Sleep Token - Sundowning

האלבום "Sundowning" יצא לאור ב-21 בנובמבר 2019, והיה ההכרזה הרשמית על כניסתה של אחת הלהקות המסתוריות והרגשיות ביותר של העשור.

אלבום הבכורה של Sleep Token איננו אוסף שירים רגיל – זהו טקס, פולחן רוחני, והצהרה אמנותית של ממש. הוא שוחרר בהדרגה, שיר אחר שיר, כל שבועיים בדיוק בשקיעה, בהתאמה לאווירה הטקסית והמהפנטת של היצירה.

הסיפור שמאחורי הלהקה מכוסה באבק של מסתורין שנבנה בקפידה ותוכנן לפרטי פרטים. הלהקה פרצה לראשונה ב-2016 עם ה-EP הראשון "One", ולאחר מכן עם "Two" בשנת 2017. מאחורי המסכות והסמליות העמומה, נבנתה קונספטואליות של ממש – קולקטיב מוזיקלי אנונימי שמובל על-ידי ישות הנקראת "Sleep", כאשר הסולן המוביל, Vessel, נחשב ל"כלי" המביע את רצון האל הזה דרך מוזיקה. ל-Vessel רקע קלאסי וג'אזי (לפי השמועות), והוא יצר את המוזיקה הראשונית לבד, כשהחזון שלו ברור: לערבב ז'אנרים באופן חסר גבולות – R&B, פוסט-רוק, אמביינט, מטאל ואלקטרוניקה – מתוך נאמנות מוחלטת לרגש ולחוויה.

כבר מההתחלה, הזהות הוויזואלית והסונית של הלהקה הייתה בלתי נפרדת מהמסר שלה. חברי הלהקה מופיעים במסכות וגלימות, וממעטים בראיונות או חשיפה תקשורתית. זה לא טריק שיווקי – זה חלק מהתפיסה הרוחנית של ההרכב, המעמידה את המוזיקה והתחושות מעל הפרסונה אבל בואו נודה בזה, זה גם עובד שיווקית!!

Photo: Sleep Token

כאשר "Sundowning" הוקלט, Sleep Token כבר גיבשו קהל מעריצים נאמן מתחת לפני השטח. האלבום הוקלט באולפני G1 בסאמרסט, אנגליה, עם המפיק George Lever, שעבד בין היתר עם Loathe. ג'ורג' הצליח להעניק לאלבום עומק סאונד מדויק ומרובד – השילוב בין גיטרות נפיצות, סינתיסייזרים רכים, תופים מורכבים וקולו החודר של Vessel נעטף בהפקה נקייה ועמוקה שמכניסה את המאזין למערבולת רגשית.

אחד האלמנטים הבולטים באלבום הוא המבנה הלא שגרתי שלו – שחרור הדרגתי של כל שיר לאורך מספר חודשים, מה שיצר חוויה מדיטטיבית ורפלקטיבית, שבונה מתח וציפייה לשיר הבא. החוויה הזו הפכה את ההאזנה למסע אישי.

השיר "The Night Does Not Belong to God" פותח את האלבום בצורה מהורהרת, עם פסנתר מינימליסטי וקול שביר של Vessel, שגורם לכל מילה להישמע כמו תפילה חרישית. השיר "The Offering" שובר את השקט עם מתקפת דיסטורשן ומקצבים כבדים – רגע של סערה בתוך ים של רוך. השילוב בין רכות לאגרסיביות חוזר לאורך האלבום ונעשה באיזון מושלם, בהמשך זה יהפוך למעיין התבנית המוזיקלית של הלהקה.

השירים "Levitate" ו-"Dark Signs" בוחנים רגשות דרך עדשה של R&B ואלקטרוניקה, עם שימוש בטקסטורות רכות, עיבודים מעודנים ושירה שנעה בין לחישה לצרחה. בשיר "Drag Me Under" מתפרצת תחושת חוסר האונים דרך בנייה הדרגתית עד לנפילה סוניקית חסרת רחמים. זהו שיר ששובר את הלב ואז מחזיק אותו בידיים רועדות.

בחצי השני של האלבום, השירים הופכים לאינטימיים ושקטים יותר. "Take Aim" ו-"Blood Sport" מתמקדים ברגש חשוף, עטופים באווירה חיוורת ומדממת. הסיום אינו מגיע בקול תרועה, אלא בנשימה אחרונה – כמו לחישה של אדם שמבקש שיבינו אותו, אך לא מצפה לכך באמת.

מבחינה לירית, האלבום עוסק באהבה, בהקרבה, בכניעה ובחיפוש אחר משמעות. זהו אלבום רוחני, אך לא דתי – הוא משתמש בשפה של פולחן, של השתוקקות ושל כאב כדי להעביר חוויות אנושיות. Vessel אינו שר לאהוב או לאהובה, אלא לישות גבוהה – או אולי לרגש עצמו, ל"לישון" (Sleep), כמו רעיון נשגב שהוא מרשה לעצמו לטבוע בו.

הביקורות היללו את "Sundowning". מגזין Distorted Sound העניק לו ציון מושלם 10/10, ותיאר אותו כ"הגדרה מחודשת של מוזיקה כבדה". Kerrang! העניק לו 4/5 ושיבח את המורכבות הרגשית והיכולת של הלהקה לשלב בין עדינות לעוצמה. קהל המעריצים אימץ את האלבום לחיקו, והוא הפך מאז לאבן דרך ולבסיס להצלחות הבאות של הלהקה.

האלבום "Sundowning" הוא הרבה מעבר לאלבום בכורה. זו חוויה – טקס אישי שבו כל צליל, כל שתיקה וכל צעקה הם חלק מהתמסרות. בעידן שבו מוזיקה נצרכת במהירות ונשכחת מהר, Sleep Token בחרו בדרך ההפוכה: להאט, להרגיש, ולבנות אמון עם המאזין. עבור מי שמחפש עומק, יופי, ורגעים של חסד בתוך חושך – זהו אלבום שחייבים להכיר.

להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר