ב- 4 למרץ 1983 הוציאה "Thin Lizzy" את אלבומה ה- 12 "Thunder And Lightning".
זה האלבום האחרון של הלהקה וגם האלבום הכי כבד שהוציאה במהלך הקריירה שלה. 3 שנים לאחר הוצאת האלבום הלך Phil Lynott וסתם את הגולל על אפשרות שהלהקה תמשיך לפעול ולייצר חומרים חדשים.
העובדה שהאלבום הזה נחשב לאלבום הכבד ביותר של הלהקה, נעוצה בעיקר בצירופו של הגיטריסט John Sykes, אשר החליף את Snowy White, שעזב את הלהקה בעקבות חוסר בהירות האם הסשנים מכוונים לאלבום של "Thin Lizzy" או לאלבום סולו של Phil Lynott. ווייט סבר שאם מדובר בסשנים לאלבום סולו של לינוט, הרי שיש לשלם לו עבור התרומה שלו כנגן סשנים שכיר.
למרות שמרבית החומרים לאלבום נכתבו לפני צירופו של הגיטריסט John Sykes, הנוכחות שלו מאוד מורגשת בסאונד ובסיגנון של האלבום. כזכור, סייקס החל את דרכו המוזיקלית בשנת 1980 בלהקת "Streetfighter" ולאחר זמן קצר עבר ללהקת "Tygers of PanTang" איתה שחרר שני אלבומי אולפן מלאים והתארח בשלישי. בשנת 1982 הוא עבר בהצלחה אודישן ללהקת "Thin Lizzy" והפך לגיטריסט המוביל שלה לצידו של Scott Gorham.
הצטרפותו של John Sykes התבררה כהחלטה נכונה, אשר סייעה לסאונד של "Thin Lizzy" להתעדכן לרוח התקופה. נגינת הגיטרה שלו הייתה כבדה יותר מכל מה שהוקלט בעבר על ידי הלהקה, עם ניחוחות ניאו-קלאסיים. למרות שהלהקה התבססה לאורך השנים על הסאונד המסחרי של ה- Twin Guitar, הגיטריסט הוותיק Scott Gorham איפשר לסייקס לנגן יותר חלקים מובילים, כאשר הלהקה כולה מקבלת השראה מהרעננות והחדשנות של הגיוס החדש שלהם, שלא לדבר על הנגינה העוצמתית של Sykes. מה שיפה מאוד בצירופו של סייקס היה שהביצועים שלו דחפו את גורהם לשדרג גם את הנגינה שלו. כך יצא, שהגיטרות של גורהם וסייקס באלבום הזה אגרסיביות וכבדות. הריפים והסולואים חדים, קליטים וכבדים, כאשר "Thin Lizzy" פשוט ממציאה את עצמה מחדש, אך יחד עם זאת משמרת את הסאונד הייחודי שלה.
תוספת נוספת שהשפיעה על הסאונד והסגנון של האלבום הייתה קשורה בקלידן Darren Wharton, שהשתתף בכתיבת רבים מהשירים באלבום, כולל "Some Day She Is Going to Hit Back" והסינגל האחרון "The Sun Goes Down", ובכך תרם לסגנון המיוחד. לעיתים, עבודת הקלידים של Wharton מנוגדת ומשלימה לריפים הכבדים של הגיטרות, אך מוסיפה עומק לשירים, כפי שניתן לשמוע בין היתר בשיר "The Holy War".
מלבד צליל ה- Twin Guitar וההשפעה של הקלידים, האלבום הזה כולל את עבודת הבס המצוינת של Phil Lynott ואת התיפוף היציב והוורסטילי של Brian Downey, שמרכיבים יחד את חטיבת הקצב הכל-כך ייחודית לסאונד של הלהקה. הביצועים של דאוני מתחלקים כאן לשניים. מצד אחד המעברים המתוחכמים והמלודיים ומצד שני התיפוף האגרסיבי והכבד, אשר יוצרים יחד את אחת מנקודות השיא בקריירה שלו. וכמובן שאי אפשר שלא להזכיר את קולו המושלם של Lynott, שיודע להיות עמוק, מלודי או אפילו רומנטי בשירי אהבה, אבל גם זועם ועוצמתי כשצריך.
מעניין שדווקא שתי הרצועות הכבדות ביותר נבחרו להיות הסינגלים המובילים מתוכו, כל אחת "כבדה" בדרכה.
הראשון, "Cold Sweat" שהינו השיר היחיד בו השתתף הגיטריסט John Sykes בכתיבה, שכזכור הצטרף ללהקה לאחר שמרבית האלבום כבר נכתב. השיר נכתב באולפן בזמן הקלטת האלבום והפך לסינגל הגדול ביותר מתוכו. הוא מתאפיין בנגינה העוצמתית של סייקס והשימוש בטכניקת הטאפינג במהלך הסולו. מעניין לציין, שלשיר הזה הוקלטו לא מעט גירסאות כיסוי, ביניהן זו של "Megadeth" מהאלבום "Super Collider" משנת 2013 וזו של "Helloween" שיצאה כבי-סייד לסינגל "Perfect Gentleman" בשנת 1994.
השני, "The Sun Goes Down". זה הנאמבר האיטי היחיד באלבום, שיר עמוק ומשמעותי. אבל כמה שהוא שקט, ככה הוא עוצמתי!!! שיר פשוט אדיר שכתבו Phil Lynott והקלידן Darren Wharton ולכן אין זה מפתיע שהוא נשען על נגינת הבס המהפנטת של לינוט ועל אווירת הקלידים המרחפת של ווהרטון. ואיזה סולו מדהים וסוחף John Sykes תפר לשיר הזה. שימו לב לנגינה המטורפת שלו בגירסת ההופעה בקליפ כאן למטה, החל מדקה 5:05 לשיר. זה יהיה הסינגל האחרון של הלהקה אי פעם, והוא ללא ספק אחת היצירות הטובות ביותר של לינוט
מעבר לשני הסינגלים שהזכרנו, האלבום הוא עונג צרוף של הארד רוק והבי מטאל קלאסי. החל משיר הפתיחה והנושא של האלבום "Thunder And Lightning", העוצמתי והזועם, אשר נותן את הטון להמשך האלבום ועד "Heart Attack" אשר מותיר אותנו עם טעם של עוד, האלבום הזה ממחיש את כל הטוב שיש ללהקה האדירה הזאת להציע. למרות הכבדות והחדשנות ביחס לאלבומים הקודמים של הלהקה, לינוט וחבורתו הצליחו לשמור על סגנון הנגינה האופייני שלהם. הצליל הקלאסי של "Thin Lizzy" נשמר כאן היטב והוא משלב מלודיה עם נגינה מהירה והרמוניות שמייצרות הגיטרות התאומות. מנגד,"ליזי" מראה כאן גם גם צד אפל, כבד, מחוספס וזועם יותר עם מילים אפלות יותר. הניגודיות הזאת נשמרת אפילו בשיר אהבה כמו "Baby Please Don't Go".
האלבום "Thunder And Lightning" היווה ללא ספק שינוי כיוון קיצוני עבור הלהקה. הוא כלל סאונד אגרסיבי וכבד יותר שהלהקה לא הראתה בעבר. זה היה הימור מסוכן עבור הלהקה, אבל "Thin Lizzy" הוכיחה שההימור הזה השתלם לה ובגדול. היא חידשה אבל לא שכחה את העבר שלה ובכך ייצרה אלבום שייכתב בדפי ההיסטוריה כאלבום מצויין שהיווה את "שירת הברבור" של להקה מופלאה.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט