פינה בקטנה...
והפעם סיקור של פעם בארבע שנים!
ב- 29 לפברואר 1988, תאריך מיוחד במינו שחוזר רק פעם בארבע שנים, בחר Robert Plant לשחרר את אלבום האולפן הרביעי שלו "Now And Zen".
לאלבום הזה מגיע פלאנט עם הרכב חדש של נגנים, אחרי אלבום יחסית חלש משנת 1985 ואחרי הופעת איחוד חלשה לא פחות עם "Led Zeppelin" באותה שנה ב- "Live Aid".
פלאנט חוזר כאן פחות או יותר לצליל שאפיין אותו ב"לד זפלין" עם שירים מבוססי גיטרות, בלוז ומעט מוטיבים אוריינטלים, כל זאת בשילוב פופ שנות השמונים שופע קלידים ותכנותים.
הגיטריסט Jimmy Page מתארח בשני שירים מתוך האלבום, שיר הפתיחה "Heaven Knows" שהיה גם הסינגל הראשון והמצליח שהגיע למקום הראשון בבילבורד ו- "Tall Cool One" שהיה הסינגל השלישי מתוכו.
השיר "Tall Cool One" היווה את התגובה של פלאנט ופייג' לסימפולים שלא אושרו משירי "לד זפלין", שערכו חברי "Beastie Boys" באלבומם "Licensed to Ill" משנת 1986. בשיר ניתן לשמוע מעבר לנגינת הגיטרה של פייג' סמפולים מהשירים "Whole Lotta Love", "Dazed and Confused", "Black Dog", "Custard Pie", "The Ocean ובנוסף מילים מתוך השיר "When the Levee Breaks".
האלבום כולל גם את הבלדה המצויינת "Ship of Fools" אשר שוחררה כסינגל השני מתוך האלבום והגיעה למקום השלישי בבילבורד. אין ספק שמדובר באחד מהשירים הגדולים בקריירת הסולו של פלאנט.
האלבום הזה הצליח מסחרית וצעד בעשריה הראשונה של מצעדי האלבומים משני צידי האוקיינוס, כשהוא מחיה את קריירת הסולו של פלאנט, אשר הייתה באותו זמן בשפל מסויים.
הבעיה של האלבום הזה הינה בהפקה האייטיזית שופעת הקלידים והתכנותים. סה"כ יש באלבום שירים לא רעים שעם הפקה אחרת היו יכולים להפוך את האלבום הזה להרבה יותר טוב.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט