top of page

The Doors - Morrison Hotel

ב- 9 לפברואר 1970 שוחרר האלבום" Morrison Hotel", אלבום האולפן החמישי של "The Doors".



אז "Morrison Hotel" הוא מלון אמיתי בדאונטאון של לוס אנג'לס' שם גם צולמה העטיפה הקדמית של האלבום. האלבום מוכר גם כ -"Hard Rock Café" - כשמו של הצד הראשון של תקליט הויניל שם צולמה גם העטיפה האחורית – ברשת הארד רוק קפה הממוקמת ב- East 5th Street לוס אנג'לס.


באלבום הזה הלהקה עזבה את השפעות הפסיכדליה כמעט לחלוטין וחזרה אל שורשיה, אל סגנון הבלוז, זאת לאחר שספגה ביקורת בעקבות אלבומה הקודם "The Soft Parade" שיצא בשנת 1969. שינוי הצליל הזה של "הדלתות" השתלם, שכן הלהקה זכתה להצלחה ביקורתית ומסחרית כאחד, כשהאלבום הגיע לטופ 5 במצעד האלבומים בארה"ב והפך גם לאלבום של הלהקה שצעד הכי גבוה בבריטניה.


עם זאת התוצאות המרשימות הללו לא השתקפו מתוך תהליך היצירה וניתן לומר שבאלבום הזה החלה ההתפוררות של הלהקה. Jim Morrison היה מעורב בהלחנת כל השירים באלבום ולמעשה כתב לבדו כמחצית משירי האלבום. עם זאת, יתר חברי הלהקה לא יכלו כבר לסבול אותו בתקופה ההיא. החזרות וההקלטות לא היו קלות. ג'ים מוריסון והגיטריסט Robby Krieger נקלעו אפילו לתגרה' כי מוריסון התעקש להכניס לקרדיט הכתיבה באחד השירים את שמו של חברו מימי בית הספר לקולנוע, לאחר שעזר לו לכתוב אותו.


מהאלבום הזה לא שוחררו סינגלים או להיטים גדולים, עם זאת, למרות שהוא לא כלל "להיטים" יש בו כמה שירים טובים ובפרט "Roadhouse Blues", שיר הפתיחה המדהים, אשר ללא ספק ממקום גבוהה ברפרטואר העשיר של הלהקה. השיר נפתח בריף הגיטרה המחוספס, הסוחף והקליט אליו מתלווים הבס של נגן הסשן Lonnie Mack, המוכפל על-ידי הבס מהפסנתר של Ray Manzarek והמפוחית של ג'ון סבסטיאן מלהקת ה- "Lovin’ Spoonful". השיר הזה ללא ספק נותן את טון לסגנון הבלוז-רוק שחולש על שאר השירים האלבום.


נכון, "Roadhouse Blues" הוא גם כנראה נקודת השיא של האלבום אשר רק הולך ונחלש ככל שמתקדמים עם השירים, אך עדיין מדובר באחד מאלבומיה הקלאסיים של הלהקה.


האלבום כולל גם שני שירים שהוקלטו בזמן הקלטות שניים מאלבומיה הקודמים של הלהקה: הראשון, "Indian Summer" שהינו אחד מהשירים הראשונים שהלהקה הקליטה עוד בשנת 1966 - בזמן הקלטת אלבום הבכורה של הלהקה. השיר הושפע מתאונת דרכים שאותה ראה ג'ים מוריסון כילד בן ארבע כשהיה בדרכו למקסיקו יחד עם משפחתו. בתאונה נהרגו מספר אינדיאנים ומוריסון צוטט כאומר שנשמותיהם התרוצצו שם בטירוף ופשוט קפצו אל תוך נשמתו. השיר השני, "Waiting for the Sun" הוקלט כדמו בזמן הקלטת האלבום "Waiting For The Sun" שיצא בשנת 1968, רק שהלהקה לא אהבה איך שהוא נשמע בזמנו והפעם חזרה לעבוד עליו ביתר מרץ וחשק.


שירים מעניינים נוספים:


הרצועה הרביעית "Peace Frog" עם ריף הגיטרה הFאנקי של רובי קרייגר אשר נכתב באולפן וכולל את המילים "Blood in the streets of the town of New Haven" המתייחסות למעצרו של מוריסון על הבמה בניו הייבן שנת 1967.


הרצועה החמישית "Blue Sunday" שהינה בלדה טהורה עם האורגן הקליל של Ray Manzarek והמשפטים היפייפיים הבוקעים מהגיטרה של Robby Krieger.


השיר השמיני "The Spy" שלוקח את הלהקה הכי רחוק שאפשר מבחינת סיגנון אל סצנת מועדוני הלילה של הג'אז. השיר הזה פשוט מקסים והוא שונה מכל דבר אחר שהדלתות הקליטו מעולם. השירה של Jim Morrison ממוקדת וחזקה, וכך גם המילים שמהלכות על הגבול הדק שבין אהבה למניפולציה.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page