיקר בזכות דו-שיח הגיטרות המעניין בין דייב לאדריאן.
הרצועה הרביעית באלבום, "Flash of the Blade", מתארת את האהבה של Bruce Dickinson לסייף ומספרת על אדם מימי הבניים שחי על חרבו ומחפש נקמה. כידוע, דיקנסון הוא סייף מקצועי שהגיע למקום השביעי באליפות בריטניה לסייף וייצג את ארצו באליפות אירופה בשנת 1989. ריף הגיטרה הדואלי שפותח את השיר פשוט ממחיש בצורה מוזיקלית מדהימה את קרב חרבות ומתאים לסיפור. השיר הזה היה חלק מפסקול הסרט "Phenomena" משנת 1984 בכיכובה של ג'ניפר קונלי.
השיר שחותם את צידו הראשון של הויניל "The Duellists" הוא כנראה האח הגדול של השיר הקודם שכן גם הוא מדבר על דו-קרב. הפעם השיר נכתב על-ידי האריס ומושפע מסרטו של רידלי סקוט משנת 1978 העונה לאותו שם. משהו בלחן של השיר מזכיר קצת את השיר "Where Eagles Dare" שהאריס כתב לאלבום הקודם.
שיר נוסף של הצמד דיקנסון-סמית' "Back in the Village" פותח את הצד השני של האלבום עם הריף המטורף של Adrian Smith. השיר הזה הושפע גם הוא מסדרת הטלוויזיה "The Prisoner" שהשפיעה על כתיבת השיר המפורסם מהאלבום "The Number Of The Beast". דיקנסון משתמש במילות השיר בטרמינולוגיה מתחום הטייס וכנראה מנבא כאן את העתיד שלו עצמו וממחיש את אהבתו לתעופה: "Take your chances, kill the engine, drop your bombs and let them burn". אך ההומאז' לאלבום "The Number Of The Beast" לא מסתיים בזה, השורה "I see sixes all the way" והמספר 666 אותו לוחש דיקנסון ברקע, מהווים מעין "טריביוט" קטן לאלבום המופתי ההוא.
שיר הנושא "Powerslave" הוא ללא ספק אחד מנקודות השיא של האלבום. המקצב הדוהר והסוחף והריף האוריינטאלי לא מותירים מקום לספק, מדובר באחד מהשירים המייצגים של הלהקה, קלאסיקה שמכניסה אותנו עמוק עמוק לתוך ה- DNA שלה. השיר מספר על מלך בשושלת פרעה שכל חייו לימדו וחינכו אותו שהוא סוג של אלוהים. הוא נמצא בשעות האחרונות לחייו ולא מבין כיצד ייתכן שהוא עומד למות, כאשר בנשימתו האחרונה הוא מבטיח לחזור כמומיה. את השיר כתב דיקנסון ולטענתו הוא מתקשר לשיר "Revelations" מהאלבום הקודם אשר נכתב על Aleister Crowley המיסטיקן האנגלי ומייסד הפילוסופיה הדתית ת'למה.
היצירה האפית הסוגרת את האלבום "Rime of the Ancient Mariner" הינה שיר שכתב האריס בהשפעת פואמה באותו השם של Samuel Taylor Coleridge. הקטע נמתח על פני למעלה מ- 13 דקות והוא החזיק בשיא כשיר הארוך ביותר של הלהקה במשך 30 שנה, עד ליציאת השיר "Empire of the Clouds" שנכלל באלבום "The Book of Souls" ואורכו כ- 18 דקות. השיר מספר על יורד הים העתיק שקולל בגלל שהרג ציפור אלבטרוס וספינתו נסחפת דרומה בים הסוער ועל ההרפתקאות שנקרות בדרכו. זה קטע מאוד מורכב מבחינה מוזיקלית, עם הרבה שינויי מקצבים והשפעות רבות מז'אנר הפרוגרסיב שקרוב מאוד לליבו של האריס. סיפור המעשה משתלב היטב לא רק עם המילים אלא בעיקר עם המוזיקה, כאשר במרכז השיר אנחנו עדים לקטע אינסטרומנטאלי המובל על-ידי נגינת הבס של האריס וגיטרות גונחות של מאריי וסמית', שפשוט מורידים אותנו עמוק אל תוך מצולות הים. אגב, זה השיר שחברי הלהקה העידו שהם הכי נהנים לנגן בהופעות.
מעניין לציין שעטיפת האלבום שאוירה על-ידי Derek Riggs כוללת מספר מסרים מוצפנים שהוטבעו אל תוך הציור, ובין היתר פניו של מיקי מאוס, וכיתובים כמו: WOT? No guiness", "Indiana Jones was here 1941 wot a load of crap", "bollock.
לאחר הוצאת האלבום יצאה "Iron Maiden" לסיבוב ההופעות הגדול ביותר שהיה לה עד אותו זמן, שארך כמעט שנה. במהלך הסיבוב ביקרה הלהקה במקומות בהם לא הופיעה בעבר והיתה ללהקת ההבי מטאל הראשונה שנגנה מאחורי "מסך הברזל". נקודת השיא של סיבוב ההופעות היתה ההופעה של הלהקה בריו, שם היא ניגנה לראשונה בפני קהל של לא פחות מ- 300,000 איש. האלבום וסיבוב ההופעות שנועד לקידומו העלו את "Iron Maiden" לדרגת להקת המטאל הגדולה ביותר באותה תקופה. סיבוב ההופעות תועד באודיו ובוידאו במהלך שתי הופעות מתוך ארבע שנערכו ב- "Long Beach Arena" בקליפורניה, בין התאריכים 14 עד 17 למרץ 1985 ושוחררו באלבום הכפול ובדי. וי. די. "Live After Death" - אחד מאלבומי ההופעה הגדולים בכל הזמנים.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
לא יאומן שהיום עברו 40 שנה!!!