The Mission - Carved in Sand

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 05.02.1990

הוא נולד למשפחה מורמונית אדוקה בווינטרבורן, כפר מנומנם מצפון לבריסטול, הוא נזכר, "זה היה כפר די פרובינציאלי, ושמרני".

הוריו רצו שילך בדרכה של המשפחה, ומיסללו אותו על מנת להפוך למיסיונר מורמוני. אבל לויין האסי היו תוכניות שונות לחלוטין. הוא חש שיש לו את האיכויות על מנת לייצר קריירה מוזיקלית, הוא הושפע ממארק בולן, וחלם להיות חלק מלהקה בסגנון של "לד זפלין".

במהרה האסי יחל את צעדיו הראשונים בקריירה ששיאה בלהקת "The Mission" שאלבומה השלישי "Carved in Sand" יצא ב- 05.02.1990.

בגיל 18, האסי עזב את כפר נעוריו לליברפול, שם הוא החל להתערות בסצנת הפוסט-Pאנק שוקקת החיים של אותה התקופה סביב המועדון המקומי "Eric's Club" שמשך אליו את מיטב אומני התקופה מלהקות כמו "Teardrop Explodes", "אקו והבנימן". בהמשך הוא יהפוך לאוהד של ה- "Mighty Reds".

האסי שפגש שם את פיט ברנס, הפך במהרה לגיטריסט בלהקה שלו "Dead or Alive", אבל השניים לא ראו עין בעין, והאסי סגר עניין לאחר שנתיים.

השלב הבא בקריירה שלו כללה מעבר ללידס ב-1984, בעקבות הזמנה להצטרף להרכב הרוק הגותי "סיסטרז אוף מרסי" של אנדרו אלדריץ', כאן הוא פגש את קרייג אדמס, לימים הבסיסט של "The Mission". השנים הפכו לחברים טובים "תמיד די הסתדרנו, היינו שני הילדים המרושעים הקטנים".

האסי השתתף בכתיבה ובניגון ב"סיסטרז", אבל מעשה שטן, החיכוכים בינו לבין אלדריץ' הלכו, וגדלו, ולאחר שנה וחצי ואלבום אחד הוא עזב יחד עם חברו החדש קרייג אדמס. השניים ברוב חוצפתם הקימו להקה תחת השם "The Sisterhood".

אלדריץ' זעם, הנטשתם, וגם ירשתם? הוא חשב לעצמו, ואיים בהגשת תביעה. לאחר מחשבה מחדש, האסי נזכר בעברו המורמוני, וקרא ללהקה "The Mission", על שם יומן מיסיונרי מורמוני שניתן לו על ידי הוריו בנערותו, כאשר עוד קיוו להשפיע עליו ללכת בדרכיהם.

האסי ואדמס ערכו אודישנים בלידס, וצירפו את המתופף מיק בראון, ואת הגיטריסט יליד שפילד סיימון הינקלר, לשעבר שותף של ג'רוויס קוקר בגלגול המוקדם של להקת "פאלפ".

זרעי קהל המעריצים שהתפתח במהירות טמונים בחלקם בסצנה הגותית, שבאותה עת מוקד המשיכה שלה היה בעיר לידס. הסאונד הסוער והחושני, העובדה שהיו לבושים שחורים, וכינו את עצמם אסקימוסים או מיסיונרים, סימנו אותם מיידית כחלק מהזרם הגותי.

"זה לא כל כך שהיינו חלק מתנועה", טען האסי, "רק שמצאנו נשמות דומות שהתעסקו באותו סוג של מוזיקה, ספרות, סרטים, סגנון חיים ובגדים".

השנים הראשונות של "דה מישן" התבטאו בשני אלבומים שהשאירו חותם פה ושם במצעדים, אבל בעיקר בהופעות החיות, ובשערוריות.

"אמריקה היא ארץ הממתקים בהשוואה לאירופה", הסביר האסי. "כל הדברים האלה היו ניתנים להשגה בקלות, אז כמובן שהלכנו על זה. כן זה היה סיור מטורף, הרבה סמים, הרבה טירוף. חלק גדול מהיותך בלהקה הוא שאתה יכול להתנהג בצורה מופקרת לחלוטין בסיבוב הופעות. יש לך רישיון להיות דביל מוחלט." סיפר האסי כשהוא רומז להתנהלות של הלהקה, ובעיקר שלו עצמו בסיבובי ההופעות מעבר לים.

ההשלכות למעשיהם לא איחרו להגיע, כאשר האסי ואדמס פרצו לבמה בתחתוניהם בלבד, כשהם צורחים לעבר הקהל. בהמשך, נאזק אדמס ע"י משטרת לוס אנג'לס בסאנסט סטריפ כשהוא שיכור ומבולבל. הוא ניצל ממעצר הודות לעבודה דיפלומטית של מנהל הלהקה, טוני פרין.

משהו מהשאיפה של הלהקה לכיוון "לד זפלין", זכה לבוסט באלבומם הבא (1988) "Children" שאותו הפיק ג'ון פול ג'ונס, האלבום הגיע למקום השני בבריטניה, והלהקה חיממה בסיבוב ההופעות את רוברט פלאנט.

האסי הראה את חוסר שביעות רצונו מהסאונד הכבד של "Children", וחזר לשתף פעולה עם מפיק האלבום הראשון טים פאלמר.

האסי זוכר את מפגשי האלבום כמתוחים במיוחד. קוקאין הפך כעת למרכיב עיקרי בתזונתו של הזמר. "בסביבות התקופה הזאת התחלנו להרוויח קצת כסף, אז התרופות המועדפות שלנו נטו להיות שונות", מסביר האסי. "בזמן שעשיתי קוקאין, סיימון היה מעשן ספליף (ג'וינט), אז היינו במרחבי ראש שונים לגמרי. זה הפך לבעיה".

המפיק טים פאלמר בהחלט שם לב שהינקלר היה "שקט מהרגיל", ונדחק יותר ויותר לשוליים באולפן. "בדיעבד, אם הייתי קצת יותר רגיש למה שקורה באותו זמן, כנראה שהייתי רואה שסיימון נאבק", מתוודה האסי.

במחצית הראשונה של 1989, האסי בילה זמן מה בכתיבת חומרים חדשים בהרים בדרום ויילס לפני שהלהקה התכנסה מחדש באפריל כדי להתחיל בתהליך הקלטת האלבום "Carved in Sand", כאשר "האסקימוסים" (הכינוי של מועדון המעריצים) משתתף בבחירת השירים.

בתחילת 1990 שוחררה הסנונית הראשונה מהאלבום "Butterfly on a Wheel" שהיה קרוב לעשות טופ 10 בבריטניה, והפך לשיר שהכי מזוהה עם הלהקה. האסי כתב את השיר הזה על התפוררות היחסים בין ג'וליאן ריגן סולנית להקת "All About Eve" לבין חברה ללהקה טים בריצ'נו. "All About Eve" ו- "The Mission" הרבו לשתף פעולה יחדיו. האסי הרגיש חסר אונים לראות שני אנשים שהוא מכיר היטב ואהב, קורעים זה את זה רגשית לגזרים, אבל לא העז להתערב מחשש שזה יחמיר את המצב. שם השיר שאב השראה ממאמר מערכת משנות ה-60 של ויליאם ריס-מוג שהטיל ספק בחומרת עונשי המאסר שהוחלו על חברי להקת "הרולינג סטונס" בגין עבירות סמים קלות.

השיר שפתח את האלבום "Amelia" הגיע כהשראה ממכתב שהאסי קיבל ממעריצה שבו חשפה פרטים על התעללות שעברה בידי אביה. כשהוא נרגש מהכנות והפתיחות של מכתבה, הוא כתב את "אמיליה" (לא שמה האמיתי). כמה שנים לאחר מכן, אותה אישה פנתה אליו שוב כדי להודיע ​​לו כמה היא מעריכה את השיר ושהיא מצליחה בחיים.

שירים נוספים באלבום כוללים את "Deliverance" ו- "Into the Blue" שנכתב כקינה סביבתית על מצבו של כדור הארץ (There's a shuffling man with plastic on his head), ו- "Grapes of Wrath" שנכתב על עבודת האדמה.

במהלך סיבוב ההופעות המוצלח, הפכה מריבה שטותית בין האסי להינקלר (לא נתנו למכר שלו לעלות לאוטובוס הלהקה) לקש ששבר את גב הגמל ביחסיהם. הינקלר עזב אותם, ובדיעבד היה זה קו פרשת המים של "The Mission" ברגע קריטי. רגע לפני פריצתו של הגראנג', הם לא יצליחו לשחזר את ההצלחה הזאת שוב.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!