The Smiths - The Smiths
- FaceOff - עימות חזיתי

- לפני יום 1
- זמן קריאה 3 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 20.02.1984

השנה היא 1950 לוס אנג'לס, ארה"ב. ג'רי ליבר בן ה 17 יוצא מחנות התקליטים שבה עבד בשדרות פיירפאקס, הוא עושה את דרכו אל ביתו של מייק סטולר בן ה 17. מוקדם יותר כשדיברו בחנות התקליטים הבינו שיש ביניהם חיבור ואהבה משותפת לרית'ם אנד בלוז.
ליבר מגיע למפתן ביתו של סטולר שפותח לו את הדלת. כאן בדיוק מתחילה שותפות מוזיקלית בת 61 שנים שכוללת כתיבה של 70 להיטי מצעדים ביניהם "Hound Dog" שחידש אלביס פרסלי, "Stand By Me" ו- "Jailhouse Rock".
32 שנים מאוחר יותר חיקה ג'וני מאר את ג'רי ליבר כאשר יחד עם חברו סטיב פומפרט הם הופיעו על מפתן ביתו של סטיבן פטריק מוריסי בסטרטפורד, מנצ'סטר על מנת להקים להקה.
מאר שהיה אז בן 18 הכיר את מוריסי לראשונה בהופעה של פטי סמית' בתיאטרון אפולו של מנצ'סטר ב-31 באוגוסט 1978. הם התחברו באמצעות אהבתם לשירה ולספרות. מאר שהיה מעריץ של ה- "New York Dolls", התרשם מכך שמוריסי כתב ספר על הלהקה וקיבל השראה לבקר את מוריסי בביתו, ומכאן החלה השותפות שתוביל ללהקה שתהיה קיימת רק ארבע שנים, אך תשפיע על כל כך הרבה מוזיקאים בהמשך, להקת "הסמיתס" שאלבום הבכורה שלה יצא ב- 20.02.1984.
מוריסי ומאר ערכו את החזרה הראשונה שלהם בחדר השכור של מאר בעליית הגג בבאודון.
עד סוף 1982, בחר מוריסי את שם הלהקה "הסמית'ס". הוא אמר מאוחר יותר כי "זה היה השם הכי רגיל וחשבתי שהגיע הזמן שהאנשים הרגילים בעולם יראו את פניהם".
בערך בזמן הקמת הלהקה, מוריסי החליט שהוא יהיה ידוע בציבור רק בשם משפחתו, הוא אסר על הסובבים אותו להשתמש בשם "סטיבן", לו הוא בז. לאחר שנשאר עם הלהקה למספר חזרות, פומפרט עזב והוחלף על ידי נגן הבס דייל היברט, שעבד באולפני דציבל של מנצ'סטר, שם פגש אותו מאר בזמן שהקליט את הדמו של פריק פארטי.
גם היברט לא החזיק זמן רב, ומיקי רורק חברו הוותיק של ג'וני מאר לספסל הלימודים הוזעק למלא את השורות. הסמיתס נזקקו לכמה דמואים ושלוש הופעות במועדון ההסיינדה על מנת לזכות בחוזה בחברת "Rough Trade". קודם לכן סורבו ע"י EMI.
במאי 1983 יצא לאויר העולם סינגל הבכורה של "הסמיתס" "Hand in Glove" שהגיע למקום השלישי במצעד האינדי הבריטי. זמן קצר לאחר מכן צפה בהם בלונדון ג'ון וולטרס מפיק התוכנית של השדרן והעיתונאי ההרפתקני ג'ון פיל.
הוא הזמין את הלהקה להקליט סשן לתוכנית. פיל אמר: "אי אפשר היה לזהות לאילו תקליטים הסמיתס האזינו. זה די יוצא דופן, נדיר מאוד... וזה היה ההיבט הזה של הסמית'ס שמצאתי הכי מרשים." בעקבות החשיפה בתוכנית של ג'ון פיל, בני "הסמיתס" זכו לראיונות הראשונים שלהם, במגזיני המוזיקה "NME" ו- "Sounds".
"הסמיתס" נכנסו להקלטות עם גיטריסט להקת ,"the Teardrop Explodes" טרוי טייט בעמדת ההפקה. אך בראף טרייד לא אהבו את התוצאה, ומוריסי רמז לחברת התקליטים שכדאי לגנוז את האלבום כולו. בראף טרייד התעקשו והחליטו ללכת על הקלטה ומיקס נוספים, הפעם בהפקתו של ג'ון פורטר ("רוקסי מיוזיק", "קילינג ג'וק").
הלהקה אמנם מצא גם את המיקס השני לא ראוי, אך התעקשותם של אנשי הנהלת הלייבל להוציא את האלבום בכל זאת התבררה כצעד נכון. הביקורות היללו וקבעו כי מדובר באחד האלבומים החשובים ביותר של שנות השמונים. לא שזה אי פעם שינה למוריסי מה אתם חושבים עליו.
מדובר באלבום פשוט, עממי וישיר עם שירי "סמית'ס" טיפוסיים פוסט פאנק מריר, ציני ומלנכולי, עם מוריסי בתפקיד משורר חידתי וטווסי, שהוא גם הזמר, ומלחין שהוא גם גיבור גיטרה מודרני וגיטריסט שתקן להפליא בשם ג'וני מאר.
אסופת השירים הייתה פופית במידה ומשמעותית במידה, וקופצנית מצד אחד ומעוררת מחשבה וטורדת מנוחה מהצד שני.
השיר הפותח את האלבום "Reel Around the Fountain" עוסק באובדן התמימות. יש שראו בו שיר על התעללות בילדים, תסמכו על מוריסי שישאיר את המשמעויות מעורפלות.
ג'וני מאר מספר "הלחן הגיע כאשר ניסיתי לנגן את שיר האר אנד בי של ג'ימי ג'ונס 'Handy Man.'
ב- "You've Got Everything Now" מוריסי מסתכל מהצד על חבריו לכיתה שמתקדמים במעלה המדרגות מאז שסיימו את התיכון.
את "Pretty Girls Make Graves" כתב מוריסי על נער מתבגר וחברתו על רקע היחסים המיניים ביניהם. שם השיר הוא ציטוט מהרומן של סופר דור הביט ג'ק קרואק משנת 1958 "The Dharma Burns".
שני השירים שנועלים את האלבום "What Difference Does It Make?" ו- "Suffer Little Children" מתמקדים ברוצחי הילדים איאן בריידי ומיירה הינדלי. הסמיתס זכו ללעג וביקורת רבה על השיר הנועל עד שנאלצו לשפוך אור על כוונתו האמיתית של השיר.
באוקטובר 1983 כארבעה חודשים לפני יציאת האלבום, יצא הסינגל השני "This Charming Man" שלא נכלל בהוצאות הראשונות של האלבום אך הוכנס לשם בהמשך, והפך ללהיט הראשון של "הסמיתס" בטופ 40 הבריטי.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל












תגובות