Tears For Fears - The Hurting
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 15 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 07.03.1983
"Say what you want, Say what you will, 'Cause I find you think what makes it easier, And lies spread on lies, We don't care, Belief is our relief, We don't care"
לכל אחד יש דרך משלו להתגבר על הטראומות הקטנות או הגדולות שהחיים מזמנים לו, לרולאנד אורזאבל הצעיר היתה את הכתיבה.
הכתיבה היתה כסא המפלט שלו מהחיים היומיומיים הקשים, החיים שזימנו לו אבא שחי בפוסט טראומה לאחר שחזר מהמלחמה (היה חייל במלחמת העולם השניה), והיה מכה את אימו של רולאנד שעבדה למחיתה כיצאנית.
את השירים שרולאנד כתב החל מגיל 7, ובמהלך השנים, הוא גיבש בהמשך יחד עם חברו ושותפו קורט סמית' לאלבום הבכורה שלהם כלהקת "טירז פור פירז", "The Hurting" שיצא ב- 07.03.1983 הוא בבחינת ספר הזיכרונות של רולאנד, וגם של קורט, והדרך שלהם לפרוק את מה שישב להם כל השנים על הלב, במקום לשתף את הפסיכולוג הם משתפים את כולנו.
רולאנד אורזאבל נולד באוגוסט 1961 בעיר הנמל פורטסמות', בן לאב ארגנטינאי/ספרדי הוא החל לכתוב שירים בגיל 7, בהמשך המשפחה עברה לבאת', שם הוא פגש את קורט סמית' יליד באת' שמבוגר ממנו בחודשיים, שלימד את עצמו לנגן בגיטרה.
בתחילת הדרך חברו יחדיו להרכב הסקא/מוד ריבייבל "Graduate" שהספיקו להוציא אלבום אחד ("Acting My Age" משנת 1980) ולהקליט אלבום נוסף שבוטל לאחר שההרכב התפרק.
לאחר תקופה קצרה שהצמד הצטרף ללהקת הניו וייב "Neon" כנגני סשן, הקימו אורזאבל וסמית את "טירז פור פירז" כאשר מתופף "Neon" מני אליאס מצטרף אליהם, ואיאן סטנלי השלים את הרביעייה על הקלידים.
אורזאבל וסמית שהושפעו באותה תקופה מאומני סינת' פופ כמו גארי ניומן ,"OMD", ו- "דפש מוד" (אפשר לשמוע את הדמיון ל"דפש מוד" במיוחד בשירים "The Hurting" ו- "Suffer The Children") הקליטו את אלבומם הראשון "The Hurting" שהיה מבוסס על ספרו של הפסיכולוג ארתור ג'נוב.
לפי ג'אנוב הדרך להתמודדות עם טראומות הילדות היא לבכות ולצרוח על מנת לשחרר את הכאבים, ולהתגבר עליהם. לג'נוב וספרו "The Primal Scream" הם התוודעו כשלמדו לנגן על גיטרה, המורה שלהם הוא זה שהכיר להם את הספר שבזמנו גם ג'ון לנון שאב ממנו השראה.
"טירז פור פירז" לוקחים את המקום הכי מוגן ובטוח, הבית, והופכים אותו למקום מסוכן, הם שברו את המיתוס לפיו הילדות היא התקופה הכי מאושרת בחיים, בכל שיר ושיר אפשר לראות את הכאב והסבל צץ מתוך המילים של רולאנד אורזאבל ב- "Mad World" "החלומות שבהם אני גוסס הם הטובים ביותר שהיו לי" - "The dreams in which I'm dying are the best I've ever had". מצד שני מדובר בשיר קצבי, כמעט שמח, אם לא מקשיבים למילים.
המטרה שהציבו לעצמם אורזאבל, וסמית' היא לדבר על העצב שלהם ללא חשש, שטראומות לא חייבות לאמלל אותנו כל החיים, ושמותר לכעוס על כך שהאנשים שהביאו אותנו לעולם לא דואגים לנו.
"אתם לא נותנים לי אהבה, אתם נותנים לי מחסה חיוור" שר סמית בסינגל נוסף מהאלבום "Pale Shelter".
לומר את האמת, האלבום משופע בניגודיות שבין מנגינות קצביות ושמחות, לעומת כתב האשמה שנובע מהן כמעט בכל שיר ושיר.
כשמסתכלים היום על קורט סמית קשה להאמין שזה האיש שפעם זה היה טבעי בשבילו להיעצר ע"י המשטרה כי גנב כינורות מתנה ליום ההולדת. "הוא היה הרבה יותר מרדן ממני" אמר אורזבל.
מעבר ללהיטים הידועים ולשלושת הסינגלים "Mad World", "Change", ו- "Pale Shelter" האלבום כמעט חף מנפילות, אורזאבל וסמית שרו על דברים שאולי לא נעים לדבר עליהם, אבל בסופו של יום הם מדברים לכולנו.
המסר הכי חשוב שאפשר לקחת מכאן הוא "רוצו לחבק את הילדים שלכם".
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות